הסיקור החיובי כשוחד: כך נראה נאום הפתיחה של ראשת התביעה ליאת בן-ארי

"כולם שווים בפני החוק, וכל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט". כך, בציטוט מפסק דין שנתן בית המשפט העליון בעניינו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב שהורשע באונס, בחרה עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה בתיקי האלפים, לפתוח את נאום הפתיחה שלה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בן-ארי אמרה שהתיק שנמצא היום בפני ביהמ"ש הוא תיק משמעותי וחמור בתחום השחיתות השלטונית. "נאשם 1 הוא ראש ממשלת ישראל, אשר על פי כתב האישום עשה שימוש פסול בכוח השלטוני הרב שהופקד בידיו, בין היתר, על מנת לדרוש ולהפיק טובות הנאה פסולות מבעלים של כלי תקשורת מרכזיים בישראל, לשם קידום ענייניו האישיים, לרבות עת לנגד עיניו עמד רצונו לשוב ולהיבחר. נאשמים 4-2 (איריס ושאול אלוביץ' וארנון-נוני מוזס, ח' מ') הם אנשי עסקים מרכזיים ומשמעותיים במשק הישראלי ששלטו בכלי תקשורת".

חוט מקשר

בן-ארי טענה ששלושה דברים ייחודיים לתיק נתניהו. הראשון - החוט המקשר בין האישומים. "האישומים, ובעיקר שני האישומים הראשונים (פרשת 2000: מוזס-נתניהו ופרשת 4000: בזק-וואלה), אך לא רק, עוסקים באותם העולמות: כוח שלטוני שיש לראש הממשלה, אנשי עסקים מרכזיים המחזיקים בגופי תקשורת, מערכות בחירות, רצונו של נתניהו להשיג סיקור תקשורתי מוטה לטובתו".

לדבריה, "האישומים עוסקים בנקודת המפגש, בהצטלבות, בין רצונם של אנשי העסקים ליהנות מן הכוח השלטוני העצום שבידי ראש הממשלה, עם רצונו של ראש הממשלה לייצר לעצמו דלת פתוחה להשפעה על גופי התקשורת המרכזיים של מדינת ישראל".

לדברי התובעת, "שני האישומים הראשונים הם בעלי מאפיינים דומים, הן במהותו של עובד הציבור, הן בסוג המתת, והן בתקופות בהן בוצעו לכאורה העבירות. נתניהו השתמש בכוח השלטוני שלו - כראש הממשלה, כמחוקק וכרגולטור - כדי לגרום או לנסות לגרום לכלי תקשורת לסקר ולדווח בצורה שונה מכפי שהיה עושה, והכול במטרה לקדם את עניינו האישי".

בן-ארי אמרה שכמיהתו של נתניהו לזכות בבחירות של ראשית שנת 2015, והחשיבות שהוא נתן לסיקור התקשורתי על תוצאות הבחירות, הביאה אותו לפנות לבעלים של כלי תקשורת, ולא לעיתונאים או לעורכים. זאת, במטרה להשיג סיקור מוטה לטובתו, ובכך להשיג את התוצאות הרצויות לו.

מפגש אינטרסים

המאפיין השני של התיק עליו דיברה בן-ארי היה מה שהיא כינתה "מפגש אינטרסים ייחודי". לדבריה, כתב האישום עוסק באנשי עסקים שהחזיקו בגופי תקשורת - שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק ובאתר החדשות "וואלה", ומוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" - ושביקשו מנתניהו בקשות שרק הוא יכול היה להיענות להן.

"אין עובד ציבור או נבחר ציבור בלתו של נתניהו , שהיה בכוחו השלטוני לספק לאנשי עסקים אלה את מה שהיה דרוש להם. מוזס ביקש חוק שבכוחו של ראש הממשלה היה לקדם עבורו. הזוג אלוביץ' ביקשו רגולציה ואישורים שרק נתניהו בסמכויות הייחודיות שלו, יכול היה להעניק להם".

חשיבות קריטית

התובעת התייחסה לסוגיה הייחודית של התייחסות אל מתן סיקור מוטה או גיוס כלי תקשורת לטובת פוליטיקאי כאל שוחד. "נתניהו ביקש מאלוביץ' ומוזס דברים שרק הם יכלו לספק לו. הוא לא ביקש כסף, או טובות הנאה חומריות אחרות, כפי שאנו מכירים מתיקי שחיתות אחרים.. אבל הייתה זו עבורו מתת משמעותית ביותר, שנתניהו ייחס לה חשיבות קריטית".

לדברי בן-ארי, נתניהו סחר בכוחו השלטוני מול אלוביץ' ומוזס, "על מנת שבכל עת שיהיה בכך צורך, גופי התקשורת החזקים יעמדו לרשותו, והוא יוכל לזכות בבחירות ולהשפיע על מעמדו הציבורי".

הדבר המפתיע ביותר בנאום הפתיחה של התובעת היה שהיא העלתה אפשרות ששאול ואיריס אלוביץ' ימנעו מלהעיד ולמסור את גרסתם בביהמ"ש. זאת, אף על פי שמאוחר יותר שללו באוזנינו עורכי הדין של הזוג  אפשרות כזו. בן-ארי התריעה כי במידת הצורך תבקש התביעה מבית המשפט להפריד את משפטם של הזוג אלוביץ' ממשפט נתניהו, כך שעדויותיהם ישמעו כעדי תביעה נגד ראש הממשלה.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.