אותה חברה, 2 מניות שונות ופער של עשרות אחוזים: איך זה קורה וממה צריך להיזהר?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב, כי אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה • ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה

דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב
דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב

לאחרונה התרחשה מכירת חיסול בוול סטריט, לאחר שבנקים וברוקרים אילצו את קרן ההשקעות ארכגוס (Archegos Capital) של "המשקיע שהפיל את וול סטריט", ביל הואנג, למכור מניות בהפסד, מחשש שהקרן תיכנס לצרות רציניות. ההערכות מדברות על כך שארכגוס מחקה 10 מיליארד דולר לוול סטריט, וגרמה נזק ללא מעט מוסדות פיננסיים מובילים.

שערי המניות שנמכרו במסגרת המכירה הכפויה נחתכו בשיעור ניכר. בין הנפגעות ניתן למצוא את Viacom CBS שנחתכה ביותר מ 50%, ועדיין לא התאוששה.

עוד מניה בולטת במכירת החיסול היא המניה של ערוץ Discovey Channel. כן, לערוץ דיסקברי יש מניות. אבל משהו מוזר קרה במניות חברת דיסקאברי: בעוד שחלק מהמניות שלה ירדו, מניות אחרות דווקא עלו - ואני מדגיש, אלו מניות של אותה החברה - הן כביכול אמורות להתנהג זהה. איך זה אפשרי?

מה זה Class ים?

בארה"ב חברה יכולה להגדיר שיש לה כמה סוגי מניות, Classes. למשל קלאס A, B וכו'.

ההבדל בין קלאסים יכול להיות מחירים שונים - לברקשייר האת'וואי, למשל, יש מניית קלאס B שעולה 260 דולר, וקלאס A שעולה 390,000 דולר למניה אחת. במצב שכזה, מניית קלאס A מקנה לכם יותר אחזקה בחברה - זה כמו לפרוס לחם לפרוסות דקות ופרוסות עבות.

הבדל נוסף בין קלאסים הוא הזכויות המתלוות למניות. כל מניה אמורה להקנות לכם זכות הצבעה באספות בעלי המניות של החברה. תיאורטית, ככל שאתם מחזיקים ביותר מניות יש לכם כוח גדול יותר להשפיע על ההחלטות בחברה. אבל חברה יכולה להחליט על כמות זכויות הצבעה שונות לכל Class.

דוגמה לזה היא גוגל, שאצלה למניות קלאס C אין זכויות הצבעה, למניה קלאס A קול אחד בהצבעה, ומניה קלאס B מקנה 10 קולות הצבעה (ושמורה רק לבעלי עניין והנהלה).

אז לדיסקאברי יש שלושה קלאסים :A, B ו-K. למניה B יש פי 10 יותר זכויות הצבעה ממניה A. מניות קלאס B מאוד נדירות כי 95% מהן מוחזקות בידי טייקון בשם ג'ון מלון. ההערכה היא שיש קצת יותר מ-300 אלף מניות קלאס B שחופשיות להיסחר, וזה מעט מאוד.

עד כמה אבסורדי מה שקורה פה?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב. כלומר אם האחת עולה ב-5%, גם השניה צריכה לעשות זאת. זה פשוט לא הגיוני שהן לא יזוזו בדיוק אותו דבר, כשהן למעשה זהות (במה שחשוב).

אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה, יקנו את המניה הזולה, ימכרו את היקרה, יגרפו רווחים, ובפעולותיהם יסגרו את הפער בין המניות. זה מה שנקרא ארביטראז'.

ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה. אז הנה מה שקרה עם דיסקאברי:

שתיהן התרסקו ברגע שהתרחשה מכירת החיסול, אבל בעוד שמניה A נשארה בתחתית, מניה B טסה לאחר מכן במחזורי מסחר אדירים, והחזירה את כל מה שירדה. נוצר פער של 50% בין שתי המניות, וזה מוזר. למה אחת ירדה והשניה עלתה? מדוע הפער לא נסגר?

צריך להתחיל מההבדל הפיזי בין שתי המניות - כאמור, יש מעט מאוד מניות קלאס B בשוק. המשמעות היא ששחקן בינוני שירצה לפמפם את מחיר המניה למעלה, יוכל ע"י קניה אגרסיבית לעשות זאת. הסיבה שיוכל לעשות זאת באין מפריע, היא שאין היצע גדול, ואין מי שיספק נזילות וימכור כמות גדולה של מניות ויהרוס את המהלך.

מה זה בכלל שורט?

עוד תופעת לוואי של כמות מניות קטנה, היא שלא ניתן לבצע שורטים במניה. במצב נורמלי יש בכל מניה אנשים שמהמרים נגדה ועושים עליה שורט, ויש אנשים שמהמרים "בעדה" וקונים אותה. המאבק בין שני הצדדים מייצב את מחיר המניה, ומונע ממנה להתנפח, מכיוון ששחקנים שסבורים שמניה היא מנופחת, פועלים בהתאם, מהמרים נגדה, וכך למעשה מוציאים את "האוויר החם" מהבלון.

טכנית, כדי לבצע שורט צריך להשאיל מניות מהברוקר. אבל קשה למצוא מניות להשאלה כאשר מניה מסוימת היא נדירה, ויש רק 300+ אלף יחידות ממנה. התוצאה - אין שורטים, כלומר אין אפשרות להרוויח מהימור נגד המניה, אלא רק מהימור "בעד" המניה, ואז אין כוח מאזן.

כשמניית DiscA מתומחרת נמוך, ומניית DiscB מתומחרת גבוה. יש ביניהן פער, ואתם רוצים להרוויח ממנו, אז מה הייתם עושים?

ובכן, הגיוני היה לקנות את המניה הזולה, ולעשות שורט על היקרה, וכך כשייסגר הפער בין המניות אתם בטוח תרוויחו. אבל אין שורטים על מניית B, כי היא נדירה יחסית, אז אתם לא יכולים לסגור את הפער.

תוסיפו ללקסיקון - "Arb Squeeze"

מאז הפער בין המניות, שעמד על יותר מ-50%, כבר נסגר, כצפוי. לא ברור לגמרי מה קרה, אבל הנה תרחיש אפשרי: ייתכן וכששתי המניות התרסקו, יש מי שהצליח לעשות שורט על מניות קלאס B, אבל לאחר הירידה המתמשכת, בא לממש רווחים. במצב כזה הוא היה צריך לקנות את המניות כדי לצאת מהפוזיציה, ואז, בהיעדר מוכרים, המחיר טיפס ממש מהר חזרה למעלה.

עוד אפשרות, היא שיש פה עדות למשהו שנקרא "ארביטראז' סקוויז" (Arb Squeeze).

סוחרים מתוחכמים, שראו את מניית קלאס B נחתכת, והבינו שיש אנשים שנמצאים עליה בשורט, החליטו "לסחוט" אותם, ולגרום להם להזיע ממש. הסוחרים המתוחכמים התחילו לקנות את B, מה שמסב לשורטיסטים הפסדים, ומאלץ אותם לסגור את הפוזיציות ע"י קניית המניה, מה שדחף את מניה B חזק למעלה.

הכותב הוא משקיע, יזם, ומנהל את קהילת הפייסבוק "Money Talks".