התוקף של התו הירוק עומד לפוג. האם הישראלים יכולים לשמור על אופטימיות?

בחודשים האחרונים עוקבים במשרד הבריאות אחרי 1.5 מיליון הישראלים הראשונים שהתחסנו • ממצאי המעקב מראים כי לא נרשמה עלייה באחוז הנדבקים והמאושפזים לאורך זמן, וגם לא ירידה בחיסוניות • במהלך חודש מאי יתכנס צוות הטיפול במגפות של המשרד כדי להכריע האם יוארך תוקפו של התו הירוק

אנשים עומדים במעבר חצייה בתל אביב ביוני האחרון / צילום: Reuters, Amir Cohen
אנשים עומדים במעבר חצייה בתל אביב ביוני האחרון / צילום: Reuters, Amir Cohen

לפני כמעט ארבעה חודשים יצא לדרך מבצע החיסונים בישראל. לאחר שחוסנו ראש הממשלה ושר הבריאות לעיניי המצלמות החלו להשתרך תורים ארוכים מחוץ למרכזי החיסונים ברחבי הארץ, ובתוך חודשים בודדים חוסנו כ-60% מאוכלוסיית ישראל לפחות במנת חיסון אחת, בזמן שעקומת התחלואה הולכת ומשתטחת. כיום, כשהמשק פתוח כמעט לרווחה, יש בישראל פחות מ-4000 חולי קורונה, ומספרם הולך ופוחת מיום ליום.

בשבועות האחרונים, כמחצית מהמאובחנים היומיים הם ילדים - אשר אינם יכולים להתחסן כנגד המחלה. מנגד, יותר מ-90% מבני ה-50 ומעלה, המצויים בסיכון מוגבר לתחלואה קשה ותמותה, כבר מחוסנים. גם שיעורי ההתחסנות בקרב בני 30 ומעלה הם גבוהים, ועומדים על כ-80%.

כדי לאפשר לאוכלוסיות המחוסנות לחזור לשגרה תחת עקרונות של זהירות מונעת קבעו במשרד הבריאות כי לכל אדם אשר מחוסן באופן מלא, יונפק "תו ירוק" שיאפשר לו להיכנס למסעדות, לצפות במשחקי כדורגל ובהופעות, ולקחת חלק בהתקהלויות גדולות.

אך בכדי לפעול לפי עקרונות הזהירות המונעת, במשרד הבריאות קבעו כי לתו ירוק יוצמד תוקף - חצי שנה בלבד מיום הנפקת התו. לכן, לפי מתווה השגרה הנוכחי, בעוד פחות מחודשיים יחל לפוג תוקפם של התווים הירוקים של ראשוני המתחסנים. יתר על כן, תוקפם של התווים הירוקים יוגבל דווקא בפתח עונת הקיץ, מה שמקשה על אזרחים רבים לתכנן כבר עכשיו את החופשות השנתיות בארץ ובחו"ל (התו הירוק כשלעצמו איננו מכובד בחו"ל, אך לישראל מספר הסכמים בילטרליים המכירים בתעודות התחסנות ישראליות).

הסיבה העיקרית להגבלת תוקף החיסון היא המידע המועט שהצטבר בנושא עד היום. הידע על התנהגותו של חיסון הקורונה בקרב האוכלוסייה עדיין נצבר. לפי התכנון במשרד הבריאות, צוות הטיפול במגפות - האחראי על החלטות בנושא תוקף החיסון - יתכנס במהלך חודש מאי כדי להכריע בסוגיית הארכת התוקף. הכוונה היא אכן להאריך את התוקף, אך ההחלטה הסופית תתקבל ככל הנראה ברגע האחרון, כדי למזער את הסיכוי לקבלת החלטה לא מיטבית, בתנאים שאינם אופטימליים.

עמידות החיסונים

בשורת החיסון היא האור היחיד בקצה המנהרה עבור חזרה לשגרה מלאה, בכל העולם. מחקרים שונים עוסקים כעת בשאלת מידת העמידות של החיסון לאורך זמן, ובמשרד הבריאות מקווים שככל שיחלפו הימים, תיווצר מסת מידע רלוונטית שתאפשר קבלת החלטה מושכלת יותר.

מטבע הדברים, לאורך השנה האחרונה נאלצו רגולטורים בעולם לקבל החלטות על סמך כלי תכנון לוקים בחסר בשל דלות המידע הנוגע לפנדמיה. ואמנם, דווקא המעקב שמתבצע כעת בישראל יכול לייצר אופטימיות באשר לתוקפו של החיסון: בחודשים האחרונים עוקבים במשרד הבריאות אחרי 1.5 מיליון הישראלים הראשונים שהתחסנו, ולא רואים עלייה באחוז הנדבקים והמאושפזים לאורך זמן, וגם לא ירידה בחיסוניות. זאת למרות שמדובר באוכלוסייה המבוגרת יותר, ובתנאים של משק פתוח לרווחה.

אינדיקציה נוספת לעמידותם של החיסונים היא עדכון נתונים של פייזר מתחילת החודש, שלפיו יעילות החיסון מגיעה ל-91% גם חצי שנה אחרי קבלת החיסון, מה שמסמן כי רמת הנוגדנים נותרת גבוהה. ד"ר אורן קובילר, מומחה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב, סבור כי בשלב זה כלל אין צורך לקבוע מועד של פגות תוקף לתו של המחוסנים, אלא אם יתגלה מידע המעיד על דעיכת החיסון באוכלוסייה.

לדבריו, "אין עדיין המלצה של פייזר או מודרנה לתת מנה שלישית, כך שאי אפשר לבטל לאנשים את התו בלי לתת להם חיסון נוסף. אם תהיה החלטה, אפשר לקבוע תוקף רלוונטי לתווים. בנוסף, אין סיבה לחשוב שאחרי חצי שנה החיסון יפסיק לעבוד, ולכן אין סיבה הגיונית לתת לתו תוקף של חצי שנה בלבד.

"לדעתי, גם תוקף של שנה זה פרק זמן קצר מדי. אין הרבה חיסונים שנותנים בשתי מנות והתוקף שלהם פג אחרי שנה. הזיכרון החיסוני שלנו נותר ברוב החיסונים לפרק זמן ארוך יותר, מלבד שפעת, שם החיסון מלכתחילה לא מאוד טוב, ומגיע ל-60% הגנה בשנים טובות. אבל הוא לא נותן הגנה ראשונית ברמה של חיסון הקורונה".

התזמון של 'עדכון גרסה'

תוקף התו הירוק נקבע מתוך זהירות ובזירה של חוסר ידע. סביר להניח שבחודשים הקרובים יצטבר בישראל מידע באשר להתנהגות החיסון בזירה שבה שיעור ניכר מהאוכלוסייה מחוסן. ירידה בנוגדנים לאחר התחסנות בחיסונים שונים היא עניין שכיח, אך הגוף מייצר תאים של 'זיכרון חיסוני', שבהם הוא משתמש בעת הצורך. לכן, אין אינדיקציה להניח שהיעילות תתפוגג באופן מוחלט בטווח של חודשים, ולפי הידע שנצבר - תוקף החיסון הינו לפחות חצי שנה עד תשעה חודשים.

אחת הסיבות להגבלת התוקף היא הקושי לצפות התנהגות של וריאנטים בקרב האוכלוסייה, והאפשרות שנזדקק בהמשך לזריקת 'בוסט'. קובילר אומר על כך כי "אין סיבה לחשוב שהנוגדנים ייעלמו מהר מדי. יכול להיות שיהיה שיפט של הווריאנטים, ושהחיסון יכיר אותם פחות, אבל לא צפוי שזה יקרה כל כך מהר.

"אנחנו יודעים שבווירוסי קורונה אחרים, השינויים שנצברים אחרי בערך ארבע שנים גורמים לזיכרון החיסוני לדעוך. אני משער שיכול להיות שנצטרך 'לעדכן גרסה' לחיסון נגד הנגיף, השאלה היא מתי. גם ה'בריחה' של האפריקאי כרגע, זה משהו שאפשר לחיות איתו. לדעתי, הנתונים מרמזים שאפשר להאריך את התוקף של הדרכון כך שיעמוד על שנה. אני לא חושב שנצטרך חיסון נוסף לזן המקורי שיצא מסין.

"השאלה היא מה יסתובב לקראת החורף: האם יסתובב כאן וריאנט דרום אפריקאי או ברזילאי עם מוטציות נוספות שיחלישו את יעילות החיסון? כדי לעדכן מעט את החיסון לווריאנטים נוספים נצטרך לשנות אותו טיפה, אבל זה שיקול שנצטרך לעשות לקראת אוגוסט. עד אז, אין סיבה לבטל את התו הירוק למישהו. אם נראה עלייה בתחלואה בקרב המתחסנים, אז כדאי יהיה להתחסן שוב ולבטל אולי את התו הירוק".

מה בין קורונה לשפעת

חיסונים אחרים שבהם ניתנות שתי זריקות, דוגמת פוליו או חצבת, מקנים הגנה לאורך שנים ארוכות. ההשוואה של חיסון הקורונה דווקא לחיסוני השפעת - נגיף עונתי המשתנה משנה לשנה - אינו מיטבי, שכן לקורונה תכונות שונות. חלק מהמומחים אומרים בזהירות שההשוואה הנכונה יותר היא דווקא לחצבת, מבחינת יציבות ואופי הנגיף, וכך גם החיסון.

"אין שום סיבה להשוות את נגיף הקורונה לנגיף השפעת מבחינה וירולוגית מולקולרית. הסיבה שאנשים נגררו להשוות את הקורונה לשפעת היא ששתיהן גורמות למחלה ריאתית, ושהמופע עצמו מבחינת סימפטומים הוא דומה. נגיף הקורונה נוטה להיות יציב מבחינה גנטית, והשפעת לא", אומר פרופ' ג'וני גרשוני, מומחה בתחום הפתוגניים הוויראליים, מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.

"אני לא צופה שנראה מגוון של נגיפי מוטציה חמקניים, שיהפכו את החיסון לפחות רלוונטי. האינדיקציות הן שהחיסון יחזיק מעמד לפחות שנה ויותר. במשרד הבריאות, בצדק, אומרים: אנחנו רוצים לקשר לתו הירוק זכויות, ואסור שהן יימשכו גם כאשר החיסון פחות יעיל. לכן הם נקטו באמצעי זהירות.

"הם אמרו: נגדיר את תוקף הדרכון הירוק לחצי שנה, כי אין אינדיקציה להניח שאיכות ההגנה תתפוגג בתוך זמן קצר יותר. כל מה שבינתיים למדנו מהחיסון זה שמבחינת האפקטיביות הוא דומה למה שראינו בחיסונים אחרים: צניחה דרמטית בקצב ההדבקה ובכמות התחלואה. אין לנו סיבה להניח שנצטרך לעבור מערכת חיסונים עונתיים כמו בשפעת".

צרו איתנו קשר *5988