דגי הדקר יהפכו למין מוגן מפני דיג. עם כוכבית

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הכריזה היום (ב') על הכנסת דג דקר אלכסנדרוני לרשימת המינים המוגנים באופן קבוע, ואילו דקר הסלעים יהפוך למין מוגן בהוראת שעה למשך שנה - אך לשיטת דייג אחת בלבד.

בכך, דיג דקר אלכסנדרוני ייאסר לחלוטין, וייאסר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים, המכונה גם דג לוקוס, באמצעות רובה תת מימי. זאת, לדברי גמליאל, כדי לסייע למניעת הפגיעה במינים הללו, ולהקנות יציבות למערכת האקולוגית הימית המקומית.

החלטת השרה התקבלה לאחר בחינה מחודשת של הנושא שהתבצעה במשרד להגנת הסביבה בשנה האחרונה לאחר שקודמה בתפקיד - זאב אלקין - החליט שלא לפרוס את מטריית ההגנה של המדינה מעל דגי הדקר.

לצורך גיבוש עמדתה בסוגיה זו של הוספת הדקרים לרשימה, השרה ביקשה לקבל את החומרים המקצועיים שהונחו בפני השר להגנת הסביבה הקודם, עת קיבל את החלטתו.

לאור הבדיקה, השרה החליטה שהיא מעדיפה לנקוט ככלל בגישת הזהירות המונעת שתבטיח ברמת ודאות גבוהה יותר הגנה על קיומו של ערך טבע מסוים, מאשר גישה מקלה שנושאת סיכון רב יותר ועשויה להביא, בסופו של יום, להכחדתו של אותו ערך טבע.

לפי המשרד להגנת הסביבה, לאחר עיון ראשוני בחומר ומספר בירורים עלה, כי ייתכן שחלו בשטח תמורות מסוימות מאז התקבלה החלטת השר הקודם, הן ביחס לדקר הסלעים והן ביחס לדקר אלכסנדרוני.

כעת, מטרת התיקון של המשרד להגנת הסביבה היא כאמור לשמור על אוכלוסיית הדקרים ולמנוע את המשך התדרדרותה, תוך פגיעה מינימלית בחופש העיסוק של הדייגים המסחריים שזו פרנסתם. במקביל להחלטה, יימשך ביצוע סקרי דגים שיסייעו לגבש מידע ונתונים שיאפשרו החלטה מושכלת לקראת תום הוראת השעה הנוגעת לדקר הסלעים.

דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים הם שני מיני מפתח בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותם טורפים, השומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים בכך שהם מווסתים את אוכלוסיית הדגים שהם טורפים.

בנוסף, בחופי ישראל אירעה פלישה של דגים שבהיעדר ויסות יעיל של אוכלוסייתם, מחסלים את מלאי האצות על הסלעים התת-ימיים. אצות אלה מהוות מזון ומסתור למינים אחרים שנפגעו כתוצאה מהיעלמות האצות.

ייאסר דיג ספורטיבי של לוקוס

דווקא דקר הסלעים, הלוקוס, הוא בעל חשיבות רבה יותר למערכת האקולוגית, אך בשלב זה נאסרת רק שיטת דיג אחת לגביו, ובהוראת שעה לשנה אחת. ההחלטה תלווה בהוצאת היתר כללי מטעם מנהל רשות הטבע והגנים לעניין לכידה אגבית ומכירה של דקרי סלעים שיילכדו בדיג מסחרי לא סלקטיבי (בשיטות רשת עמידה ומערכי קרסים).

דקרי סלעים שיעלו ברשת הדייגים ואין היתכנות להחזירם למים, יוכלו להימכר, על-מנת שלא לפגוע בפרנסת הדייגים. בכל מקרה לא יותר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים ברובה לדיג תת ימי. באופן הזה, עולה חשש כי יהיה מורכב מאוד לפקח על הנושא ולדאוג שאכן יזכו דקרי הסלעים להגנה מספקת.

בישראל הדקרים ניצודים ע"י דייגים בצלילה, דייגי חכות, דייגי שאראק, רשתות עמידה ומכמורת. לפי החברה להגנת הטבע, דקר הסלעים מוגדר כיום כמין המצוי בסכנת הכחדה בים התיכון בשל דיג יתר והרס בתי גידול.

בחלק מהמדינות, נצפתה ירידה של 88% בשלל הדקרים בתוך 20 שנה, ולפי ההערכות האוכלוסייה העולמית נחתכה בכמחצית לפחות בעשורים האחרונים. לכן, הצעד האפקטיבי ביותר הינו הגבלת דיג, שתאפשר לאוכלוסיות המקומיות להתאושש. בצרפת, אגב כך, נאסר בשנת 2003 דיג דקר סלעים בכל השיטות. לפי החברה להגנת הטבע, התוצאה של ההחלטה היא עליה של פי 6.5 בגודל האוכלוסייה.

על כך, אמרו בחברה להגנת הטבע, שאף עתרו לבית המשפט בעקבות החלטתו של אלקין שלא להגן על דגי הדקר מפני דיג יתר, כי "ההכרזה החלקית על דקר הסלעים כמוגן, לשנה אחת בלבד וכשרק שיטת דיג אחת אסורה בציד שלו, אינה מהווה בשורה למין חשוב זה והוא אינו צפוי להתאושש בעקבות כך.

"אנחנו מקווים שבהמשך, תורחב ההגנה על דקר הסלעים, לכל שיטות הדיג ולעשר שנים לפחות, בהתאם להמלצות גורמי המקצוע, לרבות קבוצת מומחי הדקרים בארגון שמירת הטבע הבינלאומי. חשוב לציין, כי הדיג הינו הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה במערכות הטבעיות הימיות, הן באוקיינוסים והן בים התיכון".