הנאמן של חברת דורי בנייה רשאי לזמן לחקירה נושאי משרה ודירקטורים לשעבר של החברה בנוגע לנסיבות קריסתה, למרות התנגדותם - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב. בכך דחתה השופטת חנה פלינר את בקשתם של נושאי המשרה והדירקטורים לשעבר למנוע את חקירתם על-ידי הנאמן, עו"ד עופר שפירא, שמונה לפירוק החברה. "חקירת הסיבות לקריסת החברה היא אחת מחובותיו של הנאמן, ואם לא יבצעה כיאות, יחטא לתפקידו", נקבע.
נושאי המשרה שביקשו למנוע את חקירת הנאמן הם: רונן אשכנזי, לשעבר יו"ר דירקטוריון דורי בנייה ומנכ"ל החברה-האם, קבוצת דורי; והדירקטורים לשעבר בדורי בנייה: עוזי ורדי-זר, שמואל סלבין, נחמה דואק, כתבת "ידיעות אחרונות", איריס ציבולסקי-חביליו ויחזקאל ברקוביץ.
למרות שחלק מנושאי המשרה והדירקטורים זומנו לחקירה והתבקשו להעביר מסמכים על-ידי הנאמן שפירא, הם לא שיתפו פעולה, לטענתו. זאת, חרף בקשות חוזרות ונשנות. בבקשתם למנוע את זימונם לחקירה טענו אשכנזי והדירקטורים כי הנאמן גיבש את עמדתו כלפיהם ו"גמר אומר בליבו להגיש נגדם תביעה".
עופר שפירא / צילום: איל יצהר
הנאמן שפירא דחה את הטענות וציין בתגובתו כי "מבחינת המבקשים, קריסתה של החברה אינה אלא ‘מים מתחת לגשר’, הם אינם רואים את עצמם קשורים בנושא, אינם מכירים בחובתם החוקית להעמיד לרשות הנאמן מידע ומסמכים, אינם מוצאים לנכון להשיב על שאלות או להציג גרסה לאירועים, אינם נכונים להתייצב לחקירה... כאילו אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה".
מחלוקת על פשרה בייצוגית
חברת דורי בנייה הייתה עד לשנת 2014 חברה ציבורית ונחשבה לאחת מחברות הבנייה הגדולות בארץ. היא נשלטה על-ידי גזית גלובס ונמכרה לעמוס לוזון בינואר 2016 והפכה בהמשך לחברה פרטית.
עורכי הדין עופר שפירא ואיתי הס ממשרד אגמון-רוזנברג-הכהן מונו על-ידי בית המשפט לנאמני דורי בנייה באוקטובר 2019. זאת, לאחר שבספטמבר 2019 הוגשה בקשה להקפאת הליכים נגד החברה, בעקבות הגעתה לחדלות פירעון. החברה דיווחה אז כי חובותיה של החברה האמירו ל-800 מיליון שקל, רובם בגין בגין 100 תביעות אזרחיות תלויות ועומדות המתנהלות נגדה. לאחר מינוי הנאמנים התקבלו תביעות חוב מחברות נדל"ן ובנקים, שהסתכמו ב-1.4 מיליארד שקל.
מספר שנים קודם לכן, בשנת 2014, התגלו דיווחים מוטעים משמעותיים בדוחותיה הכספיים של דורי בנייה לשנים 2012-2014. בעקבות החקירה של רשות ניירות ערך בנושא הוטלו עיצומים כספיים על-ידי ועדת האכיפה המינהלית על דורי בנייה, המנכ"ל לשעבר אריאל וילנסקי, סמנכ"ל הכספים לשעבר איתמר אלדר, רו"ח רונן קמחי ואחרים. נמצא כי הם אחראים להכללת פרטים מטעים בדוחות, וכי התיק הוא מהחמורים ביותר. זאת, בשל היקף הפרטים המטעים ומשך תקופת ההפרה שהתפרסה על פני שישה רבעונים.
בגין הפרטים המטעים בדוחות הכספיים הוגשה ב-2014 תביעה ייצוגית על-ידי קבוצת בעלי מניות, בטענה להטעיית משקיעים. הייצוגית הוגשה נגד דורי בנייה; קבוצת דורי; וילנסקי; אשכנזי; דירקטורים לשעבר בדורי בנייה; דירקטורים בקבוצת דורי; ומשרד רו"ח קוסט-פורר ששימש כמבקר חיצוני. הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית להסכם פשרה ב-2016, שטרם אושר על-ידי בית המשפט. ההסכם הושג לפני שנפתח הליך חדלות הפירעון בספטמבר 2019, ומאז נאבקים הנתבעים לאשרו.
הנאמן שפירא התנגד להסכמה שנתנה החברה להצעה להסדר הפשרה בייצוגית. זאת, בטענה כי זו אינה מחייבת את הנאמנים במסגרת הליכי חדלות פירעון. הנאמן ציין כי הוא אינו יכול לגבש את עמדתו בנוגע להסכם הפשרה, כיוון שלא פגש בבעלי התפקידים ולא שוחח איתם. כן טען הנאמן כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בייצוגית. ביוני 2020 השופטת רות רונן קבעה שיש לתת תוקף להסכמה של הצדדים, אך עליהם לקבל את אישור בית המשפט של הפירוק. הנאמן הגיש בקשת רשות ערעור, נגד הקביעה כי הסכם הפשרה בתוקף, והבקשה עדיין תלויה ועומדת.
התנגדות נושאי המשרה והדירקטורים לשעבר להתייצב לחקירה בפני הנאמן נובעת מרצונם להביא לאישור הסדר הפשרה בייצוגית. בבקשתם למנוע את זימונם לחקירה, הם טענו כי רשות ניירות ערך כבר ערכה חקירה וכן בוצעו חקירות לצורך תגובתם לייצוגית, ולכן אין צורך בחקירתם על-ידי הנאמן. בנוסף, הם טענו כי אין הצדקה לחקירתם, מאחר שאין קשר סיבתי בין הדיווחים המוטעים ב-2014 לקריסת החברה ב-2019.
בהחלטתה לחייבם להתייצב לחקירה, דחתה השופטת פלינר גם את בקשתם של נושאי המשרה והדירקטורים לשעבר לאשר את הסכם הפשרה בייצוגית. השופטת קבעה כי חקירת הדירקטורים ונושאי המשרה נדרשת על-מנת שהנאמן יוכל לבצע חקירה על הנסיבות שהביאו את החברה למצב של חדלות פירעון וכן כדי שהוא יוכל לקבוע את עמדתו ביחס להסכם הפשרה בייצוגית. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות נושאי המשרה והדירקטורים וקבעה כי יש סתירה בבקשתם - מצד אחד הם מבקשים שהנאמן יאשר את הסכם הפשרה, אך מהצד השני מסרבים להתייצב לחקירה.
"האם המינימום הנדרש אינו מחייב התייצבות לחקירה, הצגת כל החומר הרלוונטי ומענה לשאלות ומתן הסברים תוך שכנוע הנאמן כי אכן זו התוצאה הטובה ביותר לחברה, כפי שנטען בבקשה (לאישור הסכם הפשרה, נ’ ש’)?", כתבה השופטת פלינר.
מחלוקת על פוליסת הביטוח
למעשה המחלוקת העיקרית בהליך הייצוגי בין דורי בנייה ונושאי המשרה והדירקטורים לשעבר לבין הנאמנים היא על הפעלת פוליסת ביטוח בשווי 10 מיליון דולר שנרכשה על-ידי דורי בנייה עבור אחריות דירקטורים ונושאי המשרה. במסגרת הסכם הפשרה אמורה חברת הביטוח לשאת בתשלום של עשרות מיליונים בשם הדירקטורים לקבוצת בעלי המניות שתבעו.
הדירקטורים ונושאי המשרה לשעבר טענו שהפוליסה נועדה בראש ובראשונה להוות כיסוי ביטוחי לטובת בעלי המניות. אולם הנאמן התנגד להפעלת פוליסת הביטוח לטובת בעלי המניות. הוא טען כי מדובר בהשתלטות על זכויות הביטוח, מהן עשויים ליהנות גם נושים אחרים בעתיד, במידת הצורך.
"אין לי אלא להסכים עם עמדת הנאמן וכונס הנכסים הרשמי, לפיה המניע העיקרי, אם לא הבלעדי העומד בבסיס הגשת הבקשה ( לאשר את הסכם הפשרה - נ’ ש’) הוא רצון המבקשים ליהנות מתגמולי פוליסת הביטוח הרשומה על שם החברה ובטרם גורם אחר ישים את ידו על ‘תיבת האוצר’, כפי שכונתה על-ידי הנאמן בדיון" קבעה השופטת פלינר.
לעמדתה, הסכם הפשרה שבמסגרתו תופעל הפוליסה, עלול להוביל לריקון נכס של החברה וליצור העדפת נושים. זאת מאחר שרק בעלי המניות לשעבר יזכו לראות את כספי הפוליסה, למרות שהם במעמד ‘נושה נדחה’ (נושה בעל עדיפות נמוכה יותר) ביחס לשאר הנושים, ואף לא הגישו תביעות חוב. השופטת הדגישה כי תפקידו של הנאמן לחקור את נסיבות קריסת החברה לעומק על-מנת להחליט אם יש עילות תביעה נוספות שיאפשרו להפעיל את הפוליסה לטובת נושים אחרים.
השופטת פלינר קבעה עוד כי לא ניתן להמשיך בהליך הייצוגי נגד דורי בנייה, למרות שההסכמה העקרונית לפשרה ניתנה לפני הקפאת ההליכים. זאת מאחר שהאירוע שבבסיס ההליך הייצוגי - הדוחות הכספיים המוטעים - נמצא בלב חקירת הנאמנים, ונוגע לנסיבות קריסת החברה. "צו הפירוק שניתן הקפיא מכוח הדין כל הליך משפטי אחר, כולל הייצוגית. מרגע שניתן צו הפירוק, הסמכויות עברו לידי הנאמנים, והם אלה שאמורים לבחון את אותו הסכם הפשרה", קבעה השופטת.
בכך קיבלה השופטת פלינר את עמדת הנאמן וכונס הנסים הרשמי.
"אין זה נכון לומר שלא היה שיתוף-פעולה"
עו"ד מאיה צברי המייצגת את הדירקטורים לשעבר בדורי בנייה מסרה בתגובה: "אין זה נכון לומר שהדירקטורים לא שיתפו פעולה. בקשת הדירקטורים הוגשה מאחר שניתן היה להסיק מפעולות הנאמן, שבכוונתו להגיש תביעה נגד הדירקטורים, למרות שרשות ניירות ערך לא מצאה רבב בהתנהלותם. ואכן, גם השופטת פלינר קבעה כי אם וכאשר תיערך חקירה שכזו על-ידי הנאמן, היא תיפסק מיידית אם יהיה חשש שהחקירה נועדה לשם השגת יתרון דיוני בלתי הוגן בידי הנאמן.
"סוגיית הביטוח טרם הוכרעה, ותובא בבוא העת לערכאה המוסמכת. אשר להמשך ההליכים נגד החברה - מרשינו לומדים את ההחלטה ביחד עם הצדדים הנוספים"
(חדל"ת 17156-10-19).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.