רק בישראל? ממחיאות כפיים בטיסות ועד חצילים בטעם כבד: מה באמת לא תוכלו למצוא בשום מקום אחר

חשבתם שרק אצלנו עומדים בצפירה, חייבים להחזיק אפוד זוהר באוטו ואוכלים חצילים בטעם כבד? • תחשבו שוב • המשרוקית של גלובס במסע בעקבות התופעות שחשבתם שקיימות רק בישראל - בחירות רביעיות, המנונים עצובים ומחיאות כפיים בנחיתת המטוס

לע"מ - אלדן דוד, אבי אוחיון, צילום מסך, שלומי יוסף
לע"מ - אלדן דוד, אבי אוחיון, צילום מסך, שלומי יוסף

רק לנו יש תקציב דו-שנתי?

"אין מדינה אחרת שיש לה תקציב דו-שנתי"

תקציב המדינה של בחריין מאושר לשנתיים, אבל היא המדינה הריבונית היחידה שעדיין משתמשת בהסדר הזה מלבד ישראל. ליתר דיוק, מלבד ישראל שלפני המשבר הפוליטי, כשראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ הפרו התחייבות להגיש תקציב דו-שנתי.

מחקר מטעם הקונגרס האמריקאי מצא שתקציבים דו-שנתיים אפיינו בעבר משטרים טוטליטריים. הונגריה של ויקטור אורבן ניסתה את הפטנט ב-2001, אבל לא התמידה, ותקציב 2021 הוא חד-שנתי. כמה גופים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי נוהג לאשר תקציב לשנתיים, אבל האו"ם - אחרי 45 שנים - ביטל את השיטה בשנה שעברה.

בשורה התחתונה: נכון ברובו

רק פה מגבילים שכר בחברות פרטיות?

"אין מדינה אחרת שמגבילה בחוק שכר בחברות פרטיות"

יש מדינות שקבעו תקרת שכר קשיחה בחברות בשליטה ממשלתית. זה המצב בסין. אחרי המשבר הפיננסי של 2008, כמה מדינות מערביות הציבו תקרות גם לשכר המנהלים באותם בנקים שנהנו מחילוץ ממשלתי: 500 אלף דולר בארה"ב, 500 אלף אירו באירלנד, 600 אלף יורו בספרד. אבל מגבלה גורפת על פערי השכר בחברות פרטיות? חיפשנו בנרות , שאלנו כלכלנים, עיינו בסקירות של הכנסת ושל חברות ייעוץ - ולא מצאנו דוגמאות כאלה אפילו במדינות שוויוניות יחסית כמו שבדיה.

החוק להגבלת שכר הבכירים שאושר בכנסת ב-2016 אוסר בין השאר על חברות פיננסיות, כמו בנקים וחברות ביטוח, לשלם לבכיריהן שכר בעלות גבוהה פי 35 ומעלה מזו של בעל השכר הנמוך בחברה. בגרסאות המוקדמות של החוק הוא התבסס על תמריצים להגבלת השכר שקיימים במקומות אחרים, כמו למשל אי-הכרה לצורכי מס בהוצאות שכר מעל סכום מסוים. קביעת תקרה קשיחה לפערי השכר נוספה בדיונים לחוק בוועדת הכספים ביוזמת שלי יחימוביץ' ואחרים.

בשורה התחתונה: נכון

רק ישראל הבטיחה חיסונים לכולם?

"אין מדינה אחרת שהבטיחה מראש חיסונים לכל האזרחים"

בריטניה חתמה ביוני 2020 על הסכמים לרכישת 65 מיליון מנות כפולות מאסטרהזניקה ומפייזר, מספיק לכל בריטי ובריטית. ארה"ב הבטיחה לעצמה ביולי 2020 50 מיליון מנות כפולות מפייזר, 50 מיליון ממודרנה ואופציות לעוד 400 מיליון משתי החברות. מדינות האיחוד האירופי שריינו מעט אחר כך 390 מיליונים מפייזר, מודרנה ואסטרהזניקה. אמנם, משרד הבריאות בישראל הזמין כבר ביוני 1.5 מיליון מנות ממודרנה, אבל חיסון לכל האוכלוסייה הובטח רק בנובמבר, עם הכפלת ההזמנה וחתימת חוזים עם פייזר ואסטרהזניקה.

המחוסנת הראשונה בבריטניה, דצמבר 2020 / צילום: Associated Press, Jacob King
 המחוסנת הראשונה בבריטניה, דצמבר 2020 / צילום: Associated Press, Jacob King
ישראל גם לא התחילה לחסן ראשונה: ארה"ב, בריטניה וקנדה הקדימו אותנו. היתרון המובהק של ישראל טמון בקצב ההתקדמות: שום מדינה אחרת לא מתקרבת לחיסון 54% מהאוכלוסייה בשתי מנות כמונו. מדינות עשירות יותר אמנם קיבלו את המשלוחים הראשונים לפנינו, אבל האספקה מתנהלת בעצלתיים.

בשורה התחתונה: לא נכון

רק צה"ל מחייב נשים להתגייס?

"אין מדינה אחרת שמחייבת נשים להתגייס"

שבדיה, נורבגיה, מרוקו, תוניסיה, מאלי, בנין, אריתריאה, מוזמביק, כף ורדה וגם צפון קוריאה - בכל המדינות האלה נהוג גיוס חובה לשני המינים, לפי מחקר של מכון פיו (Pew) משנת 2019. עם זאת, בשבדיה ובנורבגיה הגיוס הוא לא אוטומטי, והצבאות בוחרים כמה נשים (וגברים) לגייס בהתאם לצרכים. ב-45 מדינות אחרות שנבדקו במחקר קיים גיוס חובה לגברים בלבד.

חיילת נורווגית. גיוס חובה אבל לא אוטומטי / צילום: Shutterstock
 חיילת נורווגית. גיוס חובה אבל לא אוטומטי / צילום: Shutterstock

אחת מקוראות המשרוקית הציעה להוסיף את אוסטריה לרשימת המדינות שמגייסות נשים. בודקי העובדות של סוכנות הידיעות האוסטרית APA אמרו לנו שזו טעות: באוסטריה השירות הוא חובה לגברים ורשות לנשים.

 בשורה התחתונה: לא נכון

רק הישראלים עומדים בצפירה?

"אין מדינה אחרת שבה עומדים בצפירה"

טקסי התייחדות שמלווים בצליל אחיד של סירנה כמו אצלנו אין הרבה. בוורשה נהוגה צפירת זיכרון ב-1 באוגוסט לזכר מרד ורשה. ביפן נהוגה דקת דומייה בטקס יום השנה להטלת הפצצה הגרעינית על הירושימה, אבל היא מלווה לא בצפירה אלא בגונג.

עומדים בצפירה ברחוב בירושלים. גם בעולם עומדים דקת דומייה / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
 עומדים בצפירה ברחוב בירושלים. גם בעולם עומדים דקת דומייה / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
אבל דקה של שקט במועד קבוע שבו כולם חדלים מעיסוקיהם היא לא דבר נדיר. ברבות ממדינות אירופה נהוגות שתי דקות דומייה לזכר מלחמת העולם הראשונה או השנייה, שקודם להן צלצול פעמוני הכנסיות. באתר שמיועד לזרים ששוהים בהולנד, למשל, מצאנו המלצה מוכרת להפסיק כל פעילות במועד הזה, בין שאתם נמצאים בטקס ובין שנקלעתם לסופרמרקט או לחדר כושר.

  בשורה התחתונה: חצי נכון

רק ההמנון שלנו בסולם מינורי?

"אין עוד מדינה שההמנון שלה בסולם מינורי" 

ההמנון הרומני "דשטפטטה רומאנה" (עורו הרומנים) הוא מינורי, וכמוהו ההמנון הטורקי "איסטיקלל מארשי" (מארש העצמאות) והסלובקי "נד טטרו סה בליסקה" (ברק מעל הרי טטרה). ההמנון האוקראיני מתנדנד בין מז'ור למינור. "התקווה" הישראלית - שלחנה המוכר ברה מינור נכתב בידי שמואל כהן בסוף המאה ה-19 לפי שיר עם רומני - היא לא היחידה.

נגן הצ'מבלו אביעד שטיר, שעזר לנו בחיפושים, מודה כי "המנונים במז'ור נפוצים הרבה יותר, ואפילו המינוריים של הגויים נמרצים יותר מההמנון המלנכולי שלנו. שירים במינור, לרבות שירים עליזים וקופצניים, הם סוג של מומחיות ישראלית, אולי בהשפעת מוזיקה קלאסית ושירים רוסיים. שלושה מארבעת השירים הישראליים שזכו באירוויזיון היו בסולם מינורי".

בשורה התחתונה: לא נכון

רק לנו יש רה"מ מכהן עם כתבי אישום?

"אין מדינה אחרת שבה ר"מ מכהן עם כתב אישום"

לא מצאנו עוד ראש ממשלה שמכהן ברגע זה עם כתב אישום. אבל מצבים כאלה היו בעולם בעבר הקרוב. המקרה הדומה ביותר קרה בסלובניה: בספטמבר 2011 הוגש כתב אישום על שוחד נגד רה"מ לשעבר יאנס יאשה. למרות זאת, כעבור שלושה חודשים הוא הוביל את מפלגתו לבחירות וב-2012 חזר לראשות הממשלה. הפגנות שנערכו נגד מעשי השחיתות שלו וסירובו להתפטר האיצו משבר שהוביל ב-2013 להתפרקות הקואליציה. יאשה הורשע ונידון למאסר.

סילביו ברלוסקוני כמעט כיהן כראש ממשלת איטליה תוך כדי משפט. הוא התמודד לפרלמנט ב-1996, שנה אחרי שנאשם בשוחד ובעוד משפטו מתנהל, וניסה להרכיב ממשלה. בסופו של דבר נכשל. הוא זוכה בערכאות גבוהות מחמת ספק ומטעמי התיישנות.

סילביו ברוסלקוני. נכשל בהרכבת ממשלה לאחר שנאשם / צילום: Associated Press
 סילביו ברוסלקוני. נכשל בהרכבת ממשלה לאחר שנאשם / צילום: Associated Press
למרבה ההפתעה, שום מדינה לא אוסרת על אדם שעומד למשפט להתמודד בבחירות - כך לפחות לפי מאגר הנתונים ACE, שמשותף בין השאר לאו"ם ולאיחוד האירופי. אבל בדרך כלל הנורמות עושות את שלהן, ונדיר שנאשמים מנסים להתמודד.

בשורה התחתונה: לא נכון

רק לנו אין גבולות מוסכמים?

"אין מדינה אחרת בלי גבולות מוסכמים"

יש עוד מדינות ריבוניות עם גבולות מטושטשים. אחת מהן היא מרוקו, בגלל בסהרה המערבית. מרוקו סיפחה את החבל ב-1976 לאחר שספרד פינתה אותו, והוא מהווה כמעט מחצית משטחה. היא החלה ליישב בו אזרחים מרוקאים, אף שהתושבים המקוריים, השהרווים, תובעים ריבונות. בינתיים שום מדינה לא הכירה בריבונות של מי מהצדדים, חוץ מארצות הברית. דונלד טראמפ אימץ את הטענה המרוקאית בדצמבר 2020 בעקבות נרמול היחסים בין ישראל למרוקו. ייתכן שביידן יהפוך את ההחלטה.

גם על הגבול בין רוסיה לקרים אין הסכמה. רוסיה פלשה לחצי האי ב-2014 וסיפחה אותו על חשבון אוקראינה. מדינות כגון צפון קוריאה, קובה, בוליביה ואפגניסטן הכירו בסיפוח, אבל שום מדינה מערבית לא עשתה זאת. האיחוד האירופי, למשל, מתעקש שסחורות שמיובאות מקרים יסומנו כתוצרת אוקראינה, כפי שהוא דורש סימון נפרד לתוצרת ההנתחלויות שמיובאת מישראל.

עבודות בגבול ישראל־לבנון. גבול שדווקא מוכר בעולם / צילום: Associated Press, Hussein Malla
 עבודות בגבול ישראל־לבנון. גבול שדווקא מוכר בעולם / צילום: Associated Press, Hussein Malla
אגב, לא כל גבולות ישראל שנויים במחלוקת. הגבולות שנקבעו בהסכמי השלום עם מצרים וירדן, וקו שביתת הנשק עם לבנון, נהנים מהכרה בינלאומית. הבעיה היא עם שלושה קטעים: הגבול עם סוריה, שכן רוב מדינות העולם לא מכירות בסיפוח רמת הגולן; הגבול עם רצועת עזה, שכן ישראל שרטטה אותו באופן-צדדי עם ההתנתקות; וכמובן הגבולות המסובכים עם הרשות הפלסטינית, שישראל עצמה לא עזבה אבל מעולם לא סיפחה רשמית.

שורה תחתונה: לא נכון

רק פה עובדים מיוצגים בבית הדין?

"אין מדינה אחרת שבה העובדים מיוצגים בבתי דין לעבודה"

בניגוד להתרשמות של אחד מקוראינו הוותיקים, שיתוף נציגי עובדים בבתי דין לעבודה הוא לא שיגעון ישראלי. לפי הארגון הבינלאומי לעבודה, זה הסדר די נפוץ. בלגיה, גרמניה, צרפת, הונגריה, פינלנד, בריטניה, אירלנד, ניו זילנד, הולנד ושבדיה - אלה כמה מהמדינות שבהן בתי הדין לעבודה כוללים גם "lay judegs", שופטים בלתי מקצועיים מקרב הציבור. כמו בישראל, הם מייצגים גם את העובדים וגם את המעסיקים. ועדה ציבורית שבחנה את הנושא ב-2003 אף היא מצאה שהושבת עובדים פשוטים על כס השיפוט היא לא המצאה ייחודית לישראל.

בשורה התחתונה: לא נכון

רק בישראל חייבים אפוד זוהר ברכב?

"אין מדינה אחרת שמחייבת אפוד זוהר ברכב" 

זוכרים את מחאת האפודים הזוהרים שפרצה בצרפת ב-2018? תנועת המחאה זכתה בסמלה המפורסם כי גם בצרפת אפוד זוהר ("ז'ילה ז'ן") הוא חובה בכל רכב. אפודים זוהרים הם חובה בעוד מדינות, כמו אוסטריה. בספרד חובה להחזיק לצד האפוד גם שני משולשי אזהרה. באיטליה אין חובה רשמית לשמור אפוד במכונית, אבל קשה להימנע מכך כי יציאה החוצה בדרך בינעירונית גוררת קנס.

מחאת האפודים הצהובים בצרפת. שלפו את האפודים מהרכב / צילום: Associated Press, Kamil Zihnioglu
 מחאת האפודים הצהובים בצרפת. שלפו את האפודים מהרכב / צילום: Associated Press, Kamil Zihnioglu
המחשבה שחובת האפוד ייחודית לישראל נובעת כנראה מהנסיבות המפוקפקות שבהן היא אושרה בכנסת. כפי שנחשף בתחקיר "עובדה" ב-2012, אנשי גלעד לובינג שכנעו חברי כנסת לקדם את החוק אחרי שלקוח שלהם, חברת 3M, נתקע עם מלאי גדול של בד זוהר.

בשורה התחתונה: לא נכון

רק אנחנו הולכים כל הזמן לבחירות?

"אין עוד מדינה שהלכה לקלפי ארבע פעמים מאז 2019"

בספרד התקיימו ב-2019 שתי מערכות בחירות שכן הסבב הראשון לא הוביל להקמת ממשלה. גם בדמוקרטיות אחרות היו שנים עם שני סבבי בחירות. ביוון זה קרה ב-1989, ב-2012 וב-2015 . ההולנדים נאלצו כבר שלוש פעמים ללכת לקלפי שנתיים ברצף: 1972-1971, 1982-1981 ו-2003-2003. בהודו התקיימו בין 1996 ל-1999 שלוש מערכות בחירות. אבל ארבע מערכות בחירות בשנתיים? כזה לא מצאנו.

בחירות 4 בישראל. תופעה ייחודית / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ
 בחירות 4 בישראל. תופעה ייחודית / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ
אף על פי כן, היו מדינות שנתקעו בלי ממשלה שנה ויותר בגלל פלונטר פוליטי. בבלגיה, אחרי הבחירות ב-2019, הקמת הממשלה ארכה 494 יום (שנה וארבעה חודשים). תקופות דומות שבהן משלו בבלגיה ממשלות מעבר היו אחרי בחירות 2007 ( 194 יום ) ובחירות 2010 (541 יום!). ב צפון אירלנד כלל לא הייתה ממשלה מקומית מ-2002 עד 2007, ומ-2017 עד 2020, והסמכות עברה ללונדון.

בשורה התחתונה: נכון

רק ישראלים מוחים כפיים בנחיתות?

"אין מדינה אחרת שבה מוחאים כפיים בנחיתות"

יש הרבה מדינות אחרות כאלה. משאל במגזין התיירות "The Points Guy" העלה שהריטואל מוכר בין השאר בארגנטינה, בהונדורס, בדרום אפריקה, בפיליפינים, ולפחות באזורים מסוימים בארצות-הברית. דיילת ותיקה שהתראיינה למגזין הניו-יורקי "Mic" אמרה שהוא רווח במיוחד בנחיתות באתרי נופש פופולריים כמו לאס וגאס, אורלנדו והוואי. בדיקה באתר לונלי פלנט ייחסה את המנהג גם לרוסים, אוסטרלים ופורטוריקנים.

ביום העצמאות לפני שנתיים, בטקס בבית הנשיא, נשאלו אורחי הכבוד מה מייצג בעיניהם את הרוח הישראלית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ענה בקלישאה הפטריוטית: "בכל פעם שהמטוס נוחת בנתב"ג כולם מוחאים כפיים. אין דבר כזה בעולם". אפילו אמונת הייחוד הזאת לא ייחודית. "נראה שבכל המדינות נדמה לנוסעים שהם היחידים שמוחאים כפיים", קבעו בלונלי פלאנט.

מטוס אל על נוחת בנתב"ג. גם בהונדורס שמחים לנחות / צילום: Shutterstock
 מטוס אל על נוחת בנתב"ג. גם בהונדורס שמחים לנחות / צילום: Shutterstock
אפילו הנטייה ההפוכה ללעוג לקרתנות של מוחאי הכף לא ייחודית לישראל. ב-2015 המחיז ג'ימי קימל את תוצאות סקר הנוסעים המרגיזים של חברת אקספדיה, בסיועו של כוכב "מסע בין כוכבים" פטריק סטיוארט. לצד הפטפטנים והבועטים במושב שלפניהם נמצאו שם גם מוחאי כפיים; ואילו כתבה סאטירית של תאגיד השידור הקנדי סיפרה על יוזמה חדשה של אייר קנדה לכלוא נוסעים שימחאו כפיים בנחיתה.

בשורה התחתונה: לא נכון

רק לנו יש "דונם" ו"טאבו"?

"אין עוד מדינה שנצמדת למינוח עות'מאני כמו דונם וטאבו"

יחידות שטח בשם "דונום" או "דולום" עוד משמשות בטורקיה ובכמה מדינות שנמצאו בעבר בשליטה עות'מאנית, למשל בקפריסין ובכמה ממדינות יוגוסלביה לשעבר. המילה "דונם" שרדה גם במדינות דוברות ערבית כגו סוריה, לבנון, עיראק ואיחוד האמירויות. מה שנכון הוא שאנשי נדל"ן במערב לא מודדים בדונמים. בארה"ב, למשל, הם משתמשים באקר, ובבריטניה בהקטר. לפי מילון אוקספורד, כשמשתמשים ב-dunam באנגלית זה בהשפעת העברית המודרנית או מערבית.

טאבו - השימוש במילה כשמו של מוסד הוא אכן חידוש ישראלי שנולד מעיוות של Tapu הטורקי – שמה של זכות חכירה לדורות בקרקע חקלאית שניתנה לאיכרים באימפריה העות'מאנית. רון כהן, חבר הוועדה המקצועית של לשכת השמאים, סיפר לנו שהשם נדד לאחרונה ללשכת רישום המקרקעין באיחוד האמירויות, כנראה עם מהגרים פלסטינים שעברו לשם.

בשורה התחתונה: לא נכון

רק לנו יש חצילים בטעם כבד?

"אין עוד מדינה עם חצילים בטעם כבד" 

אם מתעקשים, אפשר למצוא סלט חצילים בטעם כבד גם בחו"ל. רשת הסופרמרקט המקוונת אינטקארט, שפועלת בארה"ב וקנדה, מוכרת מוצר כזה. אף על פי כן, הסלט באינטקארקט הוא חלק מהמותג "סברה" של שטראוס, וזה לא מקרי. חלק גדול מהאזכורים ברשת של סלט חצילים בטעם כבד קשורים במטבח הישראלי, ומתכונים לסלט כזה נפוצים באתרים שמתהדרים באוכל כשר, גם אם לאחרונה הם מתחבבים על צמחונים וטבעונים במקומות אחרים.

סלט חצילים בטעם כבד / צילום: צילום מסך
 סלט חצילים בטעם כבד / צילום: צילום מסך

רוב המקורות תמימי דעים כי הסלט בטעם כבד הוא מעין גרסת פרווה למאכל היהודי שאין אשכנזי ממנו: כבד קצוץ. ביסודו הוא עשוי מחצילים שנאפו בתנור, פגשו בצל מטוגן, מלח ופלפל, ובגרסאות הלא-טבעוניות גם ביצים קשות. הוא התחבב בישראל בתקופת הצנע, כשכבדי עוף היו מצרך יקר ונדיר. אף שהסלט בטעם כבד מזכיר סלטי חצילים לבנטיניים אחרים, כמו באבא גנוש, הוא לא זהה להם.

בשורה התחתונה: חצי נכון