נתניהו וגנץ מציגים: פוליטיקה קטנה חשובה יותר מהבריאות ומהביטחון של כולנו

גנץ מתעקש לקבל לידיו בחזרה את תיק המשפטים ובכל מחיר - כולל זה הבריאותי של אזרחי ישראל • נתניהו, שמתגאה מעל כל במה במבצע החיסונים, מוכן לסכן את ההצלחה ורק לא לתת הישג ליריבו • איך יצליחו השניים האלה לנהל מערכה מול איראן אם יידרשו לכך?

בני גנץ ובנימין נתניהו בהצבעה לפיזור הכנסת / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת
בני גנץ ובנימין נתניהו בהצבעה לפיזור הכנסת / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת

האמת חייבת להיאמר. תמוה שהיא טרם נשמעה עד כה, שהיא לא פותחת מהדורות חדשות ולא צובעת באדום את כותרות העיתונים: גנץ ונתניהו מהמרים על חייהם של אזרחי ישראל בגלל פוליטיקה קטנה. נתניהו לא מוכן לאשר את מינויו של גנץ לשר משפטים, ואילו גנץ בתמורה החליט (בגיבוי המנגנון הפריטטי וללא כל התערבות של היועמ"ש במקרה הנ"ל) שלא לאשר את המשך עסקת רכש החיסונים מול חברת פייזר.

המערכה הצינית והקרה בין השניים נמשכת כבר למעלה משבועיים, מדי פעם אנו שומעים על חילופי האשמות בין נתניהו ושריו לגנץ, ובינתיים - עוד ידיעה על כך שתידרש בקרוב מנה שלישית של חיסונים לאזרחים. ברקע כמובן לא ניתן שלא להוקיר את החזרה לשגרה, העובדים למקומות העבודה שלהם, התלמידים למערכת החינוך והרחובות שוקקי חיים. ביום ראשון אפילו תבוטל חובת עטיית המסכות בחוץ. והשניים הבכירים ביותר בממשלה? הם מסכנים את כל מה שהושג בשביל עוד ניצחון טקטי זה על חשבון רעהו. כלומר על חשבוננו.

"הודענו ללשכת ראש הממשלה, כי לאחר שיחות מקצועיות עם משרדי האוצר והבריאות, השתכנענו שיש להסכים לתוספת תקציבית עבור חיסונים בלבד, וזאת לאחר מינוי שר משפטים קבוע", הודיעה לשכתו של גנץ בסבב האחרון של חלופת ההאשמות. "כל אזרח בישראל צריך לשאול את עצמו מדוע ראש ממשלה נאשם בפלילים, מסרב למנות שר משפטים, גם במחיר של 'חזרה לסגרים' לשיטתו? והתשובה היחידה היא שהוא שם את המשפט מעל צורכי המדינה והגיע הזמן שילך הביתה".

מנגד היה זה שר הבריאות יולי אדלשטיין ששיגר אז את התגובה הבאה: "גנץ מבצע פשע בבריאות אזרחי ישראל. השר גנץ מעמיד בסכנה את יכולתה של ישראל לקבל חיסונים החיוניים להמשך תפקוד המשק. הסירוב התמוה לרכש החיסונים נמשך גם לאחר שגנץ ואנשיו קיבלו את כל ההסברים לשאלותיהם מאנשי המקצוע של משרד הבריאות. מסתבר שהיה זה משחק מכור ציני ובזבוז זמן יקר של אזרחי ישראל. לא הייתה לו כוונה לאפשר את רכש החיסונים, וכל היתר היה תירוצים. ההשלכות החמורות לבריאות ולכלכלה של אי רכישת החיסונים יהיו על ידיו".

אמנם ישראל מצויה בעיצומה של מערכת בחירות מתמשכת כבר למעלה משנתיים והמעשה הפוליטי שאמור לשרת את העניין המהותי הפך חזות הכול, אך היה ניתן לצפות שלעניין הבריאותי של ישראל תהיה חשיבות מכרעת. שיהיה משהו קדוש בעיני אלו הנקראים מנהיגים, או לפחות שני עניינים כאלה: בריאות וביטחון.

נתניהו שהוביל למערכת בחירות נוספת כשסרב לאשר תקציב מדינה, מסרב כעת מינוי שר משפטים קבוע. האם זה לקח ממינויו של אבי ניסנקורן או סתם עוד מאבק פוליטי מול כחול לבן החבוטה? לא ברור. בכל ישיבת ממשלה הנושא הזה יורד מהשולחן בהוראת נתניהו, ושר משפטים אין. וגנץ? הוא החליט להשתמש בעסקת החיסונים כדי לנסות ולהכניע את נתניהו. בינתיים נתניהו לא נכנע, גנץ מתעקש, וחיסונים אין.

לא ייתכן שמי שנשא במשך שלוש מערכות בחירות בגאון את הסיסמה "ישראל לפני הכול", ברגע האמת מאמין שעסקת החיסונים היא עוד כלי לגיטימי שנועד להכניע יריב פוליטי. היה ראוי שהשר המיועד יגייס ערבויות אחרות לנושא המינוי שלו עצמו ולא את הביטחון הבריאותי של אזרחי המדינה. אגב, רק בחודש נובמבר האחרון היה זה גנץ שנכנע במאבק מול נתניהו ואישר מינוי חשב כללי לאוצר ולא בתמורה למינוי מנכ"ל למשרד משפטים כפי שדרש אז השר לשעבר ניסנקורן, אלא בתמורה למינוי חסר משמעות של איש אמונו הוד בצר למשרד לא קיים: "משרד ראש הממשלה החליפי".

למה גנץ בדיוק דואג במאבק הנוכחי שלו מול נתניהו? התחושה היא שמה שהוא נאבק עליו הוא שמו הטוב כ"מגן הדמוקרטיה" ויותר מזה על המשך קמפיין הבחירות שלו תחת הכותרת "מזימת אפריל" שיצר איש קריאייטיב במשרד פרסום. הרי מה הם מיליוני מנות חיסון שיבטיחו משק פועל וחיי שגרה וכמובן בריאות, לעומת הבטחה להשאיר מועמד פוליטי רלוונטי למשך תקופה מתמשכת שסופה אולי מערכת בחירות נוספת?

ולסיום, אם ראש הממשלה ושר הביטחון לא מצליחים לנהל יחד רכש חיסונים לטובת המדינה ולא מסוגלים להביט אחד בפניו של האחר כשהם נפגשים באירועים רשמיים, איך למען האל הם יכולים לפעול יחד להגנה על ישראל? איך השניים האלה האמונים על ביטחון המדינה יצליחו לנהל מערכה צבאית רחבה מול איראן אם יידרשו לכך, נוכח האירועים האחרונים?

אם הם לא מסוגלים להסתכל אחד לשני בעיניים, לשים את המחלוקות שלהם בצד ולאשר את המשך רכש החיסונים אחרי שחווינו שנת קורונה, כבר שום דבר לא קדוש בעיניהם. אי אפשר לבטוח בשניהם שיוכלו לנהל דיונים אסטרטגיים על ביטחון המדינה, אולי הם יכולים בצוק העתים לאשר תגובות טקטיות. האם זה יספיק כאשר הקבינט לא מתכנס וועדת חוץ וביטחון של הכנסת לא מוקמת? גנץ ונתניהו לקחו את אזרחי ישראל בני ערובה במאבק הפוליטי ביניהם, ולעזאזל המחיר.