דווקא עכשיו: להפחית את שיעור המס על רווחי הון בבורסה

המדינה יכולה לעודד השקעות לטווח ארוך באמצעות הורדת שיעור המס על רווחי הון מהשקעות בבורסה • אבל האם ימי משבר הקורונה הכלכלי הם הזמן הנכון לגרוע מסים מקופת המדינה?

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

רבות נכתב על כך שהקורונה הביאה עמה הצטרפות שיא של משקיעים פרטיים צעירים יחסית לבורסה בארץ (ובעולם). לדידי, ככל שתכליתה של ההצטרפות הזו היא ניסיון להשגת רווחים משמעותיים מהשקעות קצרות טווח, הרי שהיא אינה רצויה, כיוון שבממוצע - השקעות לטווח זמן קצר נכשלות.

מנגד, אני סבור שתופעה זו היא בהחלט ראויה, אם אותם מצטרפים חדשים פונים לשוק ההון כאפיק השקעה לטווח ארוך שנועד להגדיל בצורה משמעותית את החיסכון העתידי שלהם ולאפשר להם פרישה לגמלאות תוך שמירה על רמת החיים אליה הורגלו לפני היציאה לפנסיה. בעיניי תמרוץ החיסכון לטווח ארוך הינו חיוני בעת הזו, בין היתר, לאור עליית תוחלת החיים המבורכת, סביבת הריבית הנמוכה שסביר שתלווה אותנו בעתיד הנראה לעין ומחירי נדל"ן גבוהים יחסית.

על מנת לעודד השקעה לטווח ארוך, אני חושב שמן הראוי לשקול את הורדת שיעור המס על רווחי הון מהשקעות בבורסה, ובכך להוסיף על הטבות מס שכבר ניתנות להשקעות בבורסה דרך קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה. כידוע, בשנת 2003 נקבע מס בשיעור של 15% על רווח הון (ריאלי) בבורסה, שנתיים מאוחר יותר הוא עלה ל-20%, ולאחר המחאה החברתית, בעקבות המלצות וועדת טרכטנברג בשנת 2012 שיעור המס הועלה ל- 25% וזה גם שיעור המס כיום, כאשר המס משולם על רווח רק בעת המכירה של נייר הערך.

25% הינו שיעור מס נכבד והפחתה שלו שמותנית במשך הזמן בו לא מוכרים את ההשקעה (בהלימה עם הלוגיקה שמופעלת בקרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה) סביר שתתמרץ משקיעים לא לממש השקעות ובכך להפוך אותן להשקעות לטווח ארוך. כך לדוגמא ניתן לקבוע ששיעור המס הבסיסי נשאר 25%, אולם על השקעות שלא מומשו במשך 10 שנים הוא יורד ל-15%, ועל השקעות שלא מומשו במשך 20 שנים הוא יורד לאפס.

לחלופין, ניתן להיעזר בהסדר המס שמופעל במקרה של הכנסות מהשכרה של דירה למגורים. בהסדר זה הכנסות שכירות עד לגובה של כ-5,000 שקל בחודש פטורות ממס, ובמידה ועוברים את התקרה, לא ישולם מס גבוה מ-10% על הכנסות השכירות מהשקל הראשון. כלומר, על פניו, נטל המס על השקעה בבורסה גבוה יותר, אולם ראוי לציין שבמקרה של דירה יש גם מס רכישה (אותו אין במקרה של רכישת ניירות ערך בבורסה) וגם מס שבח במכירתה, אם כי בהתקיים תנאים מסוימים ניתן להגיע למזעור מס הרכישה ומס השבח על דירה. לפיכך, אפשר לשקול אימוץ חלקי של הסדר המיסוי של דירה למגורים ולקבוע שכל שנה 60,000 השקלים הראשונים של רווחי ההון בבורסה יהיו פטורים ממס, ועל מנת לעודד את ההשקעה לטווח ארוך, בכפוף לכך שמדובר בהשקעות בניירות ערך שהוחזקו למשל 10 או 15 או 20 שנים ומעלה.

ביקורת על כך שהטבת המס המוצעת כאן תיטיב עם אנשים אמידים שאותם אין צורך לעודד להשקיע לטווח ארוך, כיוון שממילא הם עושים זאת, הינה לגיטימית. לכן, ניתן לקבוע סף למתן הטבת המס שמבוסס למשל על גודל תיק השקעה מקסימלי שמעליו לא תינתן ההטבה. מובן שקביעת סף שכזה חושפת לפרצות דוגמת פיצול ניהול התיק על ידי חברי בורסה וגופי השקעות שונים, אולם ניתן למנוע פרצה שכזו באמצעות שימוש בטכניקה דומה לזו של תיאומי מס כשלאנשים יש מספר מקורות הכנסה. אין ספק שישולם כאן מחיר בירוקרטי שיתכן וראוי לשלם אם רוצים להגביל את מתן ההטבה.

האם ימי משבר הקורונה הכלכלי הם הזמן הנכון לגרוע מסים מקופת המדינה? לשיטתי כן. הדרך לצאת מהמשבר לא עוברת דרך מסים, אלא באמצעות השקעה שתייצר צמיחה בת קיימא. למשל, השקעה חכמה במערכות החינוך והבריאות, השקעה בהכשרות מקצועיות והסבת עובדים, דיגיטציה ו"ניו דיל" תשתיתי, שיכלול גם את היתרונות המובנים שיש לנו בתחום האנרגיה הירוקה בארץ. אין סיבה שכל אלה יבואו על חשבון עידוד החיסכון הפרטי לטווח ארוך, וזאת בין היתר, כפי שהצעתי כאן, באמצעות הורדת נטל המס בבורסה. זאת ועוד, בהנחה שקיימת תחליפיות בין השקעות בנדל"ן להשקעות בשוק ההון, הרי שמעבר משוק הנדל"ן לבורסה, כתוצאה מתמרוץ המס, יכול לסייע גם בבלימה של עליית מחירי הדירות. בנוסף, שוק הון עם יותר משקיעים יכול להביא לגידול במחזורי המסחר, לצמצמם בעיות של נזילות ולהפוך אותו ליותר אטרקטיבי גם בעיניי חברות ששוקלות הנפקה וכעת מבכרות לצאת לחו"ל.

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות