מה אנחנו יודעים על המוטציה ההודית, שעושה שמות בהודו וכבר נמצאת גם בישראל? לא הרבה

עדיין לא ידוע בוודאות האם הווריאנט ההודי מדבק יותר, אלים יותר, שונה מווריאנטים אחרים בהשפעתו על ילדים והאם הוא פורץ את הגנות החיסון • מה שכן ידוע הוא שלאחר שמחלת הקורונה הייתה במגמת ירידה בהודו, חלה פתאום מתחילת מרץ עלייה דרמטית בתחלואה במחלה

צעירים ישראלים בתקופת הקורונה בישראל / צילום: כדיה לוי, גלובס
צעירים ישראלים בתקופת הקורונה בישראל / צילום: כדיה לוי, גלובס

חגיגות יום העצמאות הסתמנו כחגיגות סיום הקורונה עבור ישראלים רבים, והחגיגות הללו הגיעו לשיא היום עם ביטול התקנון המחייב עטיית מסכה במרחב הציבורי. אולם, במהלך סוף השבוע התבשרנו גם על הגעתו של וריאנט קורונה חדש לארץ, הווריאנט ההודי. וריאנט זה הופיע בשבעה אנשים שהגיעו מחו"ל, לאו דווקא מהודו, שכן הוא מצוי כבר גם בבריטניה, בסינגפור, באוסטרליה ובמדינות נוספות. המשותף לכל נשאי הווריאנט ההודי שאותרו עם הגעתם לישראל, הוא שלא היו מחוסנים טרם הגעתם.

עדיין לא ידוע בוודאות האם הווריאנט ההודי מדבק יותר, אלים יותר, שונה מווריאנטים אחרים בהשפעתו על ילדים והאם הוא פורץ את הגנות החיסון. מה שכן ידוע הוא שלאחר שמחלת הקורונה הייתה במגמת ירידה בהודו, חלה פתאום מתחילת מרץ עלייה דרמטית בתחלואה במחלה, במקביל להתפשטותו של הווריאנט החדש.

ב-1 במרץ נרשמו בהודו כ-12,000 מקרי קורונה חדשים, ואילו ב-16 באפריל נרשמו 234 אלף מקרים חדשים, כאשר הגרף הוא מעריכי ודומה לזה שנרשם בבריטניה כאשר הווריאנט הבריטי המדבק יותר והאלים קצת יותר הופיע במדינה (ואחר כך הפך דומיננטי גם אצלנו). הודו עברה סגר בתחילת ימי המגיפה שפגע מאוד בכלכלה שלה, ולכן ניסתה בכל הכוח להימנע מסגר נוסף, אולם בימים אלה מחוזות שונים בתוך המדינה החלו בכל זאת להטיל מגבלות כדי להתמודד עם גל התחלואה.

אם כך, יש יסוד להעריך כי הווריאנט ההודי מדבק יותר מהווריאנטים האחרים שהיו במדינה קודם לכן, כולל הווריאנט הבריטי שהגיע להודו לפני כמה חודשים (אך עוד לא הפך דומיננטי בה). מבחינת השפעת המוטציות בווריאנט ההודי על הסוגיות הנוספות שאפיינו לעיל - אלימות הווירוס, הדבקה בילדים ופריצת החיסון - כרגע אין כמעט מידע, אבל אפשר לתאר אחרי מה ינסה משרד הבריאות בארץ לנסות לעקוב בארץ כדי לספק בהמשך את התשובות.

בהודו 1.3 מיליארד איש, ועד כה ניתנו 117 מיליון מנות חיסון, כך שלא נראה כי התגברות המגפה במדינה מעידה בינתיים על חוסר יעילות של החיסון נגד הווריאנט. לווריאנט שתי מוטציות באזור הספייק שהחוקרים מתעניינים בהם, האחת מהן היא מוטציה בשם L452R, שאותרה בעבר גם בווריאנט הקליפורני של הקורונה. מוטציה זו נמצאה במעבדה כבעלת יכולת להגביר את הקישור של הווירוס לתאים בגוף, וכבעלת יכולת לחמוק באופן חלקי מחיסוניות של מחלימים. כלומר המוטציה הזו עשויה להפוך את הווירוס למדבק יותר, ולאפשר לו לפרוץ את הגנת החיסוניות של מחלימים. לא ידוע האם היא משפיעה על ההגנה של מתחסנים.

המוטציה השנייה היא באתר 484, שם נמצאת גם המוטציה המאפיינת את הווריאנט הדרום אפריקאי והברזילאי, אך המוטציות הן מעט שונות זו מזו (לשם הדיוק לווריאנט הדרום אפריקאי ולווריאנט הברזילאי ישנה מוטציה בשם E484K ולנוכחית - E484Q). כלומר שני הווריאנטים שונים מן הקורונה ה"קלאסית" באתר זה, אבל בצורות שונות.

הווריאנט הדרום אפריקאי והווריאנט הברזיאלי כבר נמצאו כמפחיתים מעט את ההשפעה של חיסונים. כך, התוצאות של החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון היו פחות טובות בדרום אפריקה ובברזיל, וגם ממצאים ראשוניים של קופת חולים כללית בישראל, מצאו כי אם מחוסנים בכל זאת נדבקים בקורונה (וזה קורה בשכיחות נמוכה מאוד), הרי שהם ידבקו בשכיחות גבוהה יותר בווריאנט הדרום אפריקאי, בהשוואה למספר דומה של לא מחוסנים.

המשמעות היא שהווריאנט הזה פורץ מעט גם את החיסון של פייזר, אם כי כנראה שלא מדובר בפריצה מלאה של הגנת החיסון, אחרת היינו רואים כנראה את הווריאנט מתפשט במדינה באופן נרחב. הנתונים הללו מעוררים חשש כי אתר 484 הוא מקום רגיש למוטציות שיכולות לאפשר לוירוס להיקשר לתאים למרות החיסונים שהותאמו לקורונה הקלאסית, ולכן הווריאנט ההודי נמצא תחת מעקב.

יש לציין כי הגנה של חיסון אינה עניין בינארי. חיסונים וגם חשיפה למחלה, מובילים לאתחול של תהליך היווצרות של נוגדנים, לא רק בכמויות הולכות וגדלות אלא גם במגוון גבוה, כאשר מדובר במעין "הגרלה" כאשר לא כל אדם יפתח בדיוק את אותם נוגדנים באותה כמות בתגובה לאותו חיסון.

כך, חיסון יכול לחסום וריאנט עם מוטציה מסוימת אם הוא יוצר מעט נוגדנים המונעים את קישור הווירוס לאותו אתר, אך אם תהיה חשיפה לכמות גדולה של וירוס, החיסון יכול להיפרץ. כמו כן, ייתכן שחיסון שיוצר הגנה מפני, למשל, הווריאנט הבריטי אצל רוב האוכלוסיה, יוצר הגנה גם מפני הווריאנט הדרום אפריקאי, אבל לא אצל כל המתחסנים. לכן השאלה היא כנראה לא האם החיסון מגן מפני המוטציה, אלא עד כמה.

אם החיסון מצליח להגן מן המוטציה הזו בצורה דומה לזו שבה הוא מגן מן המוטציה הבריטית או אפילו הדרום אפריקאית, אנחנו לא צפויים לראות את המגיפה מתפשטת מחדש. בינתיים הנכנסים לישראל מחוייבים בבדיקות ובידוד, כך שייתכן שאנחנו נראה, בניסויי מעבדה או בניסויים בשטח, מה רמת ההגנה נגד הווריאנט הזה על ידי החיסון של פייזר, לפני שנצטרך להתמודד עם התפשטות הווריאנט בישראל בעצמנו.

לגבי הקטלניות של הווריאנט, כרגע נראה כי שיעור הנפטרים מבין החולים בהודו, נמוכים מאשר באמריקה הלטינית. זהו רמז, גם אם לא הוכחה, לכך שייתכן שהווריאנט קטלני פחות מהווריאנט הברזילאי, למשל. ייתכן שקיימים משתנים נוספים, כמו למשל גישות אחרות לדיווח על תמותה, בעיקר עבור נפטרים באזורים הכפריים. כרגע יש מעט מאוד מידע בנושא הזה.

ישראל המחוסנת באופן כמעט מלא, עדיין צריכה לדאוג מוריאנט שהוא מדבק יותר בילדים. על הנושא הזה עדיין אין שום מידע לגבי הווריאנט ההודי, ונקווה שלא יהיה צורך לגלות.

צרו איתנו קשר *5988