התקיפות המתועדות בטיקטוק הן חלק מהאנטישמיות החדשה

הקורונה הביאה לרשתות החברתיות אנטישמיות מסוג החדש - התנכלויות מתועדות וויראליות • כך הפך החלש בחברה למוקד להתעללות

חרדים / צילום: אוריה תדמור
חרדים / צילום: אוריה תדמור

התופעה ההולכת ומתרחבת לנגד עינינו, במרכזה ערבים הנטפלים ליהודים דתיים, בעיקרם חרדים, היא לא פחות מסימן מעיד לבעיה חמורה ועמוקה. התופעה הזו, המקבלת תהודה בכל הארץ ובעולם באמצעות הרשת החברתית טיקטוק, היא לא פחות מהתגלמותה של גזענות אנטישמית, מהולה באיבה על רקע לאומני.

לגזען הממוצע הכי פשוט להיטפל לחלשים בחברה, לאנשים פשוטים העוטים עליהם את סממני היהדות באופן יום-יומי. באמצעות צילום קצר מגחיכים אותם גזעניים את מושא השנאה שלהם ומשדרים אותו באופן ויראלי. כך, אנו עדים לאנטישמיות פוסט-מודרנית, הלוקחת סצנת רחוב של התעללות ביהודי ומשיקה אותה בספקטרום האינטרנטי. ברור שככל שהסרטון או התמונה יזכו לשיתופים או ללייקים, כך יתעצם ההדהוד שלה.

התופעה הזו מתבססת על שנאה פתולוגית נושנה, אך יש בה מאפיינים חדשניים.

משבר הקורונה אותו חווינו בשנה האחרונה הציף באופן קיצוני את ההוויה ברחוב החרדי. התודעה שנצרבה בקרב רבים היא שהיהודים החרדים כקולקטיב אינם מקיימים חוק, ובשל כך הם מפיצי מחלות מסוכנים. קל היה להיטפל לחרדים - פשוט קל לשנוא אותם. אחרי הכול הם נראים מוזר, מתנהגים מוזר, וכשמחברים לזה כתובת "מוכחת" ובלעדית להפצת מחלות - הרי שאנו מקבלים קהל של מיליונים המתויג כהתגלמות הרוע האוניברסלי.

תמונות של התגודדויות ברחוב החרדי הודהדו בלי סוף בתקשורת, בשיא משבר הקורונה - הם הואשמו לא פחות בעלייתו של הגל השני, ובהיווצרותו של גל שלישי של תחלואה. הרחוב החרדי היה לא רק במוקד, הוא היה על המוקד, זאת למרות שהיו עוד קבוצות בחברה שלא סרו למילוי ההנחיות ולעמידה בתקנות. למרות כל זאת, החרדים הפכו להיות הצרה היחידה והגדולה כאן בארץ.

אז למה להיטפל לחרדי?

עבור האנטישמי הממוצע, המציאות שהתהוותה סביב החרדים בשנה האחרונה היא לא פחות מהתרת דם. אין להיות מופתעים מכך שערבים לאומניים תוקפים חרדים - אחרי התמונות שראינו בשנה הזו יש גם לא מעט יהודים ששונאים חרדים. ואם זה המצב, אז מדוע שערבים שטופי שנאה יפעלו אחרת? כך הפך החלש בחברה למוקד האולטימטיבי לשנאה והתעללות. כך המדיה והרשתות החברתיות שמו בחזית הבמה את היהודי הגלותי של פעם, שהפך למטרה אפקטיבית לשם הכוונת כל השנאה האפשרית.

ומה ניתן ללמוד מכך?

העידן הזה בו אתה מתויג באופן אוטומטי על-פי המראה שלך, החזות החיצונית, הסממנים והארטיפקטים - ובעקבותיו הכללה גורפת של כל מי שנראה או מתנהג באופן דומה והפיכתו לאויב הציבור, בטח אם הוא יהודי בעל סממני מראה גלותיים - מחזיר אותנו לעולם ישן של אנטישמיות יוקדת. ברור שהמדיה לא לוקחת אחריות על דבר, וברשתות החברתיות בל נפריע את מלאכתם הטהרנית של גורמים אולטרה-ליברליים.

אפשר להסתכל על התופעה הזו כאנטישמיות, אולם מעל הכול היא מיצג מזעזע לכך שעם כל הקדמה וכל ההישגים המדעיים והפילוסופיים, בסופו של יום בני אדם הם בעלי יכולת מופלאה להפוך לחיות, וכשהרשתות מאפשרות ביקור יומי בקרקס הזה - אז כל העניין הופך להיות לא פחות מבידור. בפועל, זהו ג'ונגל פוסט-מודרני, המשבח ליברליות במיוחד כשהיא קשורה ב"יפים והנכונים".

הכותב הוא חבר תנועת הביטחוניסטים, חוקר יחסי צבא וחברה