הרטרו חוזר לאופנה: כל מה שצריך לדעת על שירות האודיו החדש של טוויטר

בחודש מרץ בשנה שעברה, הושקה רשת חברתית חדשה בשם קלאבהאוס. מדובר ברשת חברתית מבוססת שמע - בה למעשה מצטרפים לשיחות מסוגים שונים, כמו פאנל או שיחה פתוחה. על פי דיווחים מהתקופה האחורנה, לקלאבהאוס יש יותר מ-10 מיליון משתמשים, כולם בעלי מכשירי iOS, היחידים שהרשת החברתית זמינה להם. כמו בכל שירות אחר, ענקיות האינטרנט הבינו שהן צריכות להתעורר ולהצטרף לתחרות על הטרנד. מה שהוביל את טוויטר להשיק את Twitter Spaces.

We’re working on something we think you’ll love - Twitter Spaces!

Still in test mode but rolling out soon. Here’s a peek at what everybody’s talking about... pic.twitter.com/KMXzmKzbDp

- Twitter (@Twitter) March 11, 2021

מה זה טוויטר ספייסס?

בדומה לקלאבהאוס, גם ב-Spaces, טוויטר מאפשרת למשתמשים לנהל שיחות אודיו בשידור חי. משתמשים יכולים לפתוח ספייס (מרחב) או להשתתף בספייס פתוח של שיחות אודיו בשידור חי בנושאים שונים כשהחדרים עצמם נקראים Spaces. הנושא של החדר נקבע על ידי המארח וזה יכול להיות כל נושא שבעולם, כפוף לחוקי הקהילה של טוויטר. לאחר סיום של ספייס, התוכן לא יהיה זמין באופן פומבי ברשת החברתית. לעומת זאת, ענקית האינטרנט אמרה שהיא שומרת עותקים של החדרים למשך 30 יום למצב אם יצרכו לבדוק אם הפרו את כללי טוויטר. במצב שיש חשד לכך, טוויטר יכולה לשמור על התוכן ולהאריך את הדדליין, כדי לבחון את המקרה יותר טוב.

בתחילת החודש התפרסם דיווח בבלומברג, כי טוויטר ניהלה מגעים מול קלאבהאוס על מנת לרכוש אותה בשווי של 4 מיליארד דולר. לבסוף השיחות בין הצדדים נעצרו בלי שום סיבה ברורה. נוסף על כך, במקביל דווח בבלומברג שבקלאבהאוס מעוניינים לבצע סבב גיוס בשווי דומה - 4 מיליארד דולר. טוויטר ניהלה את המגעים לאחר שפרסמה את תכנונה ל-Spaces, ואף התחילה להריץ בבטא אצל חלק מהמשתמשים. שני הצדדים החליטו שלא להגיב לדיווחים.

למי יש גישה לטוויטר ספייסס?

נכון לעכשיו רק אנשי iOS יכולים לפתוח ספייסס, וישנן 2 אפשרויות: האפשרות הראשונה היא ללחוץ לחיצה ארוכה על האייקון של ציוץ ולראות אפשרות של הספייסס, והאפשרות השנייה דרך Twitter Fleets, הגרסה של טוויטר לסטורי המוכר.

נכון לעכשיו המוצר עדיין בבדיקה, קבוצה מצומצמת של משתמשים יכולה לפתוח חדרים - אך כל המשתמשים יכולים להצטרף לחדרים פתוחים. המארח קובע למי תהיה השראה לדבר, ובכל חדר, עד 11 אנשים יכולים לדבר בו זמנית בחדר שכזה. המשתמשים השונים יוכלו לבקש רשות מהמארח לדבר. לאחר שמארח יוצר חדר, הוא יכול להזמין אנשים בעזרת קישורים והזמנות או העוקבים שיכולים לראות את זה בפיד. אין הגבלה על מספר מאזינים בחדרים.

התכנון של הרשת החברתית הוא כמובן להרחיב את זה לכלל המשתמשים, וגם לאפשר למשתמשי אנדרואיד לפתוח בעצמם ספייסס. החדרים מתפקדים בדיוק כמו ציוצים, אפשר לדווח על חדרים לא ראויים, אפשר לחסום משתמשים והחוקים דומים.

טוויטר צפויה להשיק את השירות בצורה רחבה בזמן הקרוב. עובדי החברה מצייצים בהזדמנויות שונות שהחודש, אפריל, זה היעד שלהם בהפצה רחבה של השירות החדש. מי שנמצא מספיק בטוויטר, רואה נוכחות גבוהה יותר של ספייסס, ואפילו כאן בישראל רואים את הפיצ'ר הרבה יותר ברשת החברתית.

 מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי / צילום: Reuters

מה ההבדל בין קלאבהאוס לספייסס?

למען האמת, אין הרבה הבדל בין המתחרות. הכלי דומה ופועל באותו האופן, אם כי התפוצה היא שונה. בעוד שקלאבהאוס זו רשת חברתית שלמה רק לטובת החדרים הללו, בספייסס זה פיצ'ר בתוך רשת חברתית שמנסה להתחרות בכל הזירות. כשבקלאבהאוס מחפשים חדרים על תחומי עניין, בסטוויטר אתם תראו את הספייסס של אלו שאתם עוקבים אחריהם או רלוונטיים. זה מצטרף לפיצ'ר נוסף לא כזה ישן של טוויטר, שנקרא Fleets, הסטורי של טוויטר. טוויטר מנסה כמובן להיכנס לעולמות האלו, בדומה לשאר ענקיות האינטרנט, כך שאין חידוש משמעותי.

ודווקא כשקמות מתחרות ושירותים נוספים, צריך לשאול האם הבאז סביב קלאבהאוס מתחיל להתפוגג? האמנם דווח לאחרונה כי בתום סבב הגיוס האחרון, הרשת החברתית מוערכת בכ-4 מיליארד דולרים, ולצד ההתלהבות של המשקיעים - המשתמשים עצמם פחות חוגגים במועדון. חלק מהמשתמשים שכבר קיבלו הזמנה, מספרים שהם לא ממש מוצאים את עצמם שם. הם טוענים שהבשורה של קלאבהאוס הייתה מובילי דעת הקהל ואישי ציבור. אם דמויות מוכרות ומעניינות מפסיקות להצטרף לחדרים, וההיצע של החדרים פחות מעניין - המשתמשים לא יהיו מעוניינים להישאר. וזה מה ששונה בספייסס ובשירותים האחרים שיוצעו: כי ההיכרות תהיה על בסיס החברים, העוקבים ואלו שאנחנו עוקבים אחריהם - כך שתחומי העניין, המשתקפים ברשימת המעקב שלנו, יכולים להיות רלוונטיים יותר והתאמת התוכן עשויה להיות מדויקת יותר.

מה הופך את המגמה הזו לכל כך פופולרית?

קלאבהאוס וספייסס עכשיו מייצרים משהו שהיה מאוד חסר - אותנטיות. "אתם יכולים לפתוח שיחה, והדברים שם לא מהוקצעים - יש פה משהו אחר", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי מהמרכז הבינתחומי. "יש פה ספונטניות, וזה בין הגורמים שמובילים להצלחה בזה. בפייסבוק ובאינסטגרם אנשים חושבים על כל דבר, איזו תמונה ובאילו מילים להשתמש. כאן, אנחנו מדברים על תוכן ספונטני בשידור חי. זה המקום של הריל טיים, וכאן באה לידי ביטוי האותנטיות. היא מושכת והיא מאוד מקסימה את האנשים, אגב זה מה שיכול לקחת את זה גם למקומות רעים כמו קללות". לצד האותנטיות והספונטניות, השתתפותם של מובילי דעות או דמויות מאוד מוכרות בזירות האלו, מושכת אנשים.

 לירז מרגלית / צילום: My first value

תקופת הקורונה סייעה רבות בעניין. ד"ר מרגלית מבהירה כי "המפגש הבלתי אמצעי עם האנשים היה כל כך חסר. יכולנו לראות את הציוצים ואת הפוסטים שהיו מאוד מתוכננים ומציגים את החיים המושלמים והמזויפים. הרשתות החברתיות מלאות בזיופים. ודווקא כאן, יש משהו שאי אפשר לזייף. הקול שלך, כשאתה מגיב בלייב לדברים, הוא מאוד אותנטי ואמיתי. אי אפשר להנדס את הסביבה ואי אפשר לסדר את זה בדיוק כמו רוצים, אלא מקבלים משהו יותר אמיתי". בתוך כך, זה ההבדל המהותי מול הזירות הללו לפודקאסטים, שכן פודקאסט הוא קטע קול ערוך לרוב ומאוד מהוקצע.

אהרון נוראני, עיתונאי חרדי, "חדשות הסקופים", פתח ספייס לפני כשבוע בשם "על סדר הלילה", ובשבוע האחרון כל לילה בחצות הוא עולה לשדר עם אנשים שונים. כ-160 משתתפים בשידור שיא הצטרפו אליו בשעת הלילה, על מנת לשמוע את מה שיש להם להגיד. "האמת שזה די נחמד, זה אנשים שאנחנו לא מכירים ועולמות חדשים. אתה פוגש ככה אנשים חדשים ומשתמשים באים ומתעניינים. אנשים מחפשים צחוקים, מחפשים אווירה טובה. הם לא רוצים לשמוע פוליטיקה או לשמוע דברים כבדים, וזה מאפשר לנות לעשות את זה ", מספר נוראני.

כבר כמה עיתונאים וחכ"לים הצטרפו אליו, כמו עקיבא נוביק, יניר קוזין וחכ"ל עוזי דיין. נוראני פגש את הפיצ'ר במקרה, וגילה שהוא נבחר להיות מאלו שיכולים להקים חדרים. "אנשים שמו לי עוקב כדי לא לפספס את הספייס שהקמתי. אנשים שואלים אותי אם אני משדר בערב ואנשים מתחברים לזה ומחכים לזה", אומר נוראני, ומוסיף: "זה כבר לא רק לכיף, גילית שזה הרבה יותר מזה. והנושאים? כל כך גמישים. אין איזה נושא אחד שמתמקדים בו, דיברנו על מתכון הסלמון של יהודה שלזינגר".

האם הקהל נוטש את הוויזואלי וחוזר לאודיו?

הד"ר לירז מרגלית דווקא מצביעה על אינטימיות שקלאבהאוס הצליחה לייצר, מה שהוביל לעליית המגמה. "לא בטוח שקלאבהאוס ידעה שהיא עושה את זה, אבל היא יצרה אינטימיות וזה קרב יותר את האנשים. המבנה של החדרים, היכולת הספונטנית להיכנס, הגמישות בשעות שבהן אפשר לפתוח את החדרים. בעיקר בתקופת הקורונה, זה היה מאוד חסר וזה קירב את האנשים". לעומת זאת, היא סבורה כי הקהל הישראלי מאוד מזדהה עם זה, שכן "יש את החוצפה הישראלית שהיא הרבה פעמים אותנטיות מוקדמת. ישראלים אומרים מה שהם חושבים בלי פילטרים. ובמקביל, בחוץ לארץ זה יתפוס יותר טוב, כי זה משהו שהוא חדש להם", מסבירה מרגלית. "אנחנו נראה כאן מגמה צומחת, כל אפליקציה שתאפשר את האותנטיות הזו. יותר אנשים ישתמשו בזה ויחפשו בזה כי לאנשים נמאס מהזיוף. דווקא השירות הקולי בשידור חי, כדוגמת ספייסס של טוויטר וקלאבהאוס, מייצרות שיחה שרוצים לשמוע", אומרת מרגלית.

מי נמצא בתחרות ומי בדרך?

ענקיות האינטרנט כאמור לא אוהבות להשאיר מגמות מתחזקות לאחרים, ולכן כולן במירוץ או מצטרפות באיחור. פייסבוק הכריזה לפני כשבוע על Hotline , שירות שמשלב בין אפשרויות של שיחות אודיו ושידורי וידיאו בלייב, בהם המנחים יכולים לענות על שאלות מהקהל או לנהל שיחה. עם זאת, על פי דיווח ב-recode, בפייסבוק מתכננים להכריז על סדרת מוצרים ממש בקרוב, תחת כותרת הגג "שמע חברתי". נראה כי שם הרשת החברתית תציג בין היתר את המתחרה המרכזית שלה לקלאבהאוס, ולא שירותים מקבילים. גם ענקית הזרמת התוכן ספוטיפיי הודיעה על כניסה בתחום - וזה רכישת החברה שמפתחת את אפליקציית האודיו בשידור חי, Locker Room , העוסקת בעיקר בתחומי הספורט. גם דיסקורד וטלגרם התחילו להציע שיחות קוליות בשידור חי בזירות שלהן.