השוק הסיטונאי: נדחתה בקשת בזק לבטל קנס בסך כ-11 מיליון שקל

ביהמ"ש דחה את עתירת בזק לביטול החלטת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, נתי כהן, מדצמבר 2018 להטיל עליה קנס בסך למעלה מ-11 מיליון שקל בגין הפרת מחויבותה לביצוע רפורמת השוק הסיטונאי • פסק הדין מתניע מחדש תובענה ייצוגית נגד בזק בסך 556 מיליון שקל שהוגשה עוד בנובמבר 2015

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. הטיל על בזק את הקנס המדובר / צילום: כדיה לוי
נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. הטיל על בזק את הקנס המדובר / צילום: כדיה לוי

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי, דחתה את עתירת חברת בזק לביטול החלטת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, נתי כהן, מדצמבר 2018 להטיל עליה קנס בסך למעלה מ-11 מיליון שקל. בית המשפט אישר את הקנס שהוטל כתגובה להפרת המחויבות של בזק לביצוע "רפורמת השוק הסיטונאי".

פסק הדין התניע מחדש תובענה ייצוגית נגד בזק בסך 556 מיליון שקל שהוגשה עוד בנובמבר 2015. עורכי הדין שחר בן מאיר, יצחק אבירם, אופיר נאור ורנן גרשט הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בזק בטענה לניצול לרעה ארוך-שנים של מונופול למניעת תחרות בשוק התקשורת בישראל.

בקשת האישור לניהול התובענה הייצוגית התקבלה בהסכמה במרץ 2019 על-ידי השופט עופר גרוסקופף, אולם מאז הוקפא ההליך עד להכרעה בעתירה של בזק לביטול הקנס.

כעת, לאחר פסק הדין של השופטת ביבי, קבע השופט רמי חיימוביץ' כי על בזק להגיש כתב הגנה לתביעה בתוך 45 יום. בנוסף לכך, השופט חיימוביץ' המליץ לצדדים לנהל גישור הן על התובענה הייצוגית הזו והן על בקשת אישור נוספת שמתייחסת לאותן טענות ומתייחסת לתקופה מ-2015 עד 2018. הסכום הנתבע בה עומד על 258 מיליון שקל.

בקשת האישור השנייה נמצאת בעיכוב הליכים, כיוון שהיא נוגעת במישרין לתיק 4000. במסגרת בקשת האישור נטען כי משרד התקשורת בניהולו של שלמה פילבר עשה יד אחת כדי להיטיב עם בזק ולטרפד את רפורמת השוק הסיטונאי.

על-פי הנטען בבקשה האישור השנייה, "הפעם ככל הנראה כבר ברור כי אין זה מחדל אלא כוונה מפורשת לעזור לבזק על חשבון הציבור, בזק קיבלה פטור מתחרות בשוק התקשורת הקווית... כאן בדיוק היו מעשים הפסולים של פילבר, אשר בניגוד גמור לעמדת הדרג המקצועי של משרד התקשורת העניק לבזק (משיקולים פסולים) פטור מקיום התחרות ומקיום רפורמת השוק הסיטונאי, ועל כך משלם הציבור את המחיר המתבטא ברווח העודף של בזק".

טענה זו נמצאת בליבו של תיק 4000, בו עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין יחד עם בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ' ורעייתו איריס. עד המדינה בתיק זה הוא שלמה פילבר עצמו.

חרף העובדה כי התיק נמצא בעיכוב הליכים, יש לצדדים אפשרות להגיע להסכמות במסגרת גישור, כך שלא יהיה צורך לנהל הליך הוכחות ולחשוף ראיות שעלולות לשבש את ההליך הפלילי שמתנהל בימים אלה. השופט חיימוביץ' כתב בהחלטתו כי "מוטב כי הצדדים יפנו לגישור, בשיתוף המאסדר, לקביעת מתווה שיסדיר את מלוא המחלוקות והסוגיות הנוגעות לתביעה זו ולהליכים הקשורים".

כזכור, משרד התקשורת הטיל ב-2018 את הקנס לאחר שנקבע כי בזק הפרה את חובתה לספק שירות טלפוניה סיטונאי על-פי תקנות שר התקשורת, אשר בהתאמה להן תוקן רישיון בזק למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים. ע-פי ההחלטה, בזק הייתה צריכה לספק שירות דקות שיחה טלפוניה החל מיום 17/5/15.

מטרת הרפורמה הייתה להגביר את התחרות בתחום ועל-ידי כך להוזיל את עלות השירותים ולהיטיב את השירות לצרכנים, תוך התגברות על חסמי כניסה משמעותיים הכרוכים בפריסת רשת גישה עצמאית. במרכז הרפורמה - חיוב בעלות תשתית התקשורת, בזק והוט, לספק שירותים סיטונאיים לחברות האחרות בשוק זה על בסיס התשתית הקיימת שנפרסה על-ידן.

בזק התנגדה לתקנות אלה, ולאחר שלא הצליחה לשכנע את הרגולטור, היא פנתה בדצמבר 2014 לבג"ץ ותקפה את ההחלטה לחייבה לספק שירותים סיטונאיים על גבי הרשת שלה, ובכלל כך גם את ההחלטה לחייבה לספק שירות טלפוניה סיטונאי ואת סבירות תעריפי התשלומים שנקבעו בתקנות השימוש. במרץ 2015 החזיר בג"ץ את הנושא למשרד התקשורת לצורך ניהול הידברות עם בזק. משרד התקשורת שב על עמדתו כי על בזק ליישם את הרפורמה, ודחה את הטענות היישומיות של בזק.

מחודש אוקטובר 2015 קיים המשרד שיח עם בזק לעניין הסדר זמני של אספקת שירות טלפוניה במתכונת ריסייל וכן פרסם שימוע בנושא. אשר למחירו של שירות זה, היה פער ניכר בין עמדת בזק לעמדות ספקי השירות, ומשכך המליץ מנכ"ל המשרד דאז, שלמה פילבר, לקבוע את התשלום המרבי בעד שירות הריסייל באמצעות קביעת הוראת שעה בתקנות השימוש ובאמצעות תיקון לרישיון בזק וכן על תוספת תשלום עבור דקת שיחה יוצאת, דקת שיחה נכנסת ושירותי ערך מוסף נלווים.

בהמשך לכך קבע ממלא-מקום שר התקשורת דאז, צחי הנגבי, כי חובת בזק לספק את שירות הריסייל לתקופה מוגבלת של שנה. בהתאמה, נדחה מועד אספקת שירות הטלפוניה הסיטונאי לפי תיק השירות, עד תום ההסדר הזמני.

בין לבין החלה פרשת בזק ניירות ערך, שהתפתחה בהמשך לפרשת בזק-וואלה, ואת מקומו של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת החליף מימון שמילה. המשרד שלח לבזק דוח פיקוח סופי אשר צורפה לו הודעה על כוונת שמילה להטיל על בזק עיצום כספי בסכום של 11,343,800 שקל, וזאת מכוח חוק התקשורת, בגין אי-אספקת שירות טלפוניה סיטונאי בין החודשים מאי 2015 ועד אוקטובר 2015.

עם מינוי מנכ"ל חדש למשרד, נתי כהן, בחודש מאי 2018 הוא החליט להקשיח את העמדות מול בזק. ובדצמבר 2018 הוא החליט לאמץ את החלטת הוועדה המייעצת ולהטיל על בזק עיצום כספי בסך 11,163,290 שקל.

להחלטה צורף תחשיב שערך המשרד, ממנו עלה כי הנזק הכספי שנגרם לצרכנים ולבעלי הרישיונות האחרים הוא עצום ועומד לכל הפחות על עשרות מיליוני שקלים. לעניין מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה, נקבע כי מהחישוב הכלכלי עולה כי צמחה לבזק תועלת כספית העומדת, לכל הפחות, על 23 מיליון שקל.

בית המשפט המינהלי כאמור דחה את עתירת בזק וקבע כי יישום ההתוויות כפי שנקבעו בפסיקה מלמד באופן מובהק כי אין לאפשר לבזק לתקוף באופן עקיף את החלטת השר בערכאה זו.

עוד נקבע בפסק הדין כי דינן של טענות בזק נגד החלטת מנכ"ל משרד התקשורת שהטיל את העיצום - להידחות. "לא מצאתי כי יש לקבל את טענותיה של בזק, ולפיה נפל פגם בהליך ההיוועצות.... טענה נוספת המועלת על-ידי בזק היא כי בהליך השימוע נפל פגם הנובע מכך שלא התאפשר לה טיעון בעל פה בפני המנכ"ל.... הנני סבורה כי זכות הטיעון של העותרת מומשה כראוי וכדין", קבעה השופטת ביבי.

השופטת אף דחתה את יתר טענות בזק וקבעה כי "עיינתי בהחלטתו של המנכ"ל, ובניגוד לנטען על-ידי בזק, מצאתיה מבוססת על תשתית ראייתית כדבעי. בכלל כך, נסמכה ההחלטה על חוות-דעת אשר צורפה, לה ואשר עיון בה מלמד כי נקודות המוצא בה מקלות עם בזק".

עוד נכתב כי "בהינתן שהחלטת המנכ"ל מבוססת ברובה על חוות-דעת אשר הונחה לפניו, הרי שגם לו קיימת חוות-דעת אחרת, אין בכך בכדי לשלול את סבירותה של ההחלטה". 

*** יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות. 

צרו איתנו קשר *5988