האם צריך לאסור על מונופולים וגורמים ריכוזיים במשק להחזיק בגופי חדשות?

נייר עמדה חדש של "לובי 99" קובע כי הפתרון היחיד לסוגיית ההון-שלטון-עיתון הוא שינוי מבנה שוק התקשורת • עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית הלובי: "המצב הנוכחי, שבו בעלי אינטרסים כלכליים מחזיקים מנוף לחץ עצום על קובעי המדיניות, הוא לא סביר"

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי
שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי

הדיונים בתיק 4000 עוסקים בימים אלו בשאלת הסיקור האוהד שהיה או לא היה, אולם הם גם מציפים את הבעייתיות הרבה שנוצרת כאשר בעל שליטה בגוף חדשותי עושה, על פי החשד, שימוש במערכת העיתונאית שברשותו כדי לקדם אינטרסים כלכליים הקשורים לעסק אחר שבבעלותו.

"מי שהחליטו לנסות לשנות את המצב הם חברי "לובי 99", לובי ציבורי הממומן על ידי תרומות מכלל הציבור הרחב, כשהתורמים הם גם אלו המחליטים באלו נושאים יטפל הלובי. אחד הנושאים שנבחרו שם לאחרונה הוא קשרי הון-עיתון-שלטון, ובלובי גיבשו נייר עמדה שבו הם קוראים, בין השאר, לאסור על מונופולים ועל גורמים ריכוזיים במשק להחזיק בגופי חדשות. משמעות הדברים היא, למשל, שהחברה למשקאות (קוקה קולה) ויצחק תשובה (באמצעות בתו), לשיטת הלובי, לא יוכל להמשיך להחזיק בערוץ 12.

"הניסיון לשים מגבלות מסוימות על יכולת ההשפעה של בעלי השליטה בגופי חדשות אינו מספיק, ואת העובדה הזו אנחנו רואים פעם אחר פעם, כולל בפרשיות שמתנהלות בימים אלו בבית המשפט, אבל לא רק שם", אומרת עו"ד זהר אלטמן-רפאל, העוסקת בנושא מטעם ‘לובי 99'. "נוחי דנקנר השתמש כך ב'מעריב', אליעזר פישמן עשה את זה ב'גלובס', ושאול אלוביץ' ניצל לכאורה את ‘וואלה'.

"צריך להבין שכיום כלי התקשורת המסורתיים הם ברובם הפסדיים, ולכן צריך להבין מה האינטרס של בעלי ההון שמחזיקים בהם ובמה זה משמש אותם. בדרך כלל התשובה היא שהם מנצלים את הפלטפורמה התקשורתית לטובת מינוף אינטרסים כלכליים.

"בלי להתייחס לפן הפלילי שיש או אין בכך, בפועל מי שמפסיד מזה באופן יומיומי הוא הציבור, שמקבל כלי תקשורת מוטה. כמה שלא ינסו לדבר על כללי אתיקה והתנהגות, בסוף במקומות כאלה יש ‘רוח מפקד' שמסתובבת, ואם עיתונאי רוצה לשמור על מקומו הוא ייאלץ להתיישר בהתאם לבעל השליטה, בהוראה ישירה או לא. לכן, הפתרון היחיד הוא לשנות את המבנה של השוק".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר / צילום: איל יצהר
 ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר / צילום: איל יצהר

ללמוד מחוק הריכוזיות

"ההטיה הזו היא לא משהו תיאורטי שנוגעת רק לפוליטיקאים", מבהירה עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99. "זו הטיה שאנחנו נתקלים בה כבר חמש וחצי שנים, מאז שהקמנו את הלובי. בכל פעם שעסקנו בנושא שקשור לטייקון שמחזיק גם גוף תקשורת, נתקלנו בקושי רב להכניס אייטמים לעיתונים וערוצים מסוימים.

"בחלק מהמקרים אמרו לנו מפורשות שאנחנו ב'רשימה השחורה' ואין לנו סיכוי להיכנס, ובאחרים הבנו מההתנהלות שפשוט מדירים את רגלינו, מכל סיבה שהיא. כך היה כשעסקנו בתחום הגז שקשור ביצחק תשובה שמחזיק במניות של קשת, ובפועל לא הצלחנו להכניס אייטמים בנושא לערוץ 12, וכך היה כשעד לא מזמן בנק הפועלים החזיק באחוזים מקבוצת 'ידיעות אחרונות‘, מה שהוביל לדעתנו להטיה של סיקור תחום הבנקים, ואולי גם להדרה שלנו משם.

"לכן, ההצעה שלנו היא שכמו שעשו הפרדה בין אחזקות ריאליות ופיננסיות, שיפרידו גם בין אחזקות כאלו לאחזקה בגופי תקשורת. בלי שינוי מבני לא יהיה שינוי אמיתי".

לינור דויטש, מקדמת מאבקים ציבוריים בכנסת / צילום: יונתן בלום
 לינור דויטש, מקדמת מאבקים ציבוריים בכנסת / צילום: יונתן בלום

בנוסף לכך מציעים ב'לובי 99' לקבוע כי הלוואות שנטלו בעלי שליטה או גופי תקשורת מבנקים וגופים ריכוזיים יהיו גלויות לציבור, בכדי למנוע, או לפחות לתת שקיפות להשפעה שיש לגופים המלווים על כלי התקשורת.

ב'לובי 99' מודעים לכך שמדובר בצעד גדול, שעשוי, לפחות בשלב ראשון, לפגוע לא מעט בתחום העיתונות, שנחשב כיום לתחום הפסדי. "ברור לנו שיימצאו תשובות לשאלות כמו מי ייכנס במקום אותם גופים שהיום מממנים את כלי התקשורת ואיך התחום הזה יתנהל, כי בתחום כזה אין ואקום", אומרת עו"ד אלטמן-רפאל.

"גם כשדיברנו על הגבלת שכר הבכירים בבנקים עלו חששות שהתבדו, וכשהעבירו את חוק הריכוזיות ניסו לאיים שהמשקיעים יברחו, וגם זה לא קרה. החששות מובנים, אבל כשיש כזה משבר אמון בתקשורת וה'פייק ניוז' הולך ומתעצם, אנחנו צריכים להציב את הערכים והעקרונות שעליהם אי אפשר להתפשר".

לדברי דויטש, "בכל העולם עוד לא ברור איך בונים מודל כלכלי לגוף תקשורת, בלי תלות מוחלטת במפרסמים ועם שמירה על אובייקטיביות. זה אתגר, אבל חייבים לקבוע מסגרת פעולה ולהגדיר שאת מה שיש עכשיו אנחנו לא רוצים. המצב הנוכחי, שבו בעלי אינטרסים כלכליים קובעים מה יהיה בחדשות ומחזיקים מנוף לחץ עצום על קובעי המדיניות, הוא לא סביר.

"אם כתוצאה מכך יהיו פחות גופים, אבל אלה שיהיו יפעלו ביושרה עיתונאית וימסרו לציבור מידע אמין, זה שווה את זה. אנחנו בעד ריבוי כלי תקשורת, אבל לא בכל מחיר".

העתיד נמצא בהייטק?

"כשאנחנו מסתכלים על שוק התקשורת בכל העולם, אנחנו רואים שלוש סיבות להחזיק גוף חדשות", אומרת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר. "סיבה אחת היא באמת הרצון להשיג השפעה על פוליטיקאים בהקשרים של הטבות כלכליות. סיבה שנייה היא סוג של ‘זוהר' ומעמד שיש לבעל הון שמחזיק בגוף תקשורת, וסיבה שלישית היא רצון אישי או אידיאולוגי להשפיע על המציאות הפוליטית. זה המצב בכל המדינות הליברליות, ובכולן מנסים להתמודד עם הסוגיה הזו".

לדעת ד"ר שוורץ-אלטשולר, שפרסמה נייר עמדה בנושא במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועל חלקו אף התבססו בלובי 99, הפתרון שמציעים בלובי הוא מעט קיצוני. "לא במקרה מי שנכנסו לתחום התקשורת הם גופים כלכליים משמעותיים, כי להשקיע בגוף עיתונאי ובוודאי בערוץ טלוויזיה, דורש כיס מאוד עמוק.

"בטלוויזיה בישראל אין מודל עסקי, ובעלי הון הפסידו המון כסף כדי לשלוט בערוצים הקיימים. אם תוציא אותם מהתמונה, עם מי נשארת? יש מי שבונה על כך שהכסף יבוא מהמיליונרים החדשים של ההייטק, כסף שלכאורה יש בו פחות אינטרסים, כי הוא קשור פחות ברגולציה. אבל דבר כזה יכול להשתנות בעתיד הלא רחוק, למשל כשיעסקו ברגולציה של רכבים אוטונומיים".

הדרך הנכונה, לדעת ד"ר שוורץ אלטשולר, היא לייצר הגבלות כוח בתוך השוק. "אני לא מאמינה בפיקוח על תוכן, כי המציאות הראתה שהרשות השנייה וגופים דומים לא מסוגלים לפקח באופן יעיל. לדעתי, הדרך הנכונה היא לייצר חלוקת כוח טובה יותר בתוך שוק התקשורת, ולבזר אותו כך שההשפעה תחולק בין כמה שיותר גופים. כך גם התכנים יסתדרו, כי חברה או פוליטיקאי שיהיו מוגנים במקום אחד, יהיו חשופים במקום אחר.

"הדרך לביזור כזה דורשת קודם כל יותר הקפדה על הכללים, שכבר קיימים בחוק הריכוזיות, ובנוסף לכך עוד שני שינויים. השינוי הראשון הוא להתייחס לכל שוק העיתונות כשוק אחד גדול, בלי הפרדה בין טלוויזיה, רדיו, עיתונות מודפסת ואינטרנט. השינוי השני הוא לא למדוד את השוק הזה באופן כלכלי נטו אלא לייצר מדד השפעה, שגם כתבתי מודל כיצד ניתן לבנות אותו. שני השינויים האלו, יחד עם אכיפה של הכללים הקיימים, יוכלו ליצור שוק דעות יותר מאוזן".

מידיעות אחרונות ומחדשות 12 לא התקבלה תגובה. 

גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר היא ממחברות הקוד האתי של גלובס 

צרו איתנו קשר *5988