"בתקופת הקורונה הבנתי שאפשר להתפרנס מתחביב. אני מלאה בעבודה וחוזרת כל יום עם צבע על הבגדים"

אלמלא הוצאה לחל"ת בחודש מרץ 2020 ופוטרה בחודש יוני, סתיו רז הייתה ממשיכה במלוא המרץ לעסוק כשכירה בתחום הטלוויזיה והקולנוע, תחום שבו היא פעילה שנים רבות.

לפני חמש שנים עלתה רז מארה"ב שם התגוררה כ-20 שנה וגם שם עסקה בתחום. כשמצאה את עצמה עוצרת את הקצב האינטנסיבי של אופי עבודתה, יושבת בסלון עם שני ילדיה (בגילאי 5 ו-2.5) קרתה ההתגלות שהובילה לשינוי של 180 מעלות בקריירה ולכניסה לעולמות של עצמאיים, דווקא בשיא המגפה.

"הבן שלי לקח את כל הכריות של הספה ובנה מבצר. משם הבנתי שיש צורך במוצר שיעניק מרחב אישי לילדים. כך נולד Nook, חללים אישיים לילדים. פיתחתי מוצר, העליתי תמונה לפייסבוק והתחילו לשאול מה זה ומאיפה משיגים. התחלתי לרוץ עם המוצר ובמקביל לעצב חדרי ילדים, שני עסקים שפיתחתי באותו זמן בחסות זה שהוצאתי לחל"ת. בדיעבד החל"ת אפשר לי להגשים חלום".

"מגיל צעיר אמרו לאימא שלי לשלוח אותי ללימודי אמנות, גם לקולנוע הגעתי דרך צילום ועיצוב סטים וכל השנים האלה לא הבנתי שלמעשה אני לא עושה את מה שאני אוהבת, כי את מה שאני אוהבת שמתי בצד. בעיצוב אני לוקחת רהיטים ומשנה ומשדרגת אותם. בעיצוב ובשיפוצים עסקתי תמיד כך שיש לי רקע. הקורונה פתחה לי דלת והביאה אותי לתובנה שאפשר גם להתפרנס מהעיסוק שהיה עבורי תחביב. אני מלאה בעבודה וחוזרת כל יום עם כתמי צבע על הבגדים, גם אנשי המקצוע לא רגילים לראות מעצבות שמתלכלכות".

בחודשים הראשונים הייצור נעשה מהבית. "זה לא היה קל כי למוצר יש נפח. כשהיו 20 כאלה בסלון הבנתי שצריך להוציא את זה מהבית. פתחתי סטודיו בדרום הארץ ובקרוב אעבור למקום גדול יותר. פיתחתי עוד מוצר מודולרי שיאפשר למצות את הגודל של חדרי הילדים, והשיווק כולו נעשה דרך רשתות חברתיות. אנשים מצלצלים אחרי שרואים תמונות, אני מייעצת למי שאני יכולה גם ללא תשלום ומפרסמת הנחיות שיעודד אנשים לשדרג לבד למשל את שולחן איקאה לילדים".

המעבר משכירה לעצמאית חשף את רז לנבכי הבירוקרטיה והאדמינסטרציה המקומית ולעומס שחווים עצמאיים: "אני מרגישה שאני עובדת קשה יותר ורובצת עליי יותר אחריות. אי אפשר להיות חולה ולא להגיע לעבודה, אבל זו עבודה מאוד מרגשת. למדתי מלא בשנה הזו. אני לא מסתכלת לאחור על הימים שהייתי שכירה".

בהיבט ההכנסה מספרת רז כי "בהתחלה לקחתי המון לקוחות, הלכתי על ה-120% וטבעתי בעבודה, לאט-לאט הגעתי לתובנה על היקף העבודה שאני יכולה לקחת והבנתי גם שלא תמחרתי נכון והפסדתי הרבה כסף. גביתי מלקוחה 3,000 שקל על מוצר ורק לבעל המקצוע שילמתי 2,800. אחרי אחת העבודה לקוחה אמרה לי שיכולתי לגבות פי 10. עשיתי הרבה דברים מרגשים, אבל מצד שני ביקשתי הלוואה מההורים כדי לסגור את הפינות של מה שקרה בשנה הזו. התוכנית היא להמשיך בפול קצב במסלול כעצמאית וליישם את התובנה להיקף העבודה ולעלויות שלה".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il