לעתים קרובות נשמעות תלונות נגד ועדות ערר שונות, במיוחד במחוזות המרכז ותל אביב, על כך שהן פועלות באיטיות, מעכבות פרויקטים וחורגות מלוחות הזמנים שבהם מחייב אותן החוק לעמוד. לראשונה יועלה העניין הזה לדיון בתביעת נזיקין משפטית שהוגשה נגד ועדת הערר במחוז תל אביב, בגין איחור של שנה בהגשת החלטה בנוגע לפרויקט בתל אביב, שגרם לתושביו לנזקים כלכליים.
מדובר בקבוצה של 42 בעלי דירות בגוש הגדול, שהגישו תביעת נזיקין ראשונה מסוגה על סך של 5.34 מיליון שקל נגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב. זאת, משום שדנה באיחור ניכר בערר שהוגש על היתרי בנייה שהונפקו לשני מבנים ברחוב אשכול.
כתוצאה מאותו איחור, המבנים אוכלסו באיחור, ולבעליהם נגרמו הוצאות כלכליות בגין הצורך לשכור דירות במקומות אחרים. בין התובעים מנכ"ל אלעל לשעבר גונן אוסישקין ועו"ד איתן ארז.
המבנים שתוכננו ברחוב אשכול 45 וברחוב אשכול 45 א'. אחד מהם בן 11 קומות והשני בן 6 קומות, ובסך-הכול הם כוללים 57 יחידות דיור. במהלך 2014 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב היתר בנייה לשני המבנים, ואולם בספטמבר אותה שנה הוגש ערר על ההחלטה.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד גד ויספלד, מודגש כי ועדות ערר אינן חופשיות לדון בתיקים המוגשים להן כרצונן. חוק התכנון והבנייה מחייב אותן לקבל החלטה בתוך 60 יום מיום הגשת הערר. במקרה זה הערר נדחה רק בנובמבר 2015, כ-15 חודשים אחרי הגשת הערר.
"לו פעלה הנתבעת כדין והייתה נותנת הכרעתה בערר בפרק הזמן הקבוע בחוק בתוך 60 ימים - לא היה נגרם איחור כנ"ל, ובניית הדירות ומסירתן הייתה מסתיימת קודם לכן בהתאם", נכתב בכתב התביעה. "הנזקים הכספיים שנגרמו לתובעים בהיעדר יכולת שימוש בדירות ומימוש זכויות הקניין בתקופת האיחור מוערכות בתביעה זו על-פי אומדן ערך דמי שכירות חודשיים לפי סוגי הדירות בבניינים שנבנו".
התובעים שכרו את השמאי יצחק גוטליב, שהעריך את דמי השכירות על כל אחת מהדירות הכלולות בפרויקט במחירים של 7,200-30,000 שקל בחודש (תלוי בסוג הדירה). בסך-הכול טוענים התובעים כי שווי דמי השכירות של כל הדירות בתקופת האיחור הצטבר והגיע ל-5.34 מיליון שקל, שזה סכום התביעה.
"מדובר בוועדה האמורה לפעול על-פי דין לטובת הציבור ועבורו, והיא נתונה לביקורת ציבורית על פעולותיה", מסכמים התובעים. "לא ניתן לעבור לסדר היום על התנהלות כזו, ועל הנתבעת מוטלת מלוא האחריות לפיצוי נזקי התובעים".
אפשר שיש קשר בין האיחור שבגינו הוגשה התביעה לבין האיחור הניכר שבו מונו ראשי ועדות ערר בתל אביב. באוקטובר 2014 הסתיימה הקדנציה של יו"ר הוועדה היוצא, ואת מקומו איישו רק במהלך 2015. באותה שנה הבינו בממשלה כי על ועדות הערר, במיוחד במחוזות תל אביב והמרכז, מוטל עומס רב שמונע מהן לתפקד בצורה טובה, והן תוגברו בוועדות נוספו שעובדות במקביל.
גם היום עדיין נשמעות תלונות על עבודה איטית של הוועדות, וכפי שפורסם בגלובס, משרד הפנים פרסם רק לפני כשבוע קול קורא לבחירת מחליפים לראשות ועדות הערר במחוזות חיפה והצפון, שעמודות לסיים את הקדנציה שלהן בסוף מאי.
משרד הפנים מסר בתגובה כי "ההליך המדובר טרם התקבל במשרדנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.