לאחר הביקורת, בג"ץ מורה לנתניהו לנמק מדוע לא מאוישים כל תפקידי השרים

שופטי בג"ץ ביקרו בחריפות את עמדת היועמ"ש מנדלבליט, שביקש לדחות את הדיון בנושא מינוי שרים, ובראשם שר המשפטים, לחודש מאי • בג"ץ הוציא צו על-תנאי לנתניהו ולממשלה המורה להם לנמק מדוע לא מאוישים כל תפקידי השרים

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

שופטי בג"ץ, הנשיאה אסתר חיות, ניל הנדל ועוזי פוגלמן, ביקרו היום (ה') בחריפות את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שביקש לדחות את הדיון בנושא מינוי שרים, ובראשם שר המשפטים, לחודש מאי. זאת לאחר שהיעדר מינוי שר משפטים הוביל לכך שהחל מהיום אסירים ועצורים מובאים לבתי המשפט, ולא מתקיימים דיונים מרחוק באמצעות שיחת וידאו.

בשעות הערב, לאחר הדיון, בג"ץ החליט להוציא צו על-תנאי לנתניהו ולממשלה המורה להם לנמק מדוע לא מאוישים כל תפקידי השרים. תשובה תוגש עד ליום ראשון 25.4 ויתקיים דיון.

הדיון החל בשעה 10 בבוקר, במהלכו נערכה הפסקה למשך 4 שעות לאחר שהושמעה ביקורת השופטים, על מנת שראש הממשלה בנימין נתניהו יעדכן מתי תתקיים ישיבת ממשלה בנוגע למינוי השרים. היועץ המשפטי לממשלה התבקש להתייחס למצב שבו לא תהיה הסכמה בישיבת הממשלה לזהות השר ולהצעה של התנועה לאיכות השלטון לפיה כל סיעה תמנה את שריה בהתאם לחלוקה בהסכם הקואליציוני.

לאחר ההפסקה הארוכה, נציגי היועמ"ש העבירו את עמדת נתניהו לפיה עד יום ראשון בשעה 12:00 יוצג מתווה בכדי לפתור את הקושי בקיום דיונים בנוכחות עצירים ואסירים. לחלופין הציעו שתובא לדיון בממשלה ביום ראשון הצעה למינוי שר משפטים.

"החלל השלטוני מביא למצב של חוסר סבירות קיצוני. יש חוות-דעת רפואית שאומרת שאי-אפשר לחזור למצב של הבאת עצורים ואסירים לבתי משפט כי רק 9% מהם מחוסנים. אתם מסכנים את הציבור", אמרה הנשיאה חיות לנציגת המדינה ממחלקת הבג"צים, עו"ד מוריה פרימן, במהלך הדיון.

חיות הוסיפה כי עמדת המדינה לא ברורה: "אתם כותבים 'לאלתר', אבל אי-אפשר להבין מה אתם טוענים. אי-אפשר לכתוב 'לאלתר' ולבקש לחכות למאי". 

השופט פוגלמן הוסיף: "צריך להתכנס להחלטה. המכתב שלכם מדיר שינה. אי-אפשר להשאיר את זה פתוח". לדבריו, "מינויי השרים זה לא עניין פוליטי, זה עניין חוקתי ומשטרי מובהק". 

גם השופט הנדל הצטרף לביקורת ותקף את נציגת המדינה. "יש סיכון בריאותי", אמר. "מה יהיה בשבוע הזה? ייגרם הרבה נזק". 

עו"ד אביה אלף מהתנועה לטוהר המידות אמרה במהלך ההפסקה בדיון: "לא ממנים שר משפטים בגלל ניגוד עניינים של ראש ממשלה. זה מצב שערורייתי שנגוע בשיקולים זרים".

לדבריה, "כרגע העצורים והאסירים יכולים להגביר את התחלואה ומהווים מחולל הדבקה גדול בגלל אי-מינוי שר משפטים". 

"פגיעה חמורה בעיקרון הבסיסי של משטר דמוקרטי" 

הדיון מתקיים בעתירות של התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות, הדורשות לחייב את הממשלה למנות שרים במינוי קבע, ובראשם שר המשפטים. "אנחנו למעלה מחודש במצב של חלל וריק שלטוני. המשמעות היא פגיעה חמורה בעיקרון הבסיסי של משטר דמוקרטי. אין גורם מינסטרלי שיורה למשרד כיצד לפעול", טען ראש התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא.

מנכ"ל התנועה לטוהר המידות עוה"ד עומר מקייס טען בדיון: "מדובר במצב חסר תקדים שמחייב התערבות שיפוטית, כשהנזק הנגרם מאי-כהונת שרים הוא עצום ומתפרש על שורה ארוכה של תחומים, ובראשם נושא האסירים והסיכון לבריאותם".

מתחילת החודש אין שר משפטים בישראל. זאת לאחר שכהונתו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ, ששימש כממלא-מקום שר המשפטים, פקעה ב-1 לאפריל, ולא ניתן להאריכה לפי חוק יסוד הממשלה, הקובע תקופת מילוי מקום מקסימלית לשלושה חודשים.

המשמעות המעשית היא שהממשלה פועלת ללא סמכויות חשובות לציבור באופן הפוגע באינטרס הציבורי. בהיעדר שר משפטים אין אפשרות לקדם תזכירי חוק, להתקין תקנות ולקבוע הוראות מסוימות.

כתוצאה כך החל מהיום העצורים והאסירים יובאו לבתי המשפט לצורך קיומם של הדיונים, לאחר שהוראה הקובעת כי ניתן לקיים דיונים מרחוק באמצעות שיחת וידאו פקעה, ובאין שר משפטים, לא ניתן להאריכה. הבאת העצורים והאסירים לבתי משפט מנוגדת לעמדת משרד הבריאות, שסבור כי הבאתם של אלפי אסירים לבתי המשפט תפגע בבריאות הציבור.

בנוסף, בהיעדר שר משפטים לא ניתן לקבל החלטות בוועדת השרים לביטחון לאומי, הוועדה לשירות הביטחון הכללי וועדת השרים להתמודדות עם הקורונה. הקבינט המדיני ביטחוני יכול לקבל החלטות רק במקרים חיוניים.

גם מינויים בכירים הדורשים את אישור שר המשפטים לא ניתן לבצע - בהם מינויים הצפויים להסתיים בחודשים הקרובים - הסנגור הארצי יואב ספיר שהודיע על פרשתו; ממלא-מקום פרקליט המדינה עמית איסמן שכהונתו הוארכה עד ליולי; וממלאת-מקום מנכ"לית משרד המשפטים.

פגיעה נוספת בפעילות מערכת אכיפת החוק היא היעדר האפשרות להסגיר עבריינים לחו"ל והיעדר האפשרות להעביר ישראלים שנאסרו בחו"ל למאסר בישראל.

העתירה מופנית גם נגד אי-מינוי שר התקשורת, השר למשאבי מים והשכלה גבוהה והשר לשוויון חברתי.

בג"ץ הורה על קיום הדיון הדחוף בעתירה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שביקש לדחות את המענה לבג"ץ לחודש מאי, לאור הבטחה מראש הממשלה בנימין נתניהו כי מינוי השרים יובא לממשלה עד תום חודש אפריל.

בעתירה נטען כי הימנעות הממשלה ממינוי שרים מנוגדת לדין ופוגעת באופן קשה באינטרס הציבור, כאשר הממשלה פועלת ללא שרים מכהנים, ללא קבינט מדיני-ביטחוני מתפקד וללא יכולת להפעיל סמכויות חשובות לציבור.

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא מסר אחרי הדיון: "אנחנו מכירים את השחקנים. יהיה דיון ולא תהיה שום החלטה. יש פה נאשם בפלילים שמנסה להימלט מאימת הדין ולכן יעשה הכל על מנת לא למנות שר משפטים. גם אם יהיה פסק דין עם צו מוחלט למנות שר משפטים - לא ימונה שר משפטים".