נתניהו עשוי לא רק לאבד את השלטון, אלא גם קלף מיקוח להסדר טיעון

1.

הודעת נפתלי בנט, יו"ר "הימין החדש", כי אם הליכוד לא תצליח להקים ממשלה - הוא יפעל להקמת ממשלת אחדות, מציבה את רה"מ בנימין נתניהו בסיכון גדול לאבד את ראשות הממשלה אחרי שנים ארוכות. אבל אם אכן יצליח הגוש המכונה "אנטי ביבי" להקים ממשלה, נתניהו יאבד לא רק את עוצמתו הפוליטית ואת שלטונו, אלא גם את קלף המיקוח המרכזי שלו מול היועמ"ש מנדלבליט, אם נתניהו ירצה לנהל משא ומתן להסכם טיעון במשפטו הפלילי.

נתניהו יכול ורשאי כמובן לנהל את המשפט עד סופו בניסיון להוכיח את חפותו. הוא יכול לעשות כן מכס ראש הממשלה וגם מספסלי האופוזיציה. יתר על כן, מבחינת הציבור הישראלי הרחב זהו גם המצב הרצוי. נוכח הטענות של נתניהו ש"תפרו לו תיק", לכולנו מגיע לדעת מה חושבים שופטי המחוזי בירושלים (ובהמשך שופטי ביהמ"ש העליון) על ההתנהלות של ראש הממשלה מול אנשי העסקים שאול אלוביץ', ארנון מוזס וארנון מילצ'ן. בכלל, המשפט הזה חושף לאור השמש התנהלות מזוהמת שחשוב מאוד לחשוף אותה עד תום.

אבל זה שהאינטרס הציבורי הוא שמשפט נתניהו יתברר עד תומו, לא אומר שזהו האינטרס של הנאשם נתניהו. כשמסתכלים על התיק הזה בעיניים פקוחות, קשה לראות מצב שבו רה"מ יוצא ממנו לגמרי בשלום, זכאי וטהור. נתניהו מואשם כידוע בשלוש פרשות שונות, וכל מי שמכיר את חומרי הראיות מבין שאפילו אם נתניהו לא יורשע בשוחד בתיק 4000, יש להניח שיורשע בהפרת אמונים. ואפילו יצא זכאי מתיק 4000, הוא עלול להיות מורשע בהפרת אמונים בשני התיקים הנוספים או באחד מהם.

עד היום נראה שנתניהו לוקה בתסמונת שאני מכנה "הדחקת הסיכון המשפטי", תסמונת שאפיינה גם מנהיגים קודמים שהסתבכו בפלילים. היא זו שגרמה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לנשיא לשעבר, משה קצב, לסגת מהסדר הטיעון המקל שהפרקליטות הסכימה לחתום עמו רגע לפני שנחתם. החלטה שעלתה לקצב בשנים ארוכות בכלא. התנהלות דומה גרמה לרה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, לנהל מתקפה ארוכת שנים על הפרקליטות ועל משה לדור שעמד בראשה, במקום לשתוק ולנסות לחתור להסדר שיחסוך לו עונש מאסר. התסמונת הזאת היא גם זו שגרמה לשר הפנים אריה דרעי ולחסידיו בזמנם, לצאת למאבק תקשורתי בפרקליטות בסיבוב הקודם, שבו הסתבך דרעי בפלילים.

דבר אחד ברור - ככל שהזמן חולף והמשפט מתקדם, יורד הסיכוי של נתניהו להגיע להסדר טיעון שלא יכלול עונש מאסר. כיום, נתניהו עדיין יכול לבוא למנדלבליט ולבקש הסדר טיעון מקל שאינו כולל רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח בתמורה לפרישתו מראשות הממשלה ומהחיים הפוליטיים. ואולם אם נתניהו יידחק לספסלי האופוזיציה, הוא יאבד את הקלף המרכזי הזה.

האם זה יקרה בקרוב? גורמים המעורים בנעשה בתיק עמם שוחחנו השבוע אמרו שכרגע אין אפילו גישושים להסדר בין התביעה לבין ההגנה. זה לא אומר שהמצב הזה לא יכול להשתנות ברגע אחד.

אם יש משהו שנתניהו יכול בכל זאת להיות מרוצה ממנו זה שאמנם טכנית שלב ההוכחות במשפטו התחיל ב-5 באפריל, אבל מהותית העדות שנשמעת עד כה, זו של מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר, אילן ישועה, עוד לא מסבכת את רה"מ. ישועה אומנם קשר בעדותו בין ראש הממשלה לבין דרישות הסיקור מאתר וואלה, אבל הוא עצמו מעולם לא היה במגע ישיר עם נתניהו. ההקלטות והמסרונים שהביא ישועה לפרקליטות מספרים את סיפור יחסיו עם הזוג אלוביץ' בזמן אמת והם מסבכים מאוד את האלוביצ'ים, אבל אין לפרקליטות ראיות דומות נגד רה"מ.

העדות של ישועה עד כה מאפשרת לסנגורי נתניהו לטעון כי נתניהו כלל לא היה מעורב במה שהתנהל באתר החדשות. שהרוב המוחלט של השינויים בסיקור שנגע למשפחת נתניהו היה פרי יוזמה של שאול ואיריס אלוביץ', שקיוו שבזכות הסיקור נתניהו ייטיב עמם, או פרי יוזמה של ניר חפץ וזאב רובינשטיין, שהיו במגע ישיר מול הזוג אלוביץ'. נתניהו, יאמרו סנגוריו, היה טרוד בעניינים יותר חשובים ואם עסק בנעשה באתר וואלה, הרי שזה היה עיסוק שולי וכזה המקובל בין פוליטיקאי בכיר לבין התקשורת.

בזמן שאת הכוונה הפלילית של שאול ואיריס אלוביץ' לשחד את נתניהו יכולה הפרקליטות לבסס יחסית בקלות הן על העדויות של ישועה וחבריו והן על ההקלטות והמסרונים מזמן אמת שמעידים על אותן כוונות, את הכוונה הפלילית של נתניהו לקיים יחסי תן וקח עם האלוביצ'ים, יהיה קשה יותר להוכיח. את הכוונות של נתניהו תנסה הפרקליטות להוכיח בעיקר באמצעות עדויות עדי המדינה, ניר חפץ, שהיה יועץ התקשורת של משפחת נתניהו והיווה גורם מתווך בין המשפחה לבין שאול ואיריס אלוביץ', ושל שלמה פילבר ,שהיה מנכ"ל משרד התקשורת תחת נתניהו.

2.

כשנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרן ברק, דיבר על כך ש"מלוא כל הארץ משפט", לא בטוח שהוא חשב ששופטי ישראל יצטרכו לדון בשאלה הגורלית, "האם אישה רשאית להכניס כלב לבית המגורים המשותף לה ולבן זוגה בניגוד להסכמתו של בן הזוג?". אבל זוהי בדיוק הסוגיה שבה נדרש לאחרונה להכריע שופט בימ"ש השלום בנצרת, מחמוד שדאפנה.

ומעשה שהיה כך היה: בני זוג, הורים לארבעה ילדים, הסתכסכו ביניהם נקלעו להליך גירושים אך המשיכו בינתיים להתגורר ביחד. אל תוך הקלחת הזו הכניסה האישה לבית שני כלבים, כלבה אחת בסמוך להתגלעות הסכסוך וכלב נוסף כעבור כמה חודשים.

בעקבות כך הגיש הבעל בקשה דחופה זו להוציא את הכלבים מתוך הבית. הוא טען, בין היתר, כי האישה הכניסה לבית את הכלבים בניגוד לדעתו וכי הוא אלרגי לכלבים, דבר שגרם לו להימנע מלאכול בבית. עוד הוא טען בין כי הכלבים מסתובבים חופשי בבית לרבות בסלון, במטבח, מטנפים ומסריחים את הכול. לדבריו, הוא זכאי לחיים שלווים ושקטים ונורמליים בתוך ביתו, ללא כלבים שתוקפים אותו ואינם מאפשריים לו חיים תקינים.

האישה דחתה את טענות בן זוגה וטענה מנגד כי טענתו שהוא אלרגי לכלבים אינה אמת. עוד טענה האישה כי בבית הוריו של בן הזוג יש כלב שהוא בעצמו נוהג להאכיל אותו ולכן טענתו להיותו אלרגי לכלבים תמוהה. האישה הוסיפה וטענה כי ההחלטה להכניס כלבים לבית הייתה החלטה משותפת שלה ושל הילדים.

השופט שדאפנה קיבל את עמדת הבעל והורה על סילוק הכלבים מהבית. בין היתר, הוא כתב בפסק דינו כי "מאחר והצדדים הינם בעלים במשותף של הבית ולשניהם זכויות בבית, זכותו של הבעל כבעלים בבית לדרוש לא להכניס כלב לתוך הבית. הדבר דומה להכנסת גבר זר לבית, כאשר אין חולק כי לבעל זכות למנוע זאת מהאישה".

כן, שמעתם נכון, שופט בישראל עשה הקבלה בין מצב שבו אישה המסוכסכת עם בעלה מכניסה לבית המשותף כלב זר, למצב שבו האישה תכניס לבית גבר זר. לכו תבינו שופטים. (תלהמ (נצ') 16157-05-20).