רשות החדשנות בקול קורא להקמת תשתית בתחום הביולוגיה הסינטטית

היקף המענקים עומד על 40 מיליון שקל • בתחום הביולוגיה הסינטטית ישנו ניסיון לבצע שינוי או יצור מאפס של חומר גנטי חדש בכוונה להגיע לחומר אורגני

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות / צילום: רד תקשורת
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות / צילום: רד תקשורת

רשות החדשנות הודיעה על קול קורא להקמת תשתית בתחום הביולוגיה הסינטטית בהיקף של 40 מיליון שקל. זהו צעד אחד מבין מספר צעדים שבהם נוקטת רשות החדשנות לשם קידום תחום ה-Bio Convergence, המשלב בין חדשנות בביולוגיה עם חדשנות בחומרה ומכונות. הרשות זיהתה את התחום הזה כתחום שבו ישראל יכולה להביא ערך מוסף לעולם, אך בניגוד, למשל, לתחום הבריאות הדיגיטלית, הוא דורש השקעה ראשונית משמעותית ותשתיות ייחודיות כבר בשלבים הראשונים, ולכן לרשות יכול להיות ערך מוסף בטיפוחו.

תשתית מחקר ופיתוח בתחום הביולוגיה הסינטטית, היא דוגמה לערך מוסף כזה שיכולה להביא הרשות. ביולוגיה סינטטית פירושה שינוי או יצור מאפס של חומר גנטי חדש (סינטזה של DNA או RNA), בכוונה להגיע לחומר אורגני או אפילו יצורים חיים חדשים. העיסוק בתחום הזה דורש ציוד מו"פ שאינו נגיש לרוב התעשייה הישראלית היום (גם לא לתעשייה העולמית) וגם מומחיות בתפעול המכשירים, שאינה קיימת אצל כל החברות שרוצות לעסוק בתחום.

התשתית שתוקם אמורה לספק את צרכי התעשיה, האקדמיה, וגם המגזר הביטחוני והיא תכיל את הציוד ואת כוח האדם הדרושים. המטרה היא לתת לחברות הישראליות יתרון יחסי בדרך ליצירת מובילות עולמית בתחום הביולוגיה הסינטטית. בנוסף לדרישה למכשור וכוח אדם, ידרשו ממפעיל התשתית ידע פורץ דרך וקשר הדוק עם התעשיה. המועמדים יוכלו להיות גורמים מסחריים, אקדמיים או ארגון ללא כוונות רווח שהוא שותפות של כמה מן הגורמים הללו.

התקציב של הקול הקורא הוא גבוה יחסית לתקציבי הרשות למיזמים מסוג זה, ובעיקר בשנה שבה הרשות מוגבלת בשל היעדר תקציב מדינה מסודר. המענק יהווה 55%-66% מהתקציב המאושר. את הקול הקורא יש להגיש על ה-2.6, והציפיה היא שהתשתית תחל לפעול לכל היותר תוך 6 חודשים מקבלת האישור.

בישראל כבר קיים מכון אחד אשר מוגדר כתשתית לביולוגיה סינטטית - המכון החדש במרכז הבין תחומי בהרצליה. לדברי פרופ' יובל דורפן, ראש המכון: "הקול הקורא הוא בשורה גדולה לתעשייה הישראלית המתכוננת לעשורים הבאים. הביולוגיה הסינתטית תשנה את העולם בהיקף שדומה לאימפקט שמהפכת התקשורת יצרה בעולם. היכולת לייצר חומרים 'לפי הזמנה', להתגבר על מחסור במשאבים טבעיים ולהנדס תאים חיים לשימושים מגוונים, יכולים לשנות תעשיות. דוגמה מצוינת לכך ראינו השנה בפיתוח הבדיקות והחיסונים לקורונה במהירות שיא. אנחנו בבינתחומי מגבשים שיתופי פעולה עם האקדמיה המקומית והבינלאומית ועם התעשייה, שמטרתם למנף את ההשקעה הזו לטובת הגדלת התל"ג".