המשק נפתח והפערים מתחדדים: דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים הנמוכים מתקשים יותר לחזור לעבודה

דורשי העבודה שהרוויחו מעט מתקשים יותר לחזור למעגל העבודה ולהפך, כך עולה מנתוני שירות התעסוקה. התופעה הזו מוסברת, בין היתר, בקרבה בין גובה השכר לגובה דמי האבטלה - שמורידה את התמריץ לשוב למעגל העבודה.

מספרם המוחלט של דורשי העבודה - אלה שחזרו לעבודה פחות אלה שהפסיקו לעבוד ירד במהלך חודש מרץ ב-15% - פי 2.14 מהירידה שנרשמה במספר דורשי העבודה הערבים באותה התקופה, אשר עמדה על 7%.

מספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד באותה התקופה ב-18% ואילו מספרם של דורשי עבודה "אחרים" (לא ערבים/יהודים/חרדים) ירד ב-20%. מנגד, מספרם של דורשי עבודה חרדים ירד ב-14%, וזאת, מסבירים בשירות התעסוקה, לאור העובדה שרבים מהם נשים העובדות במקצועות החינוך, ההוראה וההדרכה ומרגע שנפתחה מערכת החינוך חזרו לעבודה בשיעורים גבוהים.

בניתוח עומק שערך אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, המתבסס על פילוח אשכולות כלכליים חברתיים לפי אזורים סטטיסטיים, נמצא כי שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הגבוהים (8-10) נותר יציב מאז פרץ המשבר, אולם שיעור דורש העבודה מאשכולות הביניים (4-7) ומהאשכולות הנמוכים (1-3) מושפע מהסגרים ומהיציאה מהם רק באופן הפוך - בעוד שיעור אשכולות הביניים עולה בכניסה לסגרים ויורד ביציאה מהם, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים יורד בסגרים ועולה ביציאה מהם.

הסיבה היא שהחזרה לעבודה בקרב דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים מתעכבת יותר. עבור דורשי עבודה אלו יש סיכוי גבוה יותר לשהות באבטלה ממושכת, להתרחק משוק העבודה ולהתקשות יותר לשוב למעגל העבודה בשוך המשבר.