בקשה חריגה של עו"ד יוסי שגב: משפט חוזר על הרשעתו בעבירות מס

שגב שהורשע בהתחמקות מתשלום מע"מ על שירות משפטי שנתן לאלמנתו של אייזנברג ובתו, טוען כי בתי המשפט שדנו בהליכים הפלילי והאזרחי בפרשה קבעו קביעות סותרות

עורך דין יוסי שגב / צילום: שלומי יוסף
עורך דין יוסי שגב / צילום: שלומי יוסף

עו"ד ד"ר יוסף (יוסי) שגב הגיש בקשה למשפט חוזר לבית המשפט העליון בגין הרשעתו בעבירת מע"מ הנוגעת למחלוקת על תשלום מס בגובה 2.8 מיליון שקל על שירות משפטי משנת 2003, שנתן עורך הדין הוותיק והמוכר תמורת 15 מיליון שקל. לטענתו, בית משפט השלום שדן בתיק הפלילי בפרשה ובית המשפט העליון שדן בתיק האזרחי בפרשה (לאחר הגשת ערעור), קבעו הכרעות סותרות בסוגיות עליהם נסמכה הרשעתו. זאת, באופן "השומט את הקרקע תחת ההרשעה".

במסגרת הבקשה למשפט חוזר שהגיש שגב בעצמו ובאמצעות עו"ד איתן מעוז נטען כי שגב מבקש תיקון משפטי ולא החזר כספי. "תכליתה היחידה של הבקשה היא לאפשר לד"ר שגב לסיים את חייו המקצועיים ללא כתם מוסרי אשר אינו מרפה ממנו ומדיר שינה מעיניו", נטען.

תושבת חוץ או ישראל?

הסאגה המשפטית החלה בשנת 2010 אז הועמד עו"ד שגב בן ה-76 לדין. עורך הדין הוותיק והמוכר הורשע בכך שהוציא חשבונית פיקטיבית בשנת 2003 בסכום של 15 מיליון שקל ללאה אייזנברג, אלמנתו של שאול אייזנברג ותושבת יפן, שהסכום הנקוב בה הוא אפס. החשבונית הוצעה בגין שירות שנתן עו"ד שגב לאייזנברג ולבתה ליז הרדי במאבק על ירושת אייזנברג המנוח. מאבק הירושה היה ארוך וסבוך והסתיים ב-2003.

המחלוקת בין עו"ד שגב לרשות המסים נגעה לשאלה למי ניתן השירות - ללאה אייזנברג תושבת יפן, או לבתה הרדי, תושתב ישראל. זאת, מאחר שתושב חוץ, בניגוד לתושב ישראל, זכאי לשירות במע"מ אפס.

עו"ד שגב טען, כי  אייזנברג היא מי שנהנתה מהשירות המשפטי לאחר שזכויותיה בירושה גדלו מ-2 מיליון דולר ל-160 מיליון דולר, ואילו  הרדי  לא הפיקה דבר מהשירות המשפטי. לפיכך, טען עו"ד שגב כי מאחר שייזנברג היא תושבת חוץ, אזי היא זכאית לשירות בשיעור של מע"מ אפס.

רשות המסים חלקה על עמדתו וטענה כי השירות שבגינו הוצאה החשבונית ניתן לבת הרדי תושבת ישראל, ולכן היה על משרד עו"ד שגב לשלם מע"מ בשיעור מלא של 2.8 מיליון שקל.

נגד שגב התנהלו שני הליכים במקביל בפרשה - הליך פלילי בגין עבירה של מסירת ידיעה כוזבת בנסיבות מחמירות והליך אזרחי בנוגע לסכום המע"מ שעליו לשלם. בשנת 2016 הכריע בית המשפט המחוזי בהליך אזרחי כי השירות המשפטי ניתן אך ורק לבת הרדי, תושבת ישראל, ולכן שגב ומשרד עורכי הדין שלו היו צריכים לשלם מע"מ בגין השירות שניתן לה.

בשנת 2017 הורשעו שגב ומשרד עורכי הדין שלו על ידי בית משפט השלום בהליך הפלילי בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת בנסיבות מחמירות. על שגב, שייצג עת עצמו לאורך רוב ההליך, נגזרו שישה חודשי עבודות וקנס של 400 אלף שקל. זאת, על בסיס ההנחה כי הלקוחה, הרדי, הייתה תושבת ישראל בלבד שחתמה על הסכם שכר טרחה, ולכן היא מקבלת "שירות משפטי", ומחויבת במע"מ.

עו"ד שגב הגיש ערעורים בשני ההליכים - לבית המשפט המחוזי על הרשעתו בהליך הפלילי ולבית משפט העליון על ההליך האזרחי. בשנת 2019 הסתיים ההליך האזרחי בבית המשפט העליון, שקבע כי השירות חייב במע"מ, אך לא עסק בשאלה מיהו הלקוח הפורמלי - האם או הבת - אלא בשאלה מי נהנה מהשירות המשפטי.

לאחר הכרעת העליון בהליך האזרחי, נמחק הערעור על הרשעתו של שגב בהליך הפלילי, בהמלצת ביהמ"ש המחוזי שדן בהליך הפלילי. מאחר שמחיקת הערעור בהליך הפלילי ניתנה כשהכרעת העליון בהליך האזרחי כבר ניתנה, יתקשה שגב לנמק בפני העליון מדוע מוצדק לקיים משפט חוזר.

"אישום תקדימי וחריג"

בבקשתו למשפט חוזר מציג עו"ד שגב מספר סתירות בין החלטת בימ"ש השלום להרשיעו לבין קביעות העליון בהליך האזרחי. לדבריו, בעוד שבהרשעה הפלילית נקבע שהשירות ניתן להרדי, בעליון נקבע שניתן לאם ולבת יחד. טענה נוספת היא כי בהליך הפלילי נקבע כי תשלום האם על מרבית עלות השירות הוא שיפוי של הבת, ואילו בעליון נקבע שנכונותה של האם לקחת חלק נכבד בתשלום מקימה חזקה עובדתית שהאינטרסים שלה קודמו על ידי משרדו של שגב.

בנוסף, טוען שגב כי העמדתו לדין על עבירה לפי חוק מע"מ היא "תקדימית וחריגה מאוד", ובמשך עשרות שנים היו דיווחי "מע"מ אפס" נבחנים בכלים שומתיים אזרחיים בלבד. "למיטב הבדיקה לא הייתה מעולם העמדה לדין פלילי של נישום בשל אירוע יחיד של דיווח מע"מ אפס בגין שירות שניתן לתושב חוץ", נטען.

עוד נטען כי מדובר בבקשה המבקשת לדון בשאלה משפטית המצדיקה דיון חוזר - מהו שירות משפטי והאם סיווג השירות צריך לשמש יסוד להרשעה פלילית של מסירת ידיעה כוזבת.

הפרקליטות המייצגת את רשות מסים מסרה בתגובה: "נמסור את תשובתנו לביהמ"ש, כמקובל".

צרו איתנו קשר *5988