עלות שכר של 280 מיליון שקל: החברה האנונימית שכבשה את צמרת טבלאות השכר

עד לפני חצי שנה הייתה נופר אנרג'י חברת אנרגיה סולארית עלומה • אז איך שלושה מבכיריה הם שיאני השכר של 2020? • המייסד עופר ינאי מספר בראיון: "נתתי הרבה כסף כי אני אגואיסט ואסטרטג. האמנתי שזה יהפוך אותי לעשיר" • בשוק יש מי שסבור כי מדובר בהייפ - וגם המניה כבר הספיקה לרדת בכ־10%

מימין למעלה: נדב טנא, עופר ינאי, שחר גרשון ונעם פישר / צילום: שלומי יוסף
מימין למעלה: נדב טנא, עופר ינאי, שחר גרשון ונעם פישר / צילום: שלומי יוסף

טבלאות שיאני השכר מאכלסות מדי שנה את המנהלים בחברות הכי גדולות ומוכרות במשק. ב־2017 למשל כיכב בראש הרשימה קאר שולץ, מנכ"ל טבע, ואחריו עוד שורה של בכירים מהחברה; ב־2018 דורגו בראש ברק עילם, מנכ"ל נייס, אהוד ברק ואייל לפידות, אז מנכ"ל שיכון ובינוי; וב־2019 היו אלה אייזק דבאח, מנכ"ל דלתא, ואבי לוי וליאורה עופר ממליסרון.

אלא שהטבלה של 2020 שהתפרסמה החודש ב"גלובס" נראתה אחרת: את שלושת המקומות הראשונים בה איישו מנהלים אנונימיים שהחברה שהם עובדים בה אינה מוכרת כלל לקהל הרחב, ואפילו לא לקוראי העיתונים הכלכליים: נדב טנא (עם 126 מיליון שקל), נועם פישר (104 מיליון שקל) ושחר גרשון (56 מיליון).

את השכר המופלג הזה הם מקבלים במסגרת חברת נופר אנרג'י , המתמחה בפרויקטים של אנרגיה סולארית. אם לא שמעתם עליה בחיים, אתם כאמור לא היחידים. נופר, שהצטרפה לבורסה התל־אביבית רק בדצמבר האחרון לפי שווי של 2 מיליארד שקל - הייתה לא פחות מההנפקה המובילה ב־2020, במונחים כספיים.

פרויקט צף. פאנלים סולאריים על מאגר קיבוץ אלונים / צילום: אבי אריש
 פרויקט צף. פאנלים סולאריים על מאגר קיבוץ אלונים / צילום: אבי אריש

 
כיצד הפכה בתוך שנה אחת חברת אנרגיה סולארית - סך הכול השלישית שהגיעה מתחום זה לבורסה בתל אביב - לא רק לכזו שמנפיקה בשווי לא ייאמן, אלא גם למי שכובשת את ראש טבלת שכר הבכירים? את השאלה הזאת בדיוק, עם יותר משמץ ביקורת, אנחנו מפנות לעופר ינאי, מייסד ויו"ר נופר. "זה הצחיק אותי לראות את הפרצופים שלהם בראש הרשימה", הוא משיב ומתכוון למי שמובילים את החברה שהקים, מנכ"ל החברה טנא, סמנכ"ל הכספים פישר וסמנכ"ל פיתוח עסקי גרשון.

ובכל זאת, הוא ממהר לסייג, אין לו שום כוונה להפוך את השכר הזה להרגל. במילים אחרות, לדבריו מדובר באירוע חד־פעמי ובשנים הבאות אפילו "לא תמצאי אותנו ב־100 הראשונים ברשימת השכר". ופה קבור הכלב: כל הטוב הזה ניתן להם לפני שהחברה הונפקה. את המימון לשכרם המופלג, מסביר ינאי, הוא השיג באמצעות דילול מניותיו בחברה כשקיבל השקעה מקרן נוי, אחת מקרנות התשתיות החזקות, שהשקיעה בנופר 250 מיליון שקל בספטמבר.

"כשעשיתי את העסקה עם נוי זו הייתה העסקה: כסף פנימה ובונוס". במילים אחרות, כ־50 מיליון שקל מהשקעתה של נוי שימשו למענקים לחברי ההנהלה של נופר. זאת מלבד המניות שהעניק להם ינאי על חשבונו, לאחר שדולל מרצונו לטובתם, ובמקום להחזיק ב־80% נותר עם 50% (כיום, אחרי ההנפקה, הוא מחזיק ב־37%).

"הסכום הוא משמעותי, אבל מבחינתי הם הרוויחו את זה לחלוטין", מסביר ינאי, "אם שוק ההון יבין לעומק את המודל, הוא ידרוש שזה יהיה המודל מכאן והלאה, כי אנחנו נמצאים בתחום שבו הנהלה חזקה לעומת בינונית יוצרת פער אדיר".

כחובב כדורסל נעזר ינאי בדוגמה מהעולם הזה: "למה ללברון ג'יימס (כוכב לוס אנג'לס לייקרס והמשתכר הבכיר ב־NBA - ה"מ וש"ל) משלמים הרבה יותר מאשר לקייל קוזמה, שמשחק באותה הקבוצה? קוזמה הוא שחקן טוב, אך לא מעולה. הוא יכול להביא לפלייאוף, אבל לברון יכול להביא אליפויות".

ובהשאלה לנופר?
"אני מסתכל קדימה, ואני יודע שעכשיו החברה עוברת שינוי. היא הולכת למרוץ של עשור, והאימפקט של ההנהלה שלי על הצלחת החברה, אם היא מחויבת ב־100%, הוא אדיר".
ואם הם היו מקבלים 20 מיליון שקל במקום 120 מיליון - הם לא היו מחויבים במאה אחוז?
"הסכום הוא משמעותי אבל אני חושב שזה הסכום הראוי".

אבל לצורך זה החברה נכנסה להפסד של 252 מיליון שקל למרות שהציגה צמיחה. זה היה כדאי?
"אין לזה שום משמעות, זה הפסד חשבונאי. נתקלתי לא מזמן בכתבה על פאלו אלטו, חברה עם תזרים פנוי של מיליארד דולר בשנה, ומופסדת. למה? כי הם נותנים מניות למנהלים ואז נרשם הפסד חשבונאי. החברה הזאת עושה בית ספר לצ'ק פוינט. הנהלה מעולה שווה הרבה כסף.

"מה שעשיתי זה אפס על חשבון הציבור. בשנה הבאה יהיה השכר שלהם חצי מיליון שקל. הלוואי שכל בעלים יסכים לקשור ככה את ההנהלה. מבחינת הציבור זה אפילו המצב הרצוי. במקום שאעניש אותו כשאשלם להם עשרות מיליונים בכל שנה, העדפתי לתת להם ממני משהו חד־פעמי, על חשבוני, ולא לפגוע בערך של החברה. עלות השכר שלהם היא כלום. ואם את שואלת למה נתתי להם, זה כי אני אגואיסט ואסטרטג. האמנתי שזה יהפוך אותי לאדם עשיר".

אבל הייתה על זה ביקורת.
"זה נובע מחוסר הבנה. אני מכיר את ההנהלה שלי כבר עשר שנים. אין לי סימן שאלה לגביהם, וכשאני נותן להם כזה תגמול, אני גם יודע שהם לא יעזבו".

צפית את הביקורת?
"אני אוהב מהומות. זה באמת היה כל כך מצחיק".

למרות חוש ההומור שהוא מפגין, הדרך של נופר הייתה מלאה מהמורות. היא נולדה לפני כעשר שנים, כחזון של ינאי, שהתחיל בכלל כסוג של מתווך בתחום האנרגיה המתחדשת. שלושת מנהליו הבכירים עדיין היו אז שכירים בחברות אחרות: טנא מנהל פיתוח עסקי בסופרגז, פישר מנכ"ל גדות פתרונות סולאריים, וגרשון מנהל פיתוח עסקי באנלייט. ינאי הציע לטנא, בכובעו בסופרגז, לשכור גגות של חברות כדי להקים עליהן פרויקטים סולאריים. "הוא היה בקצה הפירמידה", משחזר ינאי. "קראתי לו הנסיך של התעשייה, והוא הראשון שנתן לי צ'אנס".

"לפני שבע שנים", מסביר טנא את הצד שלהם, "הצוות של נופר ישב בחדר בירושלים ששכרנו לפי שעות. כולנו עזבנו מקומות עבודה מאוד בטוחים, והימרנו ביג טיים. אנשים שאלו את עצמם מה נפל עליי. אבל בסופו של דבר בכל אחד מאיתנו הייתה איזו בעירה פנימית לעשות דברים בצורה קצת שונה. כולנו היינו בתפקידים בכירים בחברות טובות, והיינו מרוצים. אבל כשאתה בחברה גדולה אתה עוד מישהו במערכת שמעליה יש חברת אחזקות או דירקטוריון, מה שמקשה מאוד להניע תהליכים מהירים, נועזים, יצירתיים. בכל אחד מאיתנו בער הרצון להוביל משהו כמו שאנחנו חושבים שצריך לעשות את זה.

"הצד השני של המשוואה היה עופר. כשישבתי איתו הוא הציג חזון מאוד ברור, גם אם שאפתני. זה מודל שאין לי סיכוי ליישם בחברה מבוססת ושמרנית, אלא רק במקום שבו אני אקבל את הבמה. אחת המעלות שלו היא שהוא יכול לראות את הדברים לא מתוך אגו. כשהגעתי לחברה, הייתי משוכנע שהוא רוצה שנהיה מנכ"לים משותפים, אבל הוא ידע לזוז הצידה, לתת את המושכות, ולומר: בניהול אני פחות מבין".

שנים בודדות אחרי שהקים את נופר חלתה זוגתו, העיתונאית טלי לאור, בסרטן, וינאי מצא עצמו עם חברה בהקמה, בת יחידה בגיל 8 ואישה שזקוקה לתמיכה (עוד על סיפורו האישי בהמשך).

&nbsp
  

 
בשוק יודעים לספר שהשכר שהענקת למנהלים שלך הוא הדרך שלך לגמול להם על שהחזיקו את החברה כשטיפלת בבת הזוג שלך.
"בסוף החיים יכולים ללכת לכל מיני כיוונים. ב־2016 זוגתי הייתה עם סרטן, אני גידלתי לבד ילדה, ויכולתי בקלות להרים ידיים. אבל לא עשיתי את זה, כי הם דאגו להחזיק גם אותי וגם את החברה, ומבחינתי זה מה שצריך לחוות כל מי שעובר דבר כזה. אני הרגשתי שיש לי שותפים אמיתיים שלוקחים הכול עליהם".

המתווה המנצח עם הקיבוצים


ובאמת, המאמץ להחזיק את החברה בשנים היותר קשות השתלם. כיום מדובר בחברה גדולה בתחומה: נופר מחזיקה, בין היתר בשיתוף צדדים שלישיים, במאות מערכות פוטו־וולטאיות המותקנות על גבי מאגרי מים וגגות של משקים חקלאיים, מבני ציבור, מרכזים לוגיסטיים, מפעלים, מבני נדל"ן.

באמצעותן היא מייצרת ומוכרת חשמל לצרכנים פרטיים, למחלקי חשמל (בעיקר קיבוצים) ולחברת החשמל. עשרות הפרויקטים שהקימה מחוברים לרשת החשמל בהיקף של כ־130 מגה־ואט, וברשותה פרויקטים בהקמה ולקראת הקמה בהיקף של 605 מגה־ואט וכן פרויקטים שקיבלו רישוי וכאלה בשלבי פיתוח. עד סוף השנה היא צופה הכנסות של 553 מיליון שקל ממכירת חשמל בלבד. החברה מקדמת כיום מאות פרויקטים בשלבים שונים בישראל, בספרד ובאיטליה בהספק כולל של כשני ג'יגה־ואט.

"נופר", מנסה ינאי להסביר את הייחוד של החברה שהקים, "למעשה מספקת את כל השרשרת: הקמה, תחזוק, פיתוח וגם אקוויטי".

הבחירה של החברה להתמקד במערכות על הגג (או על המים, בהמשך) במקום על הקרקע הוכיחה גם היא את עצמה, והניבה תשואות גבוהות מהמקובל. מדובר בהתקנה פשוטה בהרבה, ביורוקרטית הרבה פחות, ולכן גם מהירה יותר. העובדה שהם מתחזקים את המתקנים אפשרה להם לדבריהם להיות כלכליים גם בפרויקטים קטנים.

"פרויקטים על הקרקע - שהם יקרים יותר ולוקח יותר זמן לבצע אותם - הם במכרזים של המדינה", מסביר אנליסט בתחום האנרגיה המתחדשת. "לעומת זאת, במאגרים או גגות זה צ'יק צ'ק ושווה הרבה כסף. נכון שגם חברות אחרות פועלות בתחום הגגות, אבל זה מהווה אצלן חלק קטן, ואילו אצל נופר זה העיקר - ובסגמנט הזה אין מכרזים של המדינה וההליך הרבה יותר פשוט".

עניין הקמת פאנלים סולאריים על הגגות כשלעצמו אינו מיוחד או חדשני, מסביר גם טנא המנכ"ל. ההבדל הוא שנופר הלכה על זה במסות. ואם כבר מסות - אז הגגות בקיבוצים הם חלק גדול מאוד מהפעילות של החברה. למעשה, התנועה הקיבוצית הייתה משמעותית עבור נופר ממש מתחילת דרכה. העסקה הראשונה שינאי תיווך הייתה בין סופרגז לקיבוץ יחיעם, המבוססת על הקמת פרויקט סולארי על גגות מבני הקיבוץ.

כשהקים את נופר, ב־2012, הפרויקטים הראשונים שהיא קידמה היו בקיבוצים להב ובית אלפא. במהלך השנים התקשרה החברה עם עוד ועוד קיבוצים, ובהדרגה הגדילה את היקף המתקנים: בהתחלה על גג הרפת של הקיבוץ, אחר כך על גג הלול, בהמשך על גג המפעל. "אנחנו באנו לקיבוצים והצענו להם שותפות", הוא מסביר. "מבחינתם זה מאוד נוח, וככה אנחנו נהנים גם מהכנסות מייצור החשמל וגם מתמורה על התחזוק ועל ההקמה".

למה דווקא קיבוצים?
"היה לי חיבור רגשי לקיבוצים. הערכתי אותם. יש שם תרבות עסקית וניהולית נוחה מאוד לעבודה. הם יותר נגישים, ואם הצלחת לקנות אמון של קיבוץ אחד, וממליצים עליך, אתה יכול להתקדם. כיום אנו עובדים עם מחצית מהם".

במסגרת ההתקשרות שנופר מציעה לקיבוצים היא מקימה את הפרויקט, מתחזקת אותו וגם שותפה בהכנסות. באופן הזה, מסבירים בחברה, היא מרוויחה כמה פעמים: מהקמת הפרויקט, מחוזה תחזוק שלו ל־25 שנה ומהכנסות ממכירת חשמל המיוצר לחברת החשמל.

"היינו המתקן השני או השלישי של נופר", נזכר יוסי כהן, מנהל העסקים של קיבוץ להב. "איתנו התחיל המתווה של שותפות של 75% הקיבוץ ו־25% נופר (שהיום מופעל מול שאר הקיבוצים - ה"מ וש"ל). ב־2013 הקמנו תשע מערכות, וב-2015 עוד שמונה. יש לי קשר עם הרבה מהחברות הסולאריות הגדולות, ומהתרשמותי עופר תמיד ידע להסתכל קדימה יותר מהאחרים".

לצד הקיבוצים התקשרה נופר גם עם חברות נדל"ן או כאלה נדל"ן מניב: תדהר, מבנה תעשייה, אלייד וקבוצת דיין. "הם פנו אלינו לפני כמה שנים", משחזר שגיב מגר, מנכ"ל קבוצת דיין, "הציגו את המודל שלהם, והציעו לבנות לוחות סולאריים על הגג שלנו ולהיות שותפים שלנו. הם העלו שלוש אפשרויות: שהם יהיו קבלן של גגות סולאריים; שותפות שבה הם גם קבלנים וגם שותפים; או שנשכיר להם את הגג. בחרנו באופציה השנייה. עשינו איתם שלושה פרויקטים ויש עוד שלושה בקנה. הרגשתי שהמודל העסקי שלהם נכון ומדויק, ומבחינתי הם 'עברו מסך' הכי טוב".

ההסכם האסטרטגי עם טסלה

גם השלב הבא בחייה של החברה - הצבת מתקנים סולאריים על המים - הגיע במידה רבה בזכות שיתוף הפעולה עם הקיבוצים. כמו שכמעט לכל קיבוץ יש מפעל וחדר אוכל, כמעט לכל קיבוץ יש מאגר מים. ובדומה להתקנת לוחות סולאריים על הגגות, גם התקנה על מאגרי מים לא דורשת היתר בנייה או שינוי ייעוד.

"ב־2015 פנה אלינו עופר ינאי ואמר שיש לו שיגעון להקים משהו שקיים בעולם, אבל לא בארץ: פאנלים סולאריים צפים על המים", נזכר זיו הרחול, חבר קיבוץ כנרת ומנהל תשתיות אגודת המים בעמק הירדן. "הוא סיפר שפנה לרבים ואף אחד לא רצה להרים את הכפפה. במקרה הוא נפל עליי, ואני מאוד אוהב דברים חדשים, ובכלל עמק הירדן וקיבוץ כנרת אוהבים חלוציות. אז למדנו את הנושא, ויחד לקח לנו שלוש שנים לנצח את גורמי הרגולציה. עד כדי שיומיים לפני שהרמנו את השאלטר, באוקטובר 2018, היינו צריכים לאיים על רשות החשמל ששר האנרגיה דאז, יובל שטייניץ, כבר בדרך אלינו, וזה עושה בושות. רק אז הסירו את החסמים".

"הרגולטור לא ידע בהתחלה איך לאכול את ההתקנה על המים", מספר טנא. "הגיע מחברת החשמל נציג עם מחלת ים וביקש שנביא לו קו חיים (התקן למניעת אסון בעבודה בגובה - ה"מ וש"ל). היו מקרים הזויים. בסוף התעקשנו על זה, וב־2018 חנכנו את המתקן הראשון בישראל. היום אנחנו מקימים עשרות מערכות כאלה, עשינו קפיצה גדולה".

ויש פה עוד עניין, שגם משתלם מאוד לאגודת המים: "יש לנו תחנות שאיבה למים שהחשמל הנדרש להפעלתן עולה לנו הון תועפות", אומר הרחול. "אז כשאנחנו מייצרים חשמל אנחנו משלמים פחות. ומעבר לזה, יש למערכות הללו יתרון קריטי עבורנו - בעמק הירדן יש התאדות אדירה של מים בגלל החום, והמערכות מפחיתות אותה מאוד. האגודה יצאה מאוד נשכרת מזה".

השלב הבא בציר ההתפתחות של נופר היה הקמת מתקני אגירה, מעין מכולות ענק שאוגרות את החשמל ומזרימות אותו לרשת בשעות המתות. "מתוך עשרה פרויקטים היום שמבקשים מקום ברשת", אומר ינאי, "שבעה־תשעה מקבלים תשובה שלילית, בגלל הפקק שנוצר. השמש מגיעה למערכת הסולארית באותו הזמן, אבל הרשת לא יכולה לקבל את כל החשמל בבת אחת. אנחנו היינו הראשונים לצפות את הפקק הזה, שנתיים לפני כולם, ולמדנו בזמן הזה כיצד להצליח בפרויקט האגירה הראשון".

אוגר / צילום: ארז עוזיר
 אוגר / צילום: ארז עוזיר

לצורך כך הם התקשרו עם טסלה בהסכם לאספקת מערכות לאגירת חשמל (סוללות) בהיקף של כ־30 מיליון דולר. הפרויקט הראשון התממש בקיבוץ ניר יצחק בפברואר השנה. "כשעופר דיבר על זה לפני חצי שנה, זה נשמע ממש דמיוני", מספר גדי נוי, היו"ר העסקי של הקיבוץ, "אבל בחנו את זה בכל ההיבטים וראינו את הכדאיות הכלכלית בעניין". מתקני אגירה נוספים מתעתדים לקום בקיבוצים נוספים.

"רצינו לאפשר לציבור להרוויח"

נקודת ציון מבחינת נופר הייתה הכרזתו של שטייניץ ביוני 2020 על היעד לשנת 2030 - 10% מהחשמל יהיה באמצעות אנרגיות מתחדשות. "המשמעות", אומר ינאי, "הייתה שאנחנו נכנסים לספרינט, אבל לא של כמה חודשים, אלא של עשור. זה היה איתות שאנו רוצים להיות ציבוריים. המקום הטבעי לחברה כמו שלנו, עם היכולת לעשות פרויקטים ענקיים, היא לגייס חוב ולגייס הון - ולאפשר לציבור להרוויח. אך לא חשבנו שנוכל לעשות את זה כשחקן מקומי".

כאן נכנסה לתמונה קרן נוי, בראשות היו"ר פיני כהן, שהשקיעה בספטמבר האחרון 250 מיליון שקל בנופר לפי שווי של מיליארד שקל. עד היום גייסה נוי 7 מיליארד שקל בשלוש קרנות, והשקיעה בעשרות פרויקטים בישראל ובעולם, בהם כביש 6, עיר הבה"דים ותחנות הכוח התרמו־סולאריות באשלים. כחלק מהעסקה עם נופר הכניסה אותה הקרן לפרויקטי אנרגיות מתחדשות באירופה.

"החלטנו להשקיע דווקא בנופר כי יש לה ידע אדיר ביישום של פרויקטים על גבי מאגרי מים. יש יותר מ־130 קיבוצים שחתומים איתה על הסכמי שותפות. לא מוצאים בכל יום גוף עם קשר כזה אמיתי ויציב עם קיבוצים. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לעזור להם להתפתח להיות חברה מובילה בארץ וגם בחלק ממדינות אירופה", מסביר כהן.

"בעסקה איתם", מוסיף ינאי, "הם נתנו לנו שני דברים: פלטפורמה של פרויקטים בחו"ל והזרמה של רבע מיליארד שקל. זה חיזק את ההון העצמי של החברה בצורה משמעותית ומיד אחרי הלכנו להנפקה". שלושה חודשים אחרי העיסקה עם נוי יצאה נופר להנפקה וכבר הכפילה את שווייה. מאז ההנפקה היא גם הספיקה להיכנס לפרויקט בהיקף של 180 מיליון יורו בספרד, עם נוי היא נכנסה לחברה איטלקית, ועל הפרק שווקים נוספים.
כהן מוסיף: "כשהשקענו, ההנפקה הייתה אפשרות שדובר עליה, והוסכם שנסייע. חלק נוסף בעסקה היה שהעברנו אליהם 40% מחברת נוי אירופה, שמפתחת ומקימה פרויקטי אנרגיה מתחדשת, כולל מגה־פרויקטים בהיקפים של מאות מגה־ואט בספרד ובאיטליה, והפכנו אותם כך לשותפים שלנו שם. עופר ראה בזה יתרון גדול, וקיבל את כל זה על מגש של כסף".

פרויקט צף של נופר אנרגיה בקיבוץ אלונים / צילום: אבי אריש
 פרויקט צף של נופר אנרגיה בקיבוץ אלונים / צילום: אבי אריש


ומה דעתך על השכר המנופח למנהלים?
"כשחתמנו על העסקה עופר נתן לי את התחושה שלא היה מגיע לאן שהגיע לולא שלושה אנשים שהלכו איתו כל הדרך - נדב, שחר ונועם - ולכן הוא רוצה להעביר, מכספו שלו, חלק מהבעלות לאנשים האלה. זה נראה לי הוגן. התגמול הזה לא בא על חשבון קרן נוי ובטח שלא על חשבון הציבור. השבוע הייתי אצל הגוף המוסדי הגדול ביותר בארץ, ושאלתי את הבעלים מה הוא אומר על זה, והוא ענה: זה בכלל לא עניין שלנו אם מישהו החליט לתת הרבה מכספו כדי לבנות לעצמו הנהלה".

"למה בהייטק זה לגיטימי?"

"כשאני מסתכל על זה עסקית", אומר גורם בכיר בשוק ההון, "אני לא בטוח שעופר היה מגיע לאן שהגיע אלמלא ההנהלה שלו. למה כשזה קורה בהייטק זה נראה לנו בסדר, ההתעשרויות המהירות האלה? שם זה לגיטימי, אז למה בתעשיות מסורתיות לא? בסופו של דבר הגורם הקובע הוא השוק. מי שנכנסו לזה ידעו את התנאים ובכל זאת השקיעו. אם השוק היה חושב שיש בעיה, הוא היה מתמחר אותה אחרת".

ואולם, יש מי שלמרות הכול זה קצת צורם לו. "נכון שעופר נתן את זה מהחלק שלו ולפני ההנפקה", אומר גורם בתחום, "אבל בסוף, מי זו נוי? זו קרן שמושקעים בה בין היתר גורמים מוסדיים, ולכן באיזשהו מקום זה על חשבון הציבור".

כהן מקיבוץ להב מוסיף: "מה שמפריע לי בכל הנושא של התגמולים לבכירי החברה הוא שהאימפריה נבנתה בזכות הידע והכישרון, אבל גם בזכות הקיבוצים והמושבים, שהעמידו את הגגות לטובת המתקנים. ובכל זאת, בהנפקה שלו מי שגורף את ההון הוא ההנהלה. אין לי טענה כלכלית אליו, רק מפריע לי כחבר קיבוץ עם נטייה סוציאליסטית שמי שגורף את הכסף הוא מי שבא ברגע האחרון".

בינתיים, מאז ההנפקה, ירדה מניית נופר בכ־15%, ואילו מניות של חברות אחרות בתחום דווקא עלו, כמו זו של דוראל, שמאז הנפקתה ביוני השלימה עלייה של כ־100%.

"להתרשמותי", אומר אנליסט בתחום האנרגיה המתחדשת, "זו חברה שהונפקה בהייפ. בינתיים המשקיעים הפסידו עליה. קשה מאוד לתת שווי לדברים בפיתוח ובייזום, והדבר נכון גם לחברות האנרגיה הירוקה האחרות שהגיעו לאחרונה לבורסה. המימון זול, השוויים גבוהים, זו תקופה טובה להנפקות והן רוצות לנצל את המומנטום.

"אבל החברות האלה מגיעות כמעט בלי רווח ועם מעט הכנסות, כלומר התקוות מהן נוצרות מהיוון של תזרים עתידי. היום הריבית אפסית, אבל אם הריבית תעלה בעוד שנתיים, השווי שלהן ירד משמעותית. נופר היא בהחלט דוגמה מייצגת. שוק ההון לא אהב שהיא באה בלי הוכחות, אבל אחריה הגיעו סולאייר ופריים אנרג'י, ויש עוד הנפקה על הפרק".

מהישיבה הדתית, דרך האימפריה הבריטית ועד הבורסה

עופר ינאי (46) הוא ללא ספק רחוק מהטייפקאסט של יזם. הוא נולד וגדל ביבנה למשפחה דתית־לאומית, השני מבין שמונה ילדים (הבכורה היא עורכת הדין הפלילית פנינת ינאי). הוריו היו ממקימי העיר, ועבדו במערכת החינוך. אביו מרדכי עלה מתוניס למעברה ביבנאל, אמו טוני עלתה מטריפולי שבלוב.

עופר ינאי, מנכ"ל נופר אנרגיה / צילום: ארז עוזיר
 עופר ינאי, מנכ"ל נופר אנרגיה / צילום: ארז עוזיר

כילד ונער למד ינאי בישיבה. הוא שירת בשריון, סיים את מסגרת ההסדר בישיבה ופנה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, במסלול של פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. את התואר השני, במנהל עסקים, למד באוניברסיטת בן גוריון.

בתחילת דרכו עבד ינאי בחברת השבבים NDS, ובהמשך שימש כדירקטור פיתוח עסקי לשוק האיטלקי בחברת גדות. בשנת 2011 החל לעבוד בחברה שמתקינה פאנלים סולאריים, וב־2012 הקים את נופר אנרג'י. "עופר הוא בנאדם שעובר דרך קירות", אומר עליו גורם קרוב. כשנופר התפתחה, ינאי הבין שהוא לא האיש המתאים לנהל אותה, וחיפש שותפים לדרך. "שים עיניך בכוכבים ורגליך על הקרקע", הוא מצטט את תיאודור רוזוולט ומוסיף: "זה אני". שותפיו לדרך מודים שחלק מהרעיונות שלו לאורך השנים נראו כהזיה של ממש, אך מי שידע לעוף איתם - הרוויח.

בפוסט בדף הפייסבוק שלו סיפר ינאי: "תגיד, אבא, איזה בריטי אתה מעריץ? שאלה אותי שירה בביקור שלנו בלונדון. את צ'רצ'יל כמובן, אבל בעיקר אחד, פרנסס דרייק. מי הוא היה ולמה אתה מעריץ אותו? הוא זה שנלחם בשם המלכה אליזבת נגד הארמדה הספרדית וניצח. אני מעריץ אותו כי הוא ניצח בקרב שחשבו שאי אפשר לנצח בו. הוא עשה זאת ביצירתיות וחוכמה והוא לא רק חשב על הרעיון, אלא גם גרם לו, פיקד וגם ממש חתר במשוטים. בניצחון הזה הוא גם שינה את העולם וגם הניח את הבסיס לאימפריה הימית הגדולה ביותר שידע העולם - האימפריה הבריטית".

ביום ההנפקה כתב בדף הפייסבוק שלו: "היום הושלמה ההנפקה של חברת נופר אנרגיה. בימים הקרובים יחל המסחר במניה, ואני, באופן אישי אחדל להיות אדם פרטי ואהפוך ליו"ר של חברה ציבורית. החברה שהקמתי בעשר אצבעות ביקשה את אמון שוק ההון ושוק ההון האמין בה בצורה מרשימה".

צרו איתנו קשר *5988