כניעת נתניהו: הלחצים בליכוד, המגבלות של גנץ ועתיד יחסי רה"מ והיועמ"ש

החלטתו של רה"מ לוותר על מינוי שר משפטים כרצונו התקבלה לאחר שבכירים בליכוד הביעו חשש מאובדן לגיטימיות בקרב תומכי המפלגה • גנץ כשר המשפטים ממילא יהיה כפוף לפריטטיות • מכל מקום היועמ"ש לא צפוי להוציא את נתניהו לנבצרות, אלא במקרה קיצון, שלעמדתו טרם התרחש

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פארסת מינוי שר המשפטים הגיעה לסיומה עם כניעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והודעתו כי החליט להסכים למנות את יו"ר כחול לבן ורה"מ החליפי בני גנץ לתפקיד שר המשפטים. סמוך לאחר המינוי של השר אופיר אקוניס לתפקיד שר המשפטים ביום שלישי, הוציא בג"ץ צו ביניים המקפיא את כניסתו לתפקיד עד להחלטה שיפוטית אחרת. נתניהו שנאבק בתחילה וסירב להכיר בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלפיה מינויו של אוקינס אינו חוקי, ויתר. לדברי רה"מ, הוא עשה זאת כדי "לצאת מהמבוי הסתום ולאפשר את הפעילות ההכרחית של משרד המשפטים".

לאחר שעצם המינוי ירד מהפרק, מתעוררת השאלה כיצד ייראו מכאן ואילך יחסי רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט. עו"ד פרטי שהלקוח שלו היה פועל במופגן נגד חוות דעתו ולא מאפשר לו לנמק את התנגדותו לחוקיות הפעולה, היה מתפטר מיידית, אם לא היה מפוטר עוד לפני כן על ידי הלקוח. אך היועמ"ש איננו עו"ד פרטי, והוא זוכה לעצמאות, יש שיאמרו עצמאות רבה מדי. האפשרות לפטרו, בטח בממשלה הפריטטית הנוכחית, לא באמת קיימת, והצדדים יצטרכו להמשיך להסתדר זה עם זה, איכשהו.

מבחינה זו, משבר האמון ביניהם לא הגיע השבוע לפסגה. הפסגה הייתה ההחלטה לזמן את נתניהו לשימוע לפני הגשת כתב אישום, ובסופו של דבר לדחות את כל הטענות בשימוע ולהגיש כתב אישום כמעט זהה לכתב החשדות בשלוש פרשות האלפים בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. אי האמון הקיים בסביבת נתניהו ובימין במנדלבליט בעקבות כתב האישום, עולה עשרות מונים על הסערה הנוכחית בעניין מינוי שר המשפטים.

ההחלטה להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן באשמת שוחד משמעותית הרבה יותר מוויכוח על מעמדו של היועמ"ש כפרשן המוסמך של חוק יסוד ממשלת החליפים. הטענות הקשות של ננתיהו נגד מנדלבליט סביב פרשות האלפים העכירו את היחסים ביניהם לאין ערוך מהתנגדותו לאפשר למנדלבליט לעצור את ההצבעה על מינוי אקוניס.

אופיר אקוניס / צילום: שלומי יוסף

הממשלה המקרטעת: הנבצרות עדיין במגרה 

האירוע החריג והקיצוני שהתרחש בישיבת הממשלה שבה אושר מינוי אקוניס, לא הפך להיות הקש ששבר את גב הגמל מבחינת השניים. נתניהו, כאמור, כבר "ירד מהעץ" והסכים למנות את גנץ ולאייש את כל תפקידי השרים. מנדלבליט מבחינתו לא איים ולא פיזר איום כי יוציא את נתניהו לנבצרות. אלא אם יתרחש מקרה קיצון של ניסיון להשתמש בכוחו השלטוני כדי להשפיע על ההליך הפלילי נגדו, אין שום סיכוי שמנדלבליט יטען שנבצר מנתניהו לכהן כראש ממשלה.

מי שמקווה שמנדלבליט יוציא את הערמונים מהאש עבור המערכת הפוליטית, צפוי להתאכזב. הנושא לחלוטין לא נמצא על השולחן, חרף פרסומים אנונימיים בתקשורת בשם גורמים משפטיים, ולא זו הסיבה שנתניהו החליט לוותר בעניין שר המשפטים.

המחלוקת סביב מינוי שר המשפטים נוגעת בעצם מנגנון הממשלה הפריטטית והמקרטעת. המחלוקת בין נתניהו לגנץ נגעה לשאלות יסוד של הממשלה: האם הליכוד עדיין כפוף להסכם הקואליציוני לאחר הבחירות?; האם הממשלה שבה יש לנתניהו ולליכוד רוב ברור צריכה להמשיך לפעול תחת וטו של גנץ וכחול לבן על כל צעד ושעל?; ומעבר לכך גם מה מעמדן המחייב של חוות הדעת של היועמ"ש. נתניהו ניסה לאתגר את הנחת היסוד הללו, אולם בסופו של דבר נכנע. הפוליטיקה שמלכתחילה גרמה לו לצאת למאבק המשפטי, היא זו גם שגרמה לו לא להמתין לפסיקה של בג"ץ.

סמכויותיו של גנץ: חומת הפריטטיות

על פי החוק, אין כל הבדל בסמכויות של שר משפטים בממשלה רגילה לבין סמכויותיו בממשלת מעבר. אולם על פי הפסיקה ועמדת היועמ"ש, שרי הממשלה צריכים לנהוג בריסון בזמן ממשלת מעבר. במקרה של גנץ, שלא כיהן מעולם כשר המשפטים לפני פיזור הכנסת, הדברים נכונים במיוחד. גנץ לא התחיל תהליך כלשהו במשרד המשפטים טרם היציאה לבחירות ואובדן אמון הכנסת בממשלה, ומשום כך, מוטלת עליו חובה מוגברת לנהוג בריסון בהפעלת סמכויותיו השלטוניות.

בני גנץ / צילום: טל שחר - ידיעות אחרונות
 בני גנץ / צילום: טל שחר - ידיעות אחרונות

אולם הימים בהם הוא נמצאים אינם ימים רגילים. תקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה מצריכה קבלת החלטות לפעמים בתוך שעות, ורבות מהסוגיות לא מאפשרות המתנה להשבעת הממשלה החדשה, שבינתיים מבוששת לבוא. עם מינויו של גנץ לתפקיד, יהיה בסמכותו לחתום, למשל, על תקנה המאפשרת ניהול דיוני הארכת מעצר ללא נוכחות פיזית של עצירים בשל החשש להדבקה בקורונה. זאת, במסגרת הסמכויות של השר לחתום על תקנות משנה. תחומים רלוונטיים נוספים הם תיקוני חקיקה שנדרשים לצורך התאמת חוק חדלות פירעון לתקופת משבר הקורונה, או הסגרת עבריינים למדינות זרות וכו'.

כיוון שגם כך הממשלה פועלת על פי עיקרון הפריטטיות, אין הגיון רב בהתנגדות הראשונית של נתניהו למינוי גנץ לתפקידו. היכולת שלו לקדם מדיניות נגד רצון הליכוד, גם ככה כמעט אפסית. לאור זאת עלו מספר תיאוריות שונות ומשונות אודות ההתנגדות. חלקן קשרו את העניין עם סמכות שר המשפטים להעניק חנינה מהליכים פליליים. במקרה, נתניהו עצמו נמצא בעיצומו של הליך פלילי. כאמור, מדובר בקונספירציה די רחוקה. הסבר הגיוני יותר נוגע כמובן לאיבה האישית בין נתניהו לגנץ וחוסר הרצון להעניק ליו"ר כחול לבן הישגים פוליטיים.

הלחצים בליכוד: הכשלת ממשלת שינוי

להחלטת נתניהו לוותר בעימות הזה על מינוי שר משפטים, לא להיאבק על מינוי השר אקוניס, ולהסכים למינוי גנץ לתפקיד, קדמה שורה של התייעצויות של נתניהו עם גורמים פוליטיים ומשפטיים, וגם מו"מ עקר של הרגע האחרון עם יו"ר כחול לבן ואנשיו על פשרה אחרת למחלוקת.

גורמים בליכוד אומרים כי המגעים בניסיון למצוא פשרה אחרת, לרבות מינוי שר אחר שאינו פוליטי, נדחו על הסף על ידי כחול לבן. "הם הרגישו שהם על הסוס, בג"ץ לצידם, נתניהו והליכוד נתפסים כמי שהגזימו, והאווירה הציבורית לא איפשרה מאבק, בעיקר כשהוא חסר סיכוי", אומרים הגורמים במפלגת השלטון. לדבריהם, בכל ההתייעצויות שקיים נתניהו המסקנה הייתה שבג"ץ יכשיל את המינוי של אקוניס ויחייבו למנות שר מגוש כחול לבן.

ביום שלישי לאחר ישיבת הממשלה, פנו אל נתניהו לפחות שני שרים בכירים בליכוד בבקשה כי לא יילך למאבק אבוד. הם העלו בפניו את החשש מאובדן לגיטימיות ציבורית גם בתוך חלקים בציבור הליכודניקים. זאת, מאחר שלא נמצא הסבר מספק לאי מינויו של גנץ או של שר אחר מגוש כחול לבן. אחד מהם אמר "אפשר להסביר בדוחק אי עמידה בהסכמים על רקע חילוקי דעות בעניין התקציב והקורונה, וההתנהלות הלעומתית של גנץ, קשה הרבה יותר להבהיר למה אנחנו בעצם מבטלים חוק שאנחנו דחפנו לחוקק". כלומר המאבק אינו בבג"ץ שבסבירות גבוהה היה מבטל את מינוי אקוניס, אלא על לב הציבור.

בהתייעצויות עלה חשש אחר שאם המאבק יחריף, היועמ"ש עשוי לשנות את החלטתו בסוגיית הנבצרות של רה"מ. זאת, על רקע הוויכוח הקשה ביניהם בישיבת הממשלה בזום ביום שלישי, והניסיון של נתניהו להשיג שליטה במשרד המשפטים, אולי כדי להשפיע על מינויי הבכירים במשרד העשויים לקבל החלטות בנוגע למשפטו. "זו הליכה רחוק מדי ונדמה לי שנתניהו הבין כי הוא מספק נשק למנדלבליט לקבל החלטה בנוגע לנבצרותו", אומר בכיר בליכוד. הבכיר הוסיף כי לא מן הנמנע שמסר מסוג זה הגיע אל נתניהו מסביבת היועץ.

הרקע הפוליטי להתקפלות של נתניהו הוא גם ההכרה כי במאבקו הוא דוחף את יו"ר ימינה, נפתלי בנט, ואת יו"ר תקווה חדשה, גדעון סער, וגם כמובן את שר הביטחון גנץ  לזרועות לפיד, ומחסל בכך את שאריות האפשרות למשוך אותם לממשלה עם הליכוד. זאת, באמצעות נוסחאות שקודמו בימים האחרונים, ולפיהן נתניהו יוותר על ראשות הממשלה לפחות לשנה הראשונה.

בליכוד מקווים כי יצליחו לתקוע טריז בניסיונות להקמת ממשלה בראשות לפיד עם סער-בנט-גנץ והשמאל ובתמיכת רע"מ והרשימה המשותפת. מינויו של גנץ לשר המשפטים נועד לסייע בניסיונות הטרפוד הללו, ובהמשך להוביל מאמץ להקים ממשלת הליכוד.

***חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדו, רה"מ בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988