מבקר המדינה מצא כשלים רבים בטיפול בהר מירון, אבל זה החמור מכולם

המבקר התריע כבר ב-2008 וחזר על הממצאים גם בהמשך • למעשה, במשרד המבקר תכננו גם השנה לחזור ולבדוק האם הליקויים יושמו: "הבעיה המרכזית היא שאין גורם אחד שמנהל את המקום"

לוויות ההרוגים באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
לוויות ההרוגים באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

דוח מבקר המדינה מצא כשלים קשים כבר בשנת 2008 בנוגע למצב במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, האתר הדתי השני בחשיבותו (לאחר הכותל) תוך שנקבע כי האתר מסכן את מאות אלפי המבקרים. אלא שהבעיה המרכזית, מעבר לאחריות הספציפית של כל משרד ממשלתי לפי תפקידו, היא המחלוקת ארוכת השנים על הבעלות על המתחם אשר לא מאפשרות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם.

ליאורה שמעוני, מנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, אומרת כי "הבעיה המרכזית היא שאין גורם אחד שמנהל את האתר מטעם המדינה".

"כאשר אין גוף אחד שמסדיר את המקום וברור מי מנהל את האירוע הגדול של ל"ג בעומר אז יש פתח להרבה מאוד בעיות - מצד אחד של התחזוקה של המקום והבטיחות. מצד שני, האירוע עצמו, כמה אנשים נכנסים, איך מווסתים את הכמות".

המחלוקות על הבעלות נמשכות מזה שנים ארוכות בין ארבעה הקדשים דתיים על ההחזקה וניהול השטח. המבקר הבהיר כי המצב לא יכול להישאר כפי שהוא וקבע כי גורמי ממשלה רבים צריכים לשתף פעולה ולנקוט בצעדים הנדרשים לשנות את המצב.

אלא שהמלצות המבקר לא מחייבות את הממשלה לפעול לפיהן. "אנחנו כותבים את הדוח ומפרסמים אותו. הגוף המבוקר אחראי לבצע את התיקונים והוא נושא באחריות. ההמלצות שלנו הן רק המלצות והיא לא מחייבת את הגוף הממשלתי לפעול. הגוף יכול לקבוע שהוא לא מיישם את ההמלצות" אומרת שמעוני.

3 שנים מאוחר יותר, בשנת 2011, ערך המבקר דוח מעקב שמצא כי ההמלצות לא יושמו. לא היתה זו בדיקה שגרתית שכן במקרים רבים אין כל מעקב אחר ההמלצות. אך במקרה זה מצאו לנכון לשוב ולבדוק.

הבדיקה ב-2011 נעשתה בשורת גופים ביניהם הוועדה לניהול קבר רשב"י (ועדת החמישה), משרד ראש הממשלה, משרד התיירות, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משטרת ישראל, משרד התרבות והספורט, משרד המשפטים.

"מצאנו שהרבה לא השתנה. חלו שינויים בתחזוקה, פיתחו מעבר תת קרקעי להולכי רגל אבל הבעיה המרכזית והגדולה של ניהול המקום נשארה" אומרת שמעוני.

"צריך לזכור שעד לפני הקורונה הגיעו למקום מאות אלפי אנשים בין 250-500 אלף איש. אין שום אירוע בישראל שמגיע למימדים האלו. זה ברמה עולמית וצריך לדעת איך לנהל אירוע כזה".

"השאלה המרכזית היא מי אחראי לנהל את המקום. נכון ל-2011 לא היה גורם שאחראי. לאחר המעקב ב-2011 לא נעשו ביקורות נוספות והשנה תוכננה ביקורת במקום".

בעקבות הדוח מ-2008 הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית, שתוצאתה העיקרית הייתה הצעת חוק להקים מנהלת לניהול האתר ושימורו, הכפופה לרבני המועצה האזורית והשר לשירותי דת.

החלטת ממשלה מסוף 2013 הורתה על הקמת חברה ממשלתית לטיפול בהר והסמכויות הועברו לניהול החברה. למרות זאת, המחלוקות על חלוקת סמכויותיה נמשכו ובפועל תוקנו רק חלק מהליקויים הבטיחותיים.

ב-2016 בג"ץ ביטל סמכויותיה של החברה בעקבות עתירה של ארבעת ההקדשים שהאתר היה בחזקתם עד הפקעתו מידיהם ב-2014 על ידי הממשלה. סמכויות החברה הועברו למרכז לפיתוח המקומות הקדושים, שתחת המשרד לשירותי דת. בפברואר 2020 בג"ץ אישר הסדר לתקופה של שלוש שנים לניהול המתחם עם מעורבות מוגברת של המדינה דרך המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. 

לפי ההסדר הזמני שנקבע בהליך גישור, ״ועדת החמישה״ הכוללת נציג מכל גוף הקדש ונציג המדינה, קיבלה אליה סמכויות להסדרת הפעילות במתחם.

צרו איתנו קשר *5988