דויטשה בנק | ניתוח

פיקוח מוגבר על הלבנת הון לצד שנת שיא בדוחות: מה קורה בדויטשה בנק?

למרות רפורמות פנימיות והצהרות על שינויים, הבנק, שידע לא מעט סקנדלים בשנים האחרונות, נמצא שוב על הכוונת של הרגולטורים בגרמניה שדורשים כי ינקוט בדחיפות בצעדים נגד הלבנת הון • כל זאת בזמן ש־2020 הייתה השנה הטובה ביותר שלו מזה שבע שנים • ממה חושש המפקח על הבנקים?

מנכ"ל דויטשה בנק כריסטיאן זיווינג / צילום: Associated Press, Michael Probst
מנכ"ל דויטשה בנק כריסטיאן זיווינג / צילום: Associated Press, Michael Probst

כאשר התפוצצה פרשת ארכגוס - הקרן המשפחתית הדרום־קוריאנית שהסבה הפסדים במיליארדים לשורת בנקי השקעות בינלאומיים - שמו של דויטשה בנק נפקד מרשימת "החשודים המיידיים". בעוד הבנק הגרמני היה מעורב בעבר בשורת שערוריות פיננסיות וסקנדלים, הפעם, מתברר, הוא עשה את כל הדברים הנכונים. בניגוד לעמיתיו בקרדיט סוויס או בג'י.פי מורגן, למשל, דרש הבנק ערבויות גדולות יותר מארכגוס ברבעון האחרון, על רקע מה שתפס כמדיניות השקעות מסוכנת יותר של הקרן. כשזו אכן פשטה את הרגל לפני כחודשיים, מימש הבנק את המניות ברשותו ללא הפסדים.

בשביל מנכ"ל הבנק, כריסטיאן זיווינג, זו הייתה הוכחה נוספת לכך שהרפורמה המקיפה שהוא מוביל בשנתיים האחרונות באחד מהבנקים הגדולים ביותר בעולם - עובדת. דויטשה בנק לא רק זכה למוניטין מפוקפק בשוק ההון ובציבור, אלא התנגש באופן חוזר ונשנה גם עם רשויות החוק בכמה מדינות, כולל גרמניה וארה"ב, סביב הפעילות שלו. לפני כשלוש שנים מונה זיווינג לתפקיד, במטרה לשים לכך סוף.

כחלק מהרפורמה המקיפה עליה הכריז שנה לאחר מכן, ביולי 2019, נמכרה חלק מפעילות בנקאות ההשקעות של הבנק ל-BNP Paribas הצרפתי, אך בינתיים פועלים שני הבנקים במשותף בתחום זה, בעוד השינוי מתבצע. היו אנליסטים שתלו את ההתחמקות המוצלחת של דויטשה בנק מהפסדים בפרשת ארכגוס בצעד זה ובעובדה שהפעילות מפוקחת על ידי שני הבנקים. "אחרי שנים של דרמה - דויטשה בנק הפך למשעמם", כתב "וול סטריט ג'ורנל" רק באחרונה.

אבל העבר - וגם ככל הנראה פרקטיקות בהווה - עדיין מעיבות על התנהלות הבנק. אחד התחומים האחרים שבהם התנגש באופן קבוע עם הרשויות היא נושא הלבנת הון, ובמיוחד הקשרים של הבנק ללקוחות רוסיים. בספטמבר 2018 נקטה הרשות הגרמנית הפדרלית לפיקוח בתחום הפיננסים (BAFIN) צעד חסר תקדים, והורתה להציב "נציגים מיוחדים" - רואי חשבון מחברת KPMG - בהנהלת הבנק, כדי לפקח על הפעילות שהוא נוקט נגד הלבנת הון. לפי הדיווחים, הצעד היה אמור להיות מיושם לשלוש שנים.

כספים ממקורות לא ידועים

בשבוע האחרון דיווחו כלי התקשורת בגרמניה כי לא רק ש־BAFIN האריכה את המנדט של אותם נציגים מיוחדים, אלא שהיא גם הרחיבה את סמכויותיהם לעסוק בפרשות שהתגלו לאחרונה. בהודעה שפירסמה הרשות נכתב, כי על הבנק עדיין "להציב הגנות פנימיות" בנוגע להעברות כספים, שמקורם אינו ידוע, וגם "לבדוק חשבונות של לקוחות" ולפקח על עסקאות המבוצעות באמצעות הבנק. "זהו סימן לכך שלא הכול נפתר בשלוש שנות הכהונה של זיווינג", כתב ה"פייננשייל טיימס" על ההכרזה.

BAFIN עצמה עוברת טלטלות בשנה האחרונה, בעיקר בשל פרשת "וויירקארד", שבה נחשפה הקלות שבה ענקית הפינטק הגרמנית לשעבר הונתה את הרגולטור, והסבה הפסדים של עשרות מיליארדים למשקיעים שלה. ראשי BAFIN התפטרו ותפקודה עומד במרכז ועידת חקירה של הפרלמנט שפועלת בחודשים האחרונים.

דויטשה בנק הבטיח באופן פומבי אחרי ההודעה "להמשיך ולשפר" את הבקרה סביב הלבנת הון וכי השקיע שני מיליארד אירו במאבק בפשעים פיננסיים. "אנחנו מודעים לכך שיש עוד עבודה לעשות", הודה.

הפרשה האחרונה בתחום שבה היה הבנק מעורב קשורה לסקנדל הלבנת ההון של הבנק הדני "דנסקה בנק" באסטוניה, שבו לפי החשד "הולבנו" עשרות מיליארדי אירו. דויטשה בנק היה שותף לחלק מהעסקאות, ובאוקטובר האחרון קנסו הרשויות בגרמניה את הבנק ב־13.5 מיליון דולר, בשל "דיווחים מאוחרים מדי" על העסקאות החשודות שהבנק הדני ביצע באמצעותו.

בינואר הסכים הבנק לשלם קנס של 125 מיליון דולר בתמורה לאי־העמדה לדין בארה"ב בנוגע לפרקטיקות עסקיות, שכללו תשלומי שוחד לבכירים במדינות עולם שלישי בעבור עסקים. לפי האשמות הרשויות, הבנק שילם כ־7 מיליון דולר ב"עמלות הפנייה" לבכירים במדינות כמו סעודיה, סין ואיחוד האמירויות בין השנים 2009 ל־2016. עוד לפני כן הוטל עליו קנס לאחר שהואשם בסיוע להלבנת עשרה מיליארד דולר ברוסיה.

"עברנו הליך טרנספורמציה נחוש"

מבחינת ההנהלה, השאיפה היא להמשיך בהליך הרפורמה וההתייעלות, שכולל גם פיטורים של 18 אלף עובדים והתמקדות בתחומים כמו הנפקות, ניהול הון, בנקאות פרטית ועסקית, סחר במט"ח ועוד. נתוני שנת 2020, שנת הקורונה, הפתיעו לטובה את האנליסטים והציגו בפעם הראשונה רווח שנתי לבנק מזה שבע שנים (908 מיליון אירו, לעומת הפסד של 43 מיליון אירו בשנה הקודמת). גם הרבעון הראשון של 2021 הסתיים בתוצאות טובות, שפורסמו בשבוע שעבר. רוב הרווחים נבעו מחטיבת ההשקעות (שתהליך הפרידה מחלק ממנה יסתיים בשנה שעברה), אך גידול בהכנסות נרשם גם בחטיבת הבנקאות העסקית והפרטית.

לפי העיתון הגרמני FAZ, דויטשה בנק מתחיל למעשה ליהנות מהריבית השלילית באיחוד האירופי משום שהיא "דוחפת" יותר ויותר לקוחות לבצע השקעות כדי למנוע את שחיקת החסכונות שלהם, ומגדילה את העמלות שהוא גובה בתחום זה. בנוסף, העובדה כי היא מונהגת כבר שבע שנים אומרת שלא נותרו הרבה בנקים, שאינם גובים ריבית שלילית, וכי ההשפעה השלילית של המהלך הולכת ופוחתת.

"אנחנו מרוויחים כעת משום שעברנו בשנים האחרונות הליך טרנספורמציה נחוש", אמר זיווינג עם הכרזת התוצאות הפיננסיות. "התהליך עוד לא נגמר, אבל אנחנו רושמים התקדמות מוצלחת". פרשנים, עם זאת, הצביעו על כך שמרבית רווחי הבנק נובעים עדיין מהזינוקים בבורסות ברחבי העולם בשנה האחרונה, וכי החזון של מנכ"ל הבנק, לפיו שני־שלישים מהכנסות הבנק יגיעו ממקורות הכנסה "יציבים יותר וברי־קיימא", עדיין רחוק ממימוש.

פרשת ארכגוס: קרדיט סוויס הרוויחה 15 מיליון ד' בעמלות, אך הפסידה 5.4 מיליארד

ההשלכות על קרדיט סוויס של שתי פשיטות הרגל שזעזעו את השווקים בתחילת השנה, הקרן המשפחתית ארכגוס של המשקיע ביל הוואנג מדרום־קוריאה וזו של "גרינסיל" האוסטרלית־בריטית - עמוקות מכפי שחשבו - כך עולה משורת דיווחים בימים האחרונים.

ביום ב' חשף העיתון הבריטי "פייננשייל טיימס" כי הבנק השוויצרי הרוויח כ־15 מיליון דולר בעמלות בלבד במהלך 2020 מהפעילות של ארכגוס, אך הפסיד יותר מ־5.4 מיליארד דולר כתוצאה מפשיטת הרגל בחודש שעבר.

בתחילה העריך הבנק השוויצרי כי ההפסדים, שיהיו כרוכים בחשיפה לקרן המשפחתית של הוואנג, שסיפר כי השקיע לפי הנחיית האל והתמקד בהשקעות בתחום הטכנולוגיה והבידור במינוף אדיר, יסתכמו ב־3־4 מיליארד דולר. כעת הוא מעריך את ההפסדים בסכום גדול יותר. יו"ר הדירקטוריון של הבנק, אנטוניו הורטה־אוסוריו, אמר לתקשורת שמדובר בפרשה "רצינית יותר מכל מה שראיתי בעבר", והבטיח להוביל חקירה מקיפה ועמוקה בנוגע להשקעה בארכגוס וניהול הסיכונים בבנק.

קרדיט סוויס כבר הודיעה על הדחת יו"ר ועדת ניהול הסיכונים של החברה, כמו גם על פיטורי האחראים על חטיבת ניהול הסיכונים וההשקעות שלה ומנהלים נוספים. כאמור, העובדה כי הרווח שרשם הבנק מהפעילות של ארכגוס היה כה שולי, בהשוואה לחשיפה ולסיכון הכרוך, שהיו טמונים בה, מעוררים שאלות כבדות לגבי מדיניות ניהול הסיכונים בו.

מנכ"ל הבנק תומאס גוטשטיין, שמשרתו לפי ההערכות אינה נתונה בסכנה, הודיע כי ביטל את חלוקת הבונוסים השנה בעקבות הפרשה. הבנק גייס בזריזות 1.9 מיליארד דולר בהנפקת אג"חים כדי לכסות על ההפסדים. הבנק הפסיד גם 1.5 מיליארד דולר כתוצאה מפשיטת הרגל של "גרינסיל קפיטל", ולקוחות שלו שלהם שיווק מוצר פיננסי שהסתמך על הלוואת החברה, בהיקף מוערך של עשרה מיליארד דולר, כבר מתכננים להגיש תביעה משפטית נגדו.

צרו איתנו קשר *5988