קצא"א: שינוע הנפט מאיחוד האמירויות לעולם דרך ישראל החל. ארגוני הסביבה עתרו לבג"ץ

החברה להגנת הטבע, "אדם, טבע ודין" ו"צלול" הגישו עתירה לבג"ץ, שבהם הם מבקשים לבטל את הסכם קצא"א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך אילת ואשקלון • לטענתם, ההסכם סוכם "מעל לראשם" של התושבים, ללא כל שקיפות ואף ללא מעורבות של הדרג הפוליטי או המקצועי בנושא

שונית אלמוגים במפרץ אילת / צילום: אמיר שטרן
שונית אלמוגים במפרץ אילת / צילום: אמיר שטרן

עם כינון הסכמי הנורמליזציה מול איחוד האמירויות, חתמה חברת קצא"א על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לרחבי העולם - דרך מפרץ אילת ואשקלון. ההסכם נעשה למרות ששינוע הנפט עלול להוביל לאסון באזור שוניות האלמוגים הרגישות באילת ובכך לסכן את ענף התיירות באזור, ובמנותק מיעדיה האקלימיים של ישראל.

שלושת הארגונים הסביבתיים - החברה להגנת הטבע, "אדם, טבע ודין" ו"צלול" - הגישו היום (ג') עתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל וחברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), שבה הם מבקשים מבית המשפט להורות כי ההסכם איננו תקף, מפני שלא אושר בממשלה, ולא התקיים לגביו דיון על-מנת לקבל את ההחלטה על בסיס רקע עובדתי, מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.

בארגוני הסביבה טוענים כי ההסכם, למרות משמעותו הרבה, סוכם "מעל לראשם" של התושבים, ללא כל שקיפות ואף ללא מעורבות של הדרג הפוליטי או המקצועי בנושא. 

בתגובה לעתירה, אומרים בקצא"א שהזרמת הנפט מהאמירויות לישראל כבר החלה. על כך, מעידים גם תושבי אילת. בתקופה האחרונה, מורגשת באזור פעילות ערה הרבה יותר של מכליות נפט ספינות, חלקן ממש בסמיכות לרוחצים.

שני מקרים חמורים של דליפות נפט

על ההסכם חתמה קצא"א מול החברה הבינלאומית Med-Red L.B, ועד היום במשרדי הממשלה לא מוסרים מידע באשר לתוכן ההסכם או למשמעות של דליפת נפט לים או לטבע במהלך שינוע הדלק מהמפרץ. זאת, כאשר ברקע, כך מזכירים הארגונים, קצא"א הייתה מעורבת בשנים האחרונות בשני מקרים חמורים של דליפות נפט שגרמו לנזק אקולוגי משמעותי - בנחל צין ובעברונה.

שלושת הארגונים טוענים בעתירה כי קצא"א, חברה ממשלתית, חתמה על ההסכם, שהוא בעל משמעיות סביבתיות וחברתיות מרחיקות לכת, ויש לו סכנות ממשיות לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, לא רק ללא מעורבותה של הממשלה ומשרדי הממשלה המוסמכים, אלא ללא הליך תקין ובניגוד לעמדות המומחים, הן מטעם המדינה והן באקדמיה.

על-פי העתירה, "תנאי להחלטה מהסוג הנדון הוא אישור ממשלה. ללא אישור ממשלה, מדובר בחריגה מסמכות, ועל ההסכם להתבטל... על הממשלה לקיים דיון נאות בסוגיה על יסוד תשתית עובדתית מלאה ולאחר שמיעת עמדות הציבור".

בעתירה נכתב כי לצד הנזק האקולוגי לשוניות האלמוגים, שעשוי להיות בלתי הפיך, יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת, בכלכלת העיר וברווחת התושבים ואת הסכנה כי אילת תהפוך מעיר תיירותית, כלכלית ומפותחת לעיירת תיירות נטושה, ענייה, מוכת אבטלה ועם תחלואה עולה. "די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מיכלית אחת, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך", נכתב בעתירה.

חברת קצא"א עוסקת בהובלת ואחסון נפט, לצד שירותי תשתית בתחומים כמו גפ"מ, מוצרי דלק ופחם. בפרט, קצא"א אחראית על קווי הנפט בין אילת לאשקלון ועל נמלי נפט ומיכלי אחסון לנפט בשתי הערים.

על-פי העתירה, "ההסכם הנוכחי גובש ללא תשתית עובדתית בדבר הסיכונים הסביבתיים ותוך התעלמות מנזקי העבר של אותה הפעילות ממש".

על-פי העתירה, "חתימת ההסכם בין קצא"א לחברת Med-Red L.B, שיוביל לעלייה חדה במספר מיכליות הנפט העוגנות ופורקות נפט במפרץ אילת (מאחת עד חמש בשנה לעשרות), מעוררת חשש כבד מפגיעה אנושה בים ובחופים של מפרץ אילת, כתוצאה מדליפת נפט שתיגרם מתקלה, תאונה או פגיעה מכוונת של גורמים עוינים, בייחוד נוכח התרבות מקרי הפגיעות בספינות ברחבי המזרח התיכון, כחלק מהמאבקים בין המדינות באזור".

בארגוני הסביבה מדגישים כי אין צורך בדליפות רבות של נפט כדי להוביל לפגיעה ואף לחורבן שונית האלמוגים, אלא די בדליפה בודדת, של 1% מהנפט של מיכלית אחת (הנושאת 300 אלף טונות של נפט), בגין עלייה על שרטון או תקלה טכנית כלשהי, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך תוך זמן קצר. "לפיכך", טוענים הארגונים, "פוטנציאל הנזק הוא עצום, ושולי הביטחון למעשה כמעט לא קיימים".

ואכן, בעבר אירעו מספר דליפות נפט חמורות שנגרמו ממתקני קצא"א. שונית האלמוגים של אילת כמעט נכחדה בשנות ה-70',בעקבות פעילותו האינטנסיבית של מסוף קצא"א דאז, ובשנים האחרונות אירעו מספר דליפות נפט חמורות לאורך צינור הנפט של קצא"א בין אילת ואשקלון: בשנת 2011 התרחשה דליפה מצינורות קצא"א בנחל צין, במסגרתה זרמו לסביבה כ- 1,000 מ"ק של נפט. לשמורת נחל צין נגרם נזק סביבתי כבד, ובעקבותיו האירוע הוגשו כתבי אישום נגד בעלי תפקידים בקצא"א, והושתו עליה קנסות כספיים.

בשנת 2014 התרחשה דליפת נפט חמורה נוספת בשמורת הטבע עברונה, במסגרתה זרמו לסביבה כ-5,000 מ"ק של נפט. האירוע הוגדר על-ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שנודעו בישראל. בעקבות האירוע,הוגשו תביעות ייצוגיות נגד קצא"א, שהסתיימו בהסכם פשרה לפיו קצא"א תשלם 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ופיצוי הציבור. 

"אובדן בלתי הפיך של מערכת אקולוגית ייחודית" 

בצל החשש מפני דליפת נפט שתוביל לאסון סביבתי, שלושת הארגונים מציינים בעתירה כי "מפרץ אילת הוא אחד מאתרי הטבע הייחודיים והרגישים ביותר בישראל, וזהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ביולוגי ומגוון מינים, שאין שני לו במדינה. בנוסף, השונית היא בעלת חשיבות אקולוגית עולמית, לאור תופעת הלבנת האלמוגים והיעלמותם ברחבי העולם, הנגרמת משינויי אקלים והתחממות מי הים. שונית האלמוגים במפרץ אילת, לעומת זאת, מפגינה עמידות רבה יחסית לתופעה זו, ולכן ההגנה עליה היא בעלת חשיבות גלובלית ולא מקומית".

כלכלת העיר אילת נסמכת במידה כמעט מלאה על תיירות. בארגוני הסביבה מציינים כי שינוע נפט דרך מפרץ אילת עלול להוביל לפגיעה כלכלית בעיר. לפי העתירה, "הנזק האקולוגי לבדו, של פגיעה חמורה במפרץ אילת, צפוי להיות בשווי של עשרות מיליארדי שקלים, לצד היותו אובדן בלתי הפיך של מערכת אקולוגית ייחודית. לנזק זה יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת, בכלכלת העיר וברווחת התושבים. שונית האלמוגים מהווה גם משאב תיירותי ראשון במעלה, לעיר אילת וסביבותיה, וסביבה קיימת תשתית תיירותית וכלכלית מפותחת המשרתת את תושבי המדינה כולה. עשרות אלפי מבקרים מגיעים למפרץ אילת מדי שנה לצורכי ספורט ימי כגון צלילה ושייט, ומשתמשים בתשתית התיירותית של העיר, הכוללת מועדוני צלילה, גלישה ושייט, בתי מלון, מסעדות ומוקדי תיירות אחרים, המהווים מקור הכנסה משמעותי לעיר".

כשם שקורה בכל אסון סביבתי, הראשונים לשלם את המחיר הכבד הם בעלי החיים. בעתירת הארגונים, הם מזהירים מפני המשמעות עבור המינים הרבים החיים באזור אילת - ולא רק בסביבתה הימית ובשונית האלמוגים שלה. לפי הארגונים, לא רק החופים ושוניות האלמוגים של אילת עלולים להיפגע קשות מדליפת נפט, אלא חיות בר נוספות וערכי טבע רבים במפרץ, כולל עופות, חסרי חוליות ויונקים ימיים, המצויים בשטח שעלול להזדהם".

בנוסף, הארגונים חוששים כי דליפת נפט בנמל קצא"א באשקלון עלולה לפגוע בחופי הים התיכון ובמתקני ההתפלה של ישראל, ובכך לסכן את מקור מי שתייה העיקרי של ישראל. לפי העתירה, "פריקת והעמסת נפט מהמיכליות לחוות המיכלים ולצינור גורמת גם לפליטת מזהמים מסרטנים לאוויר. כאמור, גם התיירות והכלכלה באילת מתבססות במידה רבה על מפרץ אילת, ולכן דליפת נפט במפרץ תפגע קשות בהכנסות העיר, שנכנסה לרשימת ערי המפרץ היפות בעולם, ועלולה להפוך אותה לעיר נמל נפט וגז ולעיירת תיירות נטושה, ענייה, מוכת אבטלה ועם תחלואה עולה. דליפת נפט באילת לא תפגע רק בישראל אלא גם בירדן ובמצרים, שגם בהן יש פעילות כלכלית ותיירותית ענפה, המתבססת על חופי מפרץ אילת/עקבה, ולכן פגיעה במפרץ אילת תפגע גם במדינות אלה". 

קצא"א: שינוע הנפט מהאמירויות כבר החל

בקצא"א מדגישים בתגובה כי הזרמת הנפט מהאמירויות במסגרת ההסכם כבר החלה. בחברה מסרבים לבקשת גלובס למסור פרטים בנוגע להסכם שינוע הנפט במשך חודשים. לשאלה כמה נפט נוסף ישונע דרך ישראל במסגרת ההסכם מול האמירויות, לא מסכימים בקצא"א למסור תשובה.

בנוגע לעתירה, אומרים בקצא"א: "במסגרת ההסכם, שהוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, אין כל חידוש או שינוי בפעילות המתוכננת של החברה אל מול פעילותה השוטפת. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת כבר עשרות שנים. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת, והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות פעילותה, השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר".

עוד מוסיפים בקצא"א כי החברה "מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, עומדת בתקנים בינלאומיים ומבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר. החברה מחויבת לשמירה על בטיחות וביטחון תושבי האזור, הגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה"; ומציינים כי החברה גאה ונרגשת על חתימת ההסכם.

צרו איתנו קשר *5988