הציבור ממעיט בחומרת הפציעות מתאונות קורקינט ולכן לא נרתע

כמות הקורקינטים והאופניים החשמליים, השיתופיים והפרטיים, עולה בקצב מסחרר ולא נעשים צעדים שנועדו להתמודד עם הסכנות שטמונות בשימוש בהם • קיים צורך מידי לבחון את תכנון הכלים עצמם ולשקול הטמעת שינויים שיהפכו את הרכיבה לבטוחה יותר - זה בנפשנו

אופניים חשמליים בשדרות רוטשילד / צילום: שאטרסטוק
אופניים חשמליים בשדרות רוטשילד / צילום: שאטרסטוק

מיקום בית החולים איכילוב באחת הערים העמוסות בעולם בשימוש בקורקינט חשמלי הפכו את בית החולים, ובפרט החטיבה האורתופדית, למרכז המוביל בעולם בטיפול בפציעות קורקינט.

הזמינות של הקורקינטים, הצפיפות בעיר והעלויות הנמוכות הכרוכות בתפעול יחד עם הטופוגרפיה השטוחה של תל אביב, הפכו כלי זה לכלי תחבורה אולטימטיבי עבור חלק נכבד מהאוכלוסייה. מגמת הפצועים הפונים למיון מפגיעות כלי רכב אישיים קטנים השתנתה בשנת 2018 לאחר השקת השירותים השיתופיים של הקורקינט החשמלי.

הצוותים הרפואיים נאלצים כיום להתמודד עם עלייה של כ-פי 6 בכמות הפניות למיון כתוצאה מתאונת קורקינט חשמלי, לאחר השקת השירותים השיתופיים על ידי חברות כגון WIND ,BIRD ו-LIME. במחקר שערכתי יחד עם ד"ר אמל חורי הראה כ-3,500 תאונות כתוצאה מרכיבה על קורקינט חשמלי, ניתחנו את מאפייני הפציעות החוזרות והמסוכנות שעל הצוות להיות ער אליהם. הפשטות וקלות השימוש בקורקינט חשמלי מטעה את הרוכבים.

כ-80% מהתאונות נובעות ממנגנון נפילה עצמית אותו אנחנו מקשרים לחוסר יציבות הכלי שנובע מגודל גלגלים קטן, בסיס רכיבה צר ומרכז כובד גבוה של הרוכב. בנוסף, העדר דרישה לרישיון נהיגה במקביל לחוסר ניסיון ברכיבה תורמים למספר התאונות הרב.

חלק מהנהגים המעורבים בתאונות נוהגים תחת השפעת אלכוהול, את מספרם קשה מאוד להעריך, עובדה זו, תורמת ללא ספק להיארעות התאונות בכלי תחבורה זה. נהג הרכב הממוצע בארץ לא ער לכלים החדשים שכעת הם חלק בלתי נפרד מהכביש בעיר.

מצאנו כי כ-15% מהתאונות התרחשו במנגנון חבלה ישיר מול רכב, נתון המעיד על הסכנה הטמונה בנסיעה בנתיב משותף למכוניות ללא נתיבי רכיבה ייעודיים. בנוסף, אסור לשכוח את הולכי הרגל שנפגעים כתוצאה מתאונה ישירה מול קורקינט - פציעות אלו יכולות להיות הרסניות בעיקר באוכלוסייה המבוגרת. המשתנים האלה והעדר החקיקה ואכיפה ראויה גורמים לעלייה מדאיגה בשכיחות תאונות הקורקינט החשמלי.

תופעה זו הינה חלק ממכלול יותר רחב של תאונות עם כלים דו גלגלים בהם אנו נתקלים מדי יום בחדר המיון שלנו, כמו אופניים רגילים ואופניים חשמליים. אנחנו סבורים שהציבור ממעיט בחומרת הפציעות האלה ולכן לא נרתע משימוש קבוע בכלי שהפך לאלטרנטיבה לאחזקת כלי רכב פרטי או לתחבורה הציבורית הלא מספקת באזור המרכז. אחוז גבוה מהתאונות גורם לפציעות רב מערכתיות - למשל, חבלות ראש קטלניות, חבלות בטן ושברים בגפיים.

פציעות רב מערכתיות דורשות צוות מולטי-דיסציפלינרי לטיפול ראשוני. ולשברים מורכבים בגפיים בעלי מאפיינים של פציעות כתוצאה מאנרגיה גבוהה ובדומה, שברים אלה עלולים להצריך ניתוחים מידיים ועלולים להשפיע בצורה בלתי הפיכה על המטופלים לרבות נכות בהמשך חייהם.

חשוב לציין שמרבית הפגיעות שדורשות טיפולים ניתוחיים ואשפוז בבית החולים הם בתחום הטראומה האורתופדית. עם זאת, חשוב לזכור שחבלות הראש הם הגורם העיקרי לתמותה, אמנם נחקק חוק שמחייב רכיבה עם קסדה, אך ממחקר שביצענו בבית החולים עולה שרק כ-50% חבשו קסדה בעת התאונה שהביאה אותם לפנות למיון - דבר שמצביע על הבנה לקויה של הציבור בסכנות וגם העדר משאבים מספקים לאכיפה.

מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות הבריאות בישראל דיווח על 8 הרוגים מתאונות אופניים וקורקינט חשמלי מתחילת שנת 2021 - נתון מדאיג שמחייב התייחסות מיידית מצד גורמי החקיקה ואכיפה בישראל.

כמות הכלים השיתופיים והפרטיים עולה בקצב מסחרר ומנגד לא נעשים שום צעדים להתמודד עם הסכנות שטמונות בשימוש בהם. קיים צורך מידי לבחון את תכנון הכלים עצמם ולשקול להטמעת שינויים שיהפכו את הרכיבה לבטוחה יותר.

מעבר לכך, יש מקום להגביל את מספר הכלים שנפרסו לשימוש ברחבי מטרופוליטן המרכז וכמובן לחייב חבישת ציוד מיגון כמו קסדה ומגיני גפיים שיוכלו לצמצמם את הפציעות הקשות בהם אנחנו נתקלים על בסיס יומי בבית החולים. בית החולים איכילוב שכבר פרסם מספר מחקרים על אפיון פציעות קורקינט חשמלי בעיתונים רפואיים מובילים ממשיך לאסוף נתונים חשובים ולחקור מדעית את המגפה החדשה של פציעות קורקינט חשמלי.

הכותב הוא רופא מתמחה בחטיבה האורתופדית, תחת ניהולו של ד"ר אמל חורי, מומחה בטראומה אורתופדית, שמרכז את איסוף הנתונים על פציעות קורקינט חשמלי בבית החולים איכילוב