תוכנית לאומית לכלכלה מעגלית חייבת לכלול מהפכה בתעשיית המיחזור

בכדי לצמוח ולפרוץ קדימה, תעשיית המיחזור בישראל נדרשת לעבור מפרדיגמה של טיפול בפסולת לפרדיגמה של ייצור מוצרים

תעשיית מיחזור תחרותית ומתקדמת יכולה לתת מענה עסקי כלכלי לבעיה סביבתית ולהשיא רווח למשק הישראלי / צילום: Shutterstock, Photographee.eu
תעשיית מיחזור תחרותית ומתקדמת יכולה לתת מענה עסקי כלכלי לבעיה סביבתית ולהשיא רווח למשק הישראלי / צילום: Shutterstock, Photographee.eu

בעשור האחרון, מדינות ה-OECD מצמצמות משמעותית את שיעורי הטמנת הפסולת ומפתחות באופן הדרגתי שוק מיחזור ושוק השבת אנרגיה. תעשיית המיחזור בישראל לעומת זאת, מדשדשת ולא מצליחה לבסס את עצמה כתעשייה תחרותית ומתקדמת.

חלק ניכר מהקיפאון של תעשיה זו נובע מפריון נמוך, אותו ניתן לייחס להשקעה נמוכה במיכון מתקדם, השקעה נמוכה בחדשנות, מחסור בעובדים מיומנים, תחלופה גבוהה של עובדים לא מיומנים והסביבה העסקית בה הם פועלים. לשם המחשה, במפעל מיחזור בינוני שעבר אבחון טכנולוגי ע"י המכון לייצור מתקדם, נמצאו חולשות בעלות השפעה משמעותית על הפריון ורווחיות המפעל כמו תחלופת עובדים גבוהה, העדר תרבות ארגונית ומשמעת עבודה, איכות לא עקבית של תוצרי המפעל שלא לוותה בתהליכי בקרה והפקת לקחים, מיכון לא מתקדם במערך המיון ותכנון לא יעיל של מערך האספקה. במסגרת תהליך האבחון גובשה תכנית לשיפור החולשות שצפויות להביא לשיפור רמת הפריון במפעל בכ-50% על בסיס קידום תפיסות ניהול וטכנולוגיות של ייצור מתקדם.

המשך התנהלות תעשיית המיחזור באופן הנוכחי ישמר את הקיפאון

לתעשיית המיחזור בישראל מספר חסמים המקשים עליה לפתח יתרון תחרותי על בסיס חדשנות, איכות ומחיר. החל מעלויות השקעה ראשוניות באמצעי הייצור אשר בשונה מרוב התעשייה המסורתית, נדרשים למתקנים שמטרתם שיפור האיכויות של הפסולת טרם הכנסתה לאמצעי הייצור, עבור לעלות הייצור, אשר בחלק מהענפים, שווה או עולה על מחיר המכירה של חומרי גלם תחליפיים, שבתורה יוצרת ביקוש נמוך לחומרי גלם ממוחזרים וכדאיות כלכלית נמוכה לתהליכים הנדרשים לשם ייצור חומרי גלם ממוחזרים וכלה בדחיקתה מאזורים הקרובים למוקדי פסולת או אקוסיסטם תעשייתי אשר מייקרת את עלויות שרשרת האספקה.

לצד זאת, העסקאות בתחום המיחזור מאופיינות בעלויות עסקה גבוהות, בעיקר סביב עלויות חיפוש והשגת מידע אודות מפעלי מיחזור, היצע החומרים הממוחזרים ואיכויותיהם. בהעדר מנגנוני זיהוי וסטנדרטיזציה, מפעלי תעשיה נדרשים לשאת בעלויות משמעותיות רק בזיהוי מפעלי המיחזור ואיכויותיהם, בהשוואה לערוצי הרכש של חומרי גלם בתולים, מה שעשוי להשפיע על הכדאיות של מעבר למיחזור ולפגוע בפיתוח השוק המקומי. בנוסף, בבחינה של מינהל תעשיות נמצא כי מפעלי המיחזור בישראל לא ממצים את היכולות של העבודה בדיגיטל וכי רק 61% מהמפעלים שנבחנו מחזיקים באתר אינטרנט, 19% מחזיקים בקטלוג מוצרים ו-1% מחזיקים בחנות מקוונת.

המשך התנהלות תעשיית המיחזור במתכונת הנוכחית תשמר את הקיפאון בשיעור המיחזור הלאומי לצד חוסר יכולתה להתמודד בהצלחה בתנאי תחרות בשווקים המקומיים או הבין-לאומיים.

בכדי לצמוח ולפרוץ קדימה, תעשיית המיחזור בישראל נדרשת לעבור מפרדיגמה של טיפול בפסולת לפרדיגמה של ייצור מוצרים. מפעלי המיחזור צריכים להטמיע פרקטיקות של מצוינות תפעולית, להשקיע בפיתוח חידושים טכנולוגיים לשיפור איכות המוצר ושיפור התפוקה בתהליכי הייצור, להטמיע תהליכי ייצור מבוססי Industry 4.0, לקדם מודלים עסקיים חדשניים, להתייעל במשאבים, להשקיע בתהליכי שיווק ומכירה ולשאוף לייצור ערך חדש ואיכותי ללקוחות.

על מפעלי המיחזור לחזק שיתופי פעולה עסקיים עם תעשיות המשך המייצרות את המוצרים הסופיים לשם תכנון, עיצוב וייצור חומרי גלם ומוצרים ממוחזרים ומתמחזרים שעונים לצורכי השוק ושיכולים לחזור למעגל הייצור. בנוסף, יש לעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה לשם פיתוח טכנולוגיות מיחזור ולשפר את הסביבה העסקית בה מפעלים אלו פועלים ולהתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום המיחזור.

תעשיית מיחזור תחרותית ומתקדמת יכולה לתת מענה עסקי כלכלי לבעיה סביבתית ולהשיא רווח למשק הישראלי על ידי הגנה על המערכות האקולוגיות, ייצור אלטרנטיבה ירוקה לחומרי גלם בתולים, ושיפור יכולתם של מפעלי תעשיה להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים נוכח המעבר העולמי, ובעיקר האירופאי, לשימוש בחומרים ממוחזרים. יותר מכך, היא יכולה לסייע בהשבת האובדן הכלכלי שנובע מעלויות הטמנת הפסולת וכן מאי השימוש בפסולת כחומרי גלם לייצור.

על פי הלמ"ס, רק האובדן הכלכלי שנובע מהפסולת המעורבת הלא מנוצלת בשנת 2017 נאמד ב-3.2 מיליארד שקלים. כחלק מהמהלך החשוב משרד הכלכלה והתעשייה מבקש לסייע לתעשיית המיחזור בתהליך השינוי ולמצב אותה בחזית הטכנולוגית העולמית, ופועל לבחינת התשתיות והכלים הנדרשים לפיתוח אקוסיסטם של חדשנות במסגרת מפת הדרכים לתוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית שתפורסם בקרוב.

הכותבת היא מנהלת תחום סביבה בתעשייה במינהל תעשיות, משרד הכלכלה

צרו איתנו קשר *5988