באמצעות ההסלמה בירושלים ומול עזה: חמאס מחייב את ישראל לבחון שינוי במדיניותה

ההסלמה בירושלים שהובילה לירי הרקטות מעזה משקפת בראש ובראשונה את המתח הפנים-פלסטיני סביב ביטול הבחירות • בסיומו של סבב נוסף, תמשיך חמאס לשלוט בעזה ותבסס ביתר שאת את מעמדה כגוף החזק במערכת הפלסטינית וכמובילת המאבק בציונות

רצועת עזה / צילום: שאטרסטוק
רצועת עזה / צילום: שאטרסטוק

ההסלמה בירושלים בשבועות האחרונים שהובילה לירי הרקטות מעזה לירושלים וליעדים רבים נוספים, משקפת אמנם בראש ובראשונה את המתח הפנים-פלסטיני סביב ביטול הבחירות, את התגברות הלהט הדתי בתקופת הרמדאן ואת עניינם של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, להצטייר מבית ומול איראן והעולם הערבי, כמובילת המאבק למען ירושלים, אך היא מבטאת גם החלטה מודעת של צמרת החמאס לאתגר את ישראל.

נראה כי ההנחה של חמאס היא, שגם אם תגובת ישראל תהיה חריפה ותגבה מחיר כבד מהארגון, היא לא תערער את הנחת המוצא ולפיה תימנע ישראל מלטרוף לחלוטין את הקלפים. לפיכך, בסיומו של סבב נוסף, תמשיך חמאס לשלוט בעזה ותבסס ביתר שאת את מעמדה כגוף החזק במערכת הפלסטינית וכמובילת המאבק בציונות.

הנחה זו, שעד כה עמדה במבחן שוב ושוב, אפשרה לחמאס לנהל בשנים האחרונות את "מלחמת הסבבים החוזרים ונשנים" מול ישראל ולשוב ולהשתקם בזריזות אחרי כל סבב.

התעוזה של חמאס בפתיחת הסבב הנוכחי מחייבת את ישראל לשאול את עצמה, האם עדיף לה להכות קשות בחמאס ולספוג את התגובה הפלסטינית למשך זמן מה, כדי "לשקם את ההרתעה" ואז לחזור אל נקודת המוצא, או לחתור למציאות אחרת לחלוטין ברצועה, והאם ישראל יכולה בכלל להשיג הכרעה מול חמאס ולכונן מציאות אחרת ברצועה, ואם כן, האם היא מוכנה לשלם את המחיר הכרוך בכך. אמנם, אין לישראל עניין בהסלמה רבתי, אבל מחויבותה להגן על ריבונותה ועל ביטחון אזרחיה הם שיקולים כבדי משקל בזכות שינוי פרדיגמה. המצב הפוליטי המיוחד איננו בהכרח מכשול, וניתן להתגבר עליו באמצעות שילוב המפלגות הציוניות בתהליך קבלת ההחלטות.

מה שלא ברור (בתקווה שזכה לניתוח מעמיק בדיונים המקדימים שנערכו בראש צלול ולא תחת השפעת ההתלקחות העכשווית) - האם יש אכן יכולת לחולל שינוי מהותי בעזה, בלי שבסיום המערכה תמצא ישראל את עצמה חוזרת לשלוט ברצועה והאם ישראל מסוגלת לחשוב בעצם על ביטול המציאות שיצרו הסכמי אוסלו. אם התשובה היא שלילית, אזי אופציית "שיקום ההרתעה" תהיה בלית ברירה האופציה המועדפת.

האירועים האחרונים מבהירים סופית את חוסר ההבנה של תומכי אוסלו וההתנתקות בכל הקשור לתפיסת העולם הפלסטינית. בראיית הפלסטינים, ההסכמים היו רק שלב במערכה המתמשכת נגד הציונות וכל עוד יעד זה לא יושג, המאמץ להכרעת הציונות יימשך. כל ויתור ישראלי נתפס כחולשה שיש לנצלה כדי להתקדם צעד נוסף לקראת המטרה. לפיכך, חובה עלינו לגלות נחישות ועוצמה, כדי למנוע את המשך ההידרדרות במצב.

הכותב הוא חבר תנועת הביטחוניסטים, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים