האם באמת אף אחד לא מנע מיהודים לעלות להר הבית עד שנת 2000?

בשנים האחרונות יהודים עולים להר הבית במספרים גדולים מאי פעם. להתפלל זה כבר סיפור אחר • המשרוקית של גלובס

כמו בשנת 2000, וכמו באירועים ביטחוניים אחרים, הר הבית עמד גם הפעם בלב גל האלימות הנוכחי, שהתפרץ בהמשך לכל עבר. בראיון שהעניק ביום שני בכאן ב' נשאל חבר הכנסת עיסוואי פריג' על הסוגיה הנפיצה, וטען כי "בסטטוס קוו שהיה עד שנת 2000" יהודים היו יכולים לעלות להר הבית ו"אף אחד לא מנע זאת מהם". לדבריו, "זה דבר טבעי, שמוסכם שנים על גבי שנים...". זאת הזדמנות טובה לעסוק בקצרה בהתפתחות הסוגיה לאורך ההיסטוריה.

זמן קצר לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-1967 גיבש שר הביטחון דאז, משה דיין, הסדר סטטוס קוו - שלא אושר מעולם בממשלה - שקבע, בין היתר, שיהודים יוכלו לבקר בהר ללא הגבלה, אך ייאסר עליהם להתפלל בו. זאת לא הייתה עמדה מאתגרת במיוחד באותן שנים, משום שהרבנות הראשית בעצמה קבעה אז כי ליהודים אסור כלל לעלות להר הבית.

בהמשך, על רקע פעילותו של הרב גורן שחלק על הרבנות, התקבלה החלטת ממשלה שאמנם לא אסרה על תפילת יהודים בהר הבית באופן מפורש, אך קבעה כי "משיעלו בכניסה להר-הבית מתפללים יהודים, יופנו על-ידי כוחות הביטחון לכותל המערבי".

לאורך השנים נדונו בבג"ץ בקשות להתפלל בהר הבית, אך עמדת המשטרה הייתה עקבית נגד מתן אישור כזה. בדרך כלל בנימוק שתתקשה להבטיח את שלומם של המתפללים. בית המשפט נטה לקבל את עמדתה.

האירוע המשמעותי ביותר סביב הר הבית עד לשנת 2000 התרחש באוקטובר 1990. במהומות שהתפתחו במקום נהרגו פלסטינים ונפצעו שוטרים. בעקבות המקרה ההר נסגר למבקרים לא מוסלמים למשך 40 יום. כשנפתח, הונהגו בו שעות ביקור קבועות מראש שתואמו כך שלא יפריעו בשעות התפילה במסגדים שבהר. שר המשטרה דאז רוני מילוא ציין שהשאיפה היא לשמור על הסטטוס קוו שהיה נהוג בהר הבית לפני כן.

בסוף ספטמבר 2000 ביקר יו"ר הליכוד דאז, אריאל שרון, בהר הבית באופן מתוקשר. הביקור, שהגיע בתקופה מתוחה במיוחד, היה בין הגורמים שהובילו למה שכונה בהמשך "האינתיפאדה השנייה" או "אינתיפאדת אל אקצה".

בעקבות האירועים הר הבית נסגר למבקרים לא מוסלמים למשך כמעט שלוש שנים, עד אוגוסט 2003, התקופה הארוכה ביותר שהיה סגור מאז שעבר לשליטת ישראל. כשנפתח הוחלט "כי תורשה כניסתם של יהודים אשר אינם נושאים תשמישי קדושה או סממני תפילה ופולחן אחרים", ורק בשעות קבועות. על פניו, לא היה בהחלטה שינוי משמעותי לעומת הסטטוס קוו ששרר קודם לכן, אך לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בפועל המאזן השתנה במידת מה לטובת יהודים שעולים להר. כך, למשל, לפני סגירת ההר למבקרים עלו יהודים בזוגות או בשלשות, אך לאחר הפתיחה המחודשת החלו להיכנס אליו קבוצות גדולות יותר.

עם זאת, השינוי המשמעותי ביותר ביחס להר אינו קשור להחלטות הרשמיות. עם השנים הקונצנזוס סביב עמדת הרבנות ששוללת עליית יהודים הולך ומתכרסם. כפי שעולה מנתונים שפרסם עיתונאי מקור ראשון, ארנון סגל, בשנים האחרונות מגיעים להר יותר מ-30 אלף יהודים מדי שנה, לעומת כ-5,000 בלבד עשור קודם לכן. רבים מהם מעוניינים כיום גם להתפלל שם, אך הדבר נמנע מהם.

 
  

בשורה התחתונה: דבריו של עיסוואי פריג' נכונים ברובם. למעט אירועים חריגים, עד שנת 2000 יהודים ביקרו בהר הבית ללא הפרעה. ביקורים אלה היו מצומצמים יחסית בעיקר בשל העובדה שלא היו אז יהודים רבים שביקשו לבקר שם.

תחקיר: ארן רונדל

צרו איתנו קשר *5988