הודנה, טאהידה: למה מתכוון החמאס כשהוא מדבר על "הפסקת אש"

בימים האחרונים העלתה שוב התקשורת לסדר היום, במסגרת סבב הלחימה הנוכחי, את סוגיית "הפסקת האש" • בהבנה של הצד הישראלי מדובר בהפסקת הירי והלחימה של שני הצדדים - אצל חמאס ההגדרות שונות לחלוטין וכך גם התנהלותם

יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, ואסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Mohammed Sale
יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, ואסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Mohammed Sale

השפה שבה אנו מדברים והשפה של אויבנו היא לא אותה שפה. גם אחרי 100 שנים של סכסוך ויותר אנחנו עדיין מתקשים להבין את זה ומשמרים בעקביות את הקצר בתקשורת, שמוביל לתוצאות עגומות. לעתים קרובות מדי התקשורת הישראלית מתעלמת מהדקויות של הביטויים האיסלאמיסטים ויוצרת תחושת אשליה בקרב אזרחי ישראל, שמתנפצת אל קרקע המציאות תוך זמן קצר.

בימים האחרונים העלתה שוב התקשורת לסדר היום, במסגרת סבב הלחימה הנוכחי, את סוגיית "הפסקת האש". בהבנה פשוטה של הצד הישראלי מדובר בהפסקת הירי והלחימה של שני הצדדים. אצל חמאס ההגדרות שונות לחלוטין וכך גם התנהלותם הרצחנית.

אז מה כן על סדר היום של חמאס? הודנה המוכרת לנו בעצם מוגדרת כהפסקה טקטית המיועדת רק לחימוש מחדש. טאהדיה - עצירה זמנית בפעילות עוינת אשר ניתן להפרה בכל עת. חודיבייה - לא לקיים לחימה במשך 10 שנים (על שם "אמנת חודיבייה" בשנת 628 לספירה, שחתם מוחמד עם אנשי מכה). באף אחד מהמקרים לא מדובר על הפסקה מוחלטת של פעילות עוינת וירי.

האנציקלופדיה האסלאמית הסמכותית (לונדון, 1922) מגדירה למשל הודנה כ"אמנה זמנית שניתן לאשר או לבטל על ידי מנהיגים דתיים אסלאמיים, תלוי אם היא משרתת את האינטרסים של האסלאם או לא". דרך אגב, הודנה לא יכולה להימשך יותר מעשור.

המציאות היא שהודנה, טאהידה וחודיבייה אינם משתווים להסכמים כגון "מוהאחדה" - הסכם השלום עליו חתמה מצרים עם ישראל בשנת 1979, או הסכם השלום עליו חתמה ירדן עם ישראל בשנת 1994.

מנובמבר 2006 עד יולי 2007 הייתה הפסקת אש בין ישראל לחמאס במהלכה נורו כ-250 רקטות לעבר ישראל. מיוני 2008 עד דצמבר 2008, הייתה הפסקת אש שנמשכה חצי שנה ובמהלכה נורו כ-530 רקטות וטילים לעבר ישראל. כ-2,000 רקטות וטילים נורו מעזה לכיוון ישראל מסוף מבצע עופרת יצוקה בינואר 2009 ועד לתחילת מבצע 'עמוד ענן' שהתחיל רשמית בנובמבר 2012. זמן שהוגדר, כמובן, כהפסקת אש.

לאור כל האמור לעיל, חשוב להבחין בין ההסכמים השונים והמטרות שמבקש חמאס להשיג נגד ישראל וטוב תעשה התקשורת אם תחדל מלייחס להסכמים עם חמאס את המונח "הפסקת אש".

הכותב הוא מנכ"ל 'מרכז בדין - לחקר מדיניות המזרח התיכון'

צרו איתנו קשר *5988