הממונה על התחרות מיכל הלפרין פורשת מתפקידה

הלפרין הודיעה על כוונתה לעזוב את התפקיד באוגוסט, כחצי שנה לפני תום הקדנציה • בין הישגיה: חוק התחרות, שהסיר חסמים בפני מיזוגים אך מאפשר הטלת קנסות כבדים על מפירי חוק ומאבקים בחברות ענק • בין היתר זכתה לביקורת ממבקר המדינה על "יד רכה"

עו"ד מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום
עו"ד מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, הודיעה כי היא צפויה לפרוש באוגוסט מתפקידה, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן במרץ 2022. הלפרין כתבה לעובדי רשות התחרות כי "הגיעה השעה להעביר את המקל של הובלת הרשות לבאים אחריי". בהודעתה לשר הכלכלה הוסיפה הלפרין כי "בחלוף חמש שנים וחצי של עשייה, אני מבקשת לסיים את תפקידי ולקחת פסק זמן, אותו אנצל למחקר וכתיבה באוניברסיטת הרווארד".

הקדנציה של הלפרין החלה במרץ 2016 בביקורת על ניגודי העניינים שבהם היא מצויה, כמי שליוותה את המונופולים הגדולים במשק כיועצת משפטית טרם המינוי. זה לא הפריע לה לקדם בשנות כהונתה פעילות אגרסיבית נגד קרטלים ומונופולים, לבצע חקירות ולהטיל קנסות גבוהים, ומנגד גם לצמצם את מדיניות "המחיר המופרז", שבמסגרתה הוטלו עיצומים כספיים על מונופולים שגבו מחיר גבוה מדי.

העבירה את חוק התחרות

ב-2019 הגיעה פעילותה של הלפרין לשיא עם כניסתו לתוקף של "חוק התחרות", אותו קידמה במשך שנתיים. החוק כולל שינויים דרמטיים בשוק ההגבלים. בעוד שחלק מתיקוני החקיקה נועדו בעיקרם להסיר חסמים בפני מיזוגים ולהקל על העסקים הקטנים והבינוניים, תיקונים אחרים מאפשרים הטלת קנסות כבדים יותר על מפירי חוק במסגרת הליכים מינהליים.

וזה אולי המסר המרכזי של הלפרין לאורך כל הקדנציה - איזון בין מתן אפשרות לחברות במשק לעשות עסקים בקלות יחסית, תוך הסרת חסמים, לבין הרתעה ואכיפה ביד קשה נגד מי שפוגע בתחרות.

הלפרין ספגה לאורך הקדנציה ביקורת לפיה היא לא פועלת ביד קשה נגד מונופולים ובוחרת במסלול המינהלי, במקום להגיש אישומים נגד החברות. בין היתר, הביקורת הזו מופיעה בדוח שפרסם מבקר המדינה לאחרונה, שבו ביקר מתניהו אנגלמן את הלפרין וכתב כי "יותר מ-20 שנים לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בשוק המזון... עוד נמצא כי מ-2016 ועד מועד סיום הביקורת הרשות לא הכריזה על בעלי מונופולין, וקבעה פעם אחת כי בעל מונופולין בתחום המזון (שהוכרז בעבר) ניצל את מעמדו המונופוליסטי לרעה".

נוכח הביקורת הבהירה הלפרין, כי המטרה היא לעודד תחרות ולחנך את השוק לקיים תחרות, במקביל לאכיפה. ולכן, פעמים רבות העדיפה את המסלול של האכיפה המינהלית תחת המסלול הפלילי.

מאבק בקוקה קולה

כך פעלה גם כאשר קנסה את החברה המרכזית למשקאות, יצרנית קוקה קולה, ב-39 מיליון שקל בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בשוק משקאות הקולה, סירוב בלתי סביר לספק, הפרת הוראות, הפרת צו מוסכם והפרת תנאי המיזוג עם נביעות. מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בישראל בגלל פגיעה בתחרות, אבל הוא נמוך משמעותית מהקנס המקורי שהתכוונה להטיל עליה, שהגיע לכ-63 מיליון שקל.  היה מי שביקר אותה שלא הלכה "עד הסוף" והגישה כתב אישום נגד החברה המרכזית. עם זאת, קשה לטעון שפעלה ביד רכה נגד החברה.

הלפרין גם שמה סוף להסדרי הבלעדיות של סופר-פארם, מקדונלד'ס ושופרסל מול קניונים ומרכזי מסחר, שמנעו תחרות מולן.

וגם את ענקיות האינטרנט היא החלה לחנך, כאשר הטילה קנס (סמלי אומנם) על פייסבוק של כ-6 מיליון שקל, בגין אי-דיווח על מיזוג בישראל, הגם שהוא היה מאושר ולא פגע בתחרות. הלפרין פעלה גם נגד אתר בוקינג, וחייבה את החברה להסיר מגבלות שהיו בהסכמים בינה לבין בתי מלון, ואשר מנעו מבתי המלון לפרסם מחירים טובים יותר משל בוקינג בפלטפורמות מקוונות אחרות.

מראשית הקדנציה הלפרין פעלה גם להחמיר את הענישה בגין עבירות על חוק התחרות, ובשנתיים האחרונות נראה כי המאבק צלח וניתנו יותר עונשי מאסר וקנסות כבדים בתיקי הגבלים עסקיים מאשר בעבר. הלפרין גם קידמה תהליכים תחרותיים בשוק הגז הטבעי, שוק המשכנתאות, שוק הברוקראז', שוק הטלוויזיה ושווקים נוספים.