להתראות בומרים, שלום בורסה: הגרמנים הצעירים מסתערים על שוק המניות, הקריפטו והזהב

משבר הקורונה וההתפתחויות הטכנולוגיות משנים סדרי עולם, ונראה כי הדור הצעיר בגרמניה כבר אינו נרתע מסיכונים • האטרקטיביות של ההשקעה במניות, בקרנות־סל וגם בקריפטו "מפומפמת" בגרמניה מכל עבר • צעירי "האומה החוסכת" הופכים סדרי עולם ומשקיעים בסדר גודל שגרמניה לא מכירה

צעירים גרמנים נהנים מהשמש על הגשר האקר־בריקה במינכן, בחודש מרץ / צילום: Associated Press, Matthias Schrader
צעירים גרמנים נהנים מהשמש על הגשר האקר־בריקה במינכן, בחודש מרץ / צילום: Associated Press, Matthias Schrader

הגרמנים הרוויחו ביושר בעשורים האחרונים את תדמית "האומה החוסכת". שיעור החיסכון הפרטי הוא הגבוה ביותר באירופה (יחד עם שבדיה). מיעוט מהאוכלוסייה ביחס למדינות אחרות משקיע בשווקים הפיננסיים ואפילו הממשלה שמרה על תקציב מאוזן במשך שבע שנים רצופות. אבל משבר הקורונה וההתפתחויות הטכנולוגיות משנים סדרי עולם, ונראה כי הדור הצעיר בגרמניה כבר אינו נרתע מסיכונים כמו דור ההורים. אותה מהפכה שמכניסה לשווקי המניות והמטבעות הקריפטוגרפיים משקיעים צעירים בארה"ב, בישראל ובמדינות רבות אחרות זוכה בימים אלה לביטוי יוצא-דופן גם בגרמניה.

"דור ה-Z בגרמניה הופך לדור המניות", הכריזה באחרונה הכותרת בעיתון "די וולט", שהציג את המסקנות של סקר מיוחד שערך הבנק הגרמני Post Bank בנושא. הממצאים מפריכים את התדמית המקובלת של העדפות החיסכון של הגרמנים.

על פי הסקר, יותר משני מיליון תושבי גרמניה מתחת לגיל 30 השקיעו לראשונה בחייהם בשוק המניות מאז תחילת מגפת הקורונה. למעשה, אחד מכל חמישה גרמנים בין גילאי 18 ל-29 השקיע במניות בפעם הראשונה בחייו בתקופה זו. זהו שיעור גדול מפי שניים מזה של האוכלוסייה בכללותה - שרק 9.6% ממנה "העז להשקיע" בשנה שחלפה מאז פרוץ המגפה. בסך הכל, מצא הסקר כי ל-53.5% מהצעירים בגרמניה בגילאי 18-29) יש השקעה כלשהי במניות, לעומת 38% באוכלוסייה הכללית.

האפליקציות מתדלקות את המהפכה  

כמו במקומות אחרים, ההשפעות הכלכליות של מגפת הקורונה והניסיון של ממשלות במערב למנוע משבר כלכלי על ידי תמיכה כספית מסיבית, הן אלה שמסבירות, לדברי המומחים, את התופעה. התושבים בגרמניה לא קיבלו צ'קים מהמדינה כמו בארה"ב או בישראל, אבל רבים מהם המשיכו לקבל נתח משמעותי מהמשכורת שלהם (בין 70% ל-80%) למרות שישבו בבית עם הרבה זמן פנוי.

בנוסף, ההוצאות של שכבת הגיל הצעירה פחתו משמעותית כתוצאות מההגבלות על החיים הציבוריים, שכללו סגירת ברים, מסעדות, הפסקת טיולים והופעות. "חלק מהמשקיעים הצעירים שמו את הכסף הזה על מניות או בהשקעות פיננסיות אחרות", אמר קארסטן ראוש, שהוביל את הסקר.

במקביל, האטרקטיביות של ההשקעה במניות, בקרנות-סל וגם במטבעות קריפטוגרפיים "מפומפמת" בימים אלה כמעט בכל ערוץ מידע אפשרי: עמודי אינסטגרם פופולריים בוחנים אילו מניות עולות ואילו יורדות, כאשר ההשקעה אינה תחומה רק לשווקי המניות בגרמניה; מומחי יוטיוב מציעים מדיניות השקעות ומשפיענים משתפים ברשתות החברתיות אילו מניות הם רוכשים, ולמה; בנקים מקוונים מציעים "חבילות קריפטוגרפיות" - פתיחת חשבון השקעה מיוחד הצמוד לסל מטבעות.

ה"אתריום" פותח בחלקו בברלין, ובבירת גרמניה יש באזז גדול בשנים האחרונות סביב השימוש במטבעות אלה. "במקום לצפות בנטפליקס, הדור הצעיר משקיע בשוק המניות", מדווחת התקשורת במדינה.

כמו בארה"ב, המהפכה הזו מתודלקת על ידי אפליקציות למסחר והשקעות בחינם. במקום רובין-הוד או אפליקציות של חברות ותיקות יותר, בגרמניה מדובר בחברות סטארט אפ כמו Trade Republic. החברה הקטנה, שהוקמה לפני חמש שנים בברלין השלימה בשבוע שעבר סיבוב גיוס הון של כ-900 מיליון אירו, לפי שווי של יותר מ-5 מיליארד אירו.

 
  

הסיסמאות שלה נשמעות מוכרות: "תן לכסף שלך לעבוד בשבילך", "אפשר לכסף שלך לצמוח בעידן של ריבית נמוכה", "רוצה לגדר את השוק? סחור בנגזרים פיננסיים". גם מודל הפעולה שלה מתבסס על קבלת עמלות מבתי השקעות תמורת צבר הזמנות, והיא מבטיחה ללקוחותיה "מסחר ללא עמלות".

חברות הברוקרים המקוונות, כמו Trade Republic, Justtrade ואחרות, שנקראות בגרמניה "ניאו-ברוקרים", מפרסמות באופן קבוע בחודשים האחרונים סקרים המצביעים על התגברות התופעה, אולי מתוך ניסיון סמוי להאיץ אותה. לפי מחקר של ארגון Aktion perShare שמאגד כמה מהן, בנקודת הזמן הנוכחית כ-39% מהגרמנים מושקעים בסל מניות או קרנות כלשהו, לעומת 26% לפני שלוש שנים.

"הגרמנים נפטרו לגמרי מהעכבות"

"לגרמנים אין תרבות של השקעה בשוק ההון", דיווחה רשת ARD הציבורית באחת מהכתבות הרבות שמציפות את התקשורת על התופעה החדשה, "הם נרתעים מכל סיכון, ואוהבים את חשבונות החיסכון והעובר-ושב שלהם. גם בהשוואה בינלאומית, בגרמניה יש מיעוט יוצא דופן של משקיעים בשוק המניות... אבל ב-2020 הגרמנים נפטרו לחלוטין מהעכבות בנושא".

הרשת הציגה ממצאים של סקר עומק של הבורסה הגרמנית, שמצא כי בשנה החולפת נרשם הגידול החד ביותר מאז שהחלו המדידות ב-1997 בשיעור הצעירים שנכנסו לראשונה לשוק הפיננסי - עלייה של 67% בשנה אחת.

חלק מהמומחים תולים את העובדה בריביות האפסיות ואפילו השליליות על חסכונות שנהוגים כיום בבנקים בגרמניה, ובכך ש"אין אלטרנטיבות" לדור שמעוניין להגדיל את ההון שלו ורק רואה כיצד הוא נשחק בבנק. אחרים מזכירים כי ריביות שליליות היא תופעה שקיימת כבר שש שנים, וכי ה"בום" בהשקעה במניות נרשם רק עכשיו.

מדד ה"דאקס", אגב, שובר שיאים בחודשים האחרונים. חלק מהחברות הוותיקות בשוק מעריכות כי שעת המבחן למשקיעים הצעירים תהיה ברגע של תקופה דובית ממושכת בשוק, משום שעד כה הם רגילים לעליות בלבד.

"לא ראינו בום כזה משנות ה-90"

גל ההשקעות מתרחש למרות ניסיון העבר בנוגע להפכפכות של השווקים הפיננסים, ולמרות פרשת "וויירקארד" שחשפה אוזלת יד של המפקחים על המוסדות הפיננסיים בגרמניה. ה"נוייר מרקט" שניסה לחקות את הנאסד"ק הטכנולוגי במדינה משנת 1997 קרס אחרי התפוצצות בועת ה"דוט קום", ולאחר שהתברר השווי המופרך של מאות החברות שנסחרו בו. "ככל הנראה המשקיעים החדשים שכחו את הלקחים של ה'נוייר מרקט", נכתב בדיווח על הטרנד החדש, "לא ראינו בום כזה מאז שנות התשעים'".

ואולם גם אם התדמית העכשווית של המשקיע הקטן והצעיר בגרמניה מפריכה סטיגמות עבר, עדיין יש לו מאפיינים מיוחדים. כמו בארה"ב ובמדינות האחרות, דור ה-Z (מתחת לגיל 25) בגרמניה נוטה להשקעות מסוכנות במטבעות קריפטוגרפיים ומניות טרנדיות. בניגוד להן - הוא גם מתעניין באופן מיוחד בזהב.

23.3% מהמשקיעים בשכבת גיל זו רכשו זהב או קרנות העוקבות אחרי ערך הזהב בהשוואה לסל מטבעות בשנה האחרונה, לעומת 15.6% מהאוכלוסייה. זהו מנהג גרמני די-רווח, לקנות באופן פיזי זהב (ניתן לעשות זאת בחנויות ברחוב), וכל גרמני מחזיק בממוצע כיום 75 גרם של זהב, לעומת 71 גרם לפני כשנתיים. 5% ממלאי הזהב העולמי שאינו בבעלות בנקים מרכזיים נמצאים בגרמניה (9,089 טון).

"ככל הנראה הנימוקים בעד רכישת זהב, כמו הגנה על הערך והגנה מפני אינפלציה חילחלו גם לדור ה-Z", הסיק מחקר שנערך באחרונה בנושא.