הזינוק במניות החברות המייצרות את חיסוני הקורונה יצר לפחות תשעה מיליארדרים חדשים, ובראשם המנכ"לים של חברות מודרנה וביונטק. יחד, כל התשעה שווים כיום 19.3 מיליארד דולר - כך עולה מניתוח שעשתה ברית החיסונים העממית, ארגון הקורא לחלוקה הוגנת של חיסוני הקורונה, והתבסס על נתונים של מגזין פורבס. "זו עדות לכישלון של האנושות להשתלט על המגפה האכזרית. מיליארדרים חדשים נוצרו במהירות כתוצאה מפיתוח החיסונים, בעוד שאנחנו נוחלים כישלון טוטאלי בחיסונם של מיליארדי אנשים ברחבי העולם", נכתב בדוח.
בראש רשימת המיליארדרים החדשים ניצבים מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל ומנכ"ל ביונטק אואור שאהין, שהפיק את החיסון לקורונה יחד עם חברת פייזר. שני המנכ"לים שווים כיום כ-4 מיליארד דולר כל אחד. אחריהם, במקום השלישי, נמצא טימוטי ספרינגר, אימונולוג ומשקיע מייסד של מודרנה, ששווה עכשיו 2.2 מיליארד דולר. במקום הרביעי נמצא יו"ר מודרנה, נובר אפיאן, עם 1.9 מיליארד דולר.
אואור שאהין, מנכ"ל ביונטק / צילום: Associated Press, Bernd von Jutrczenka
במקום החמישי נמצא חואן לופז בלמונטה, יו"ר חברת ROVI, המייצרת את אריזות החיסון של מודרנה, עם 1.8 מיליארד דולר; במקום השישי - רוברט לנגר, מדען ומשקיע מייסד במודרנה, עם 1.6 מיליארד דולר.
במקומות השביעי עד התשיעי נמצאים המייסדים ומנהלי החברה הסינית קנסינו ביולוגיה (CanSino Biologics) זאו טאו, שיו דונגשו ומאו הוינהואה עם 1.3, 1.2 ו-1 מיליארד דולר בהתאמה.
נוסף לאלה, הונם של עוד שמונה מיליארדרים, שכבר היו ברשימת המיליארדרים של פורבס, צמח ב-32.2 מיליארד דולר הודות להשקעה בחברות הפארמה שפיתחו את החיסונים. "סכום זה מספיק כדי לחסן את כל תושבי הודו", נכתב בדוח של ברית החיסונים העממית, ארגון גג שמאגד כמה ארגונים בינלאומיים, ובהם אוקספם, האו"ם, אמנסטי ואחרים.
"המיליארדרים האלה הם הפנים האנושיות של הרווחים העצומים שחברות תרופות רבות עושות מהמונופול שיש להן על החיסונים האלה", אמרה אן מריוט, מנהלת בריאות הציבור באוקספם, ארגון העוסק בשנה האחרונה בהשפעת משבר הקורונה על המדינות המתפתחות. "החיסונים האלה מומנו בכספי הציבור וצריכים להיות קודם כול לטובת הציבור בעולם כולו, ולא רווח של חברה פרטית", אמרה.
המניות זינקו במאות אחוזים
העליות שנרשמו בשווי המניות היו בחלקן בעקבות הציפיות לרווחים גדולים עתידיים מחיסוני הקורונה. מחיר המניה של מודרנה עלה בכ-700% מאז פברואר 2020, ומניות ביונטק עלו בכ-570%. מניית חברת קנסינו ביולוגיה הסינית, שפיתחה ביחד עם הצבא הסיני חיסון לקורונה, עלתה בכ-480% באותה תקופה. החיסון של החברה נגד קורונה, הניתן במנה אחת בלבד, אושר לשימוש בסין בפברואר.
ביונטק הרוויחה כ-1.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה, בעיקר הודות למכירות החיסון לקורונה, לעומת הפסד של 75.9 מיליון דולר באותה תקופה בשנה שעברה. מכירות החיסון לקוביד-19 של מודרנה הגיעו ל-1.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון, שהיה הרבעון הרווחי ביותר מאז הקמת החברה, על פי דיווח שלה.
בגולדמן זאקס צופים שמודרנה תכניס 13.2 מיליארד דולר מחיסוני הקורונה ב-2021. פייזר צופה שמכירות החיסון יגיעו לכ-26 מיליארד דולר עד סוף שנה זו.
הדוח החדש יצא בתזמון לא מקרי, במקביל לפסגת ה-G20, שבה דנו מנהיגי העולם בוויתור על זכויות הקניין הרוחני לגבי החיסונים. ממשל ביידן בארה"ב הרגיז כמה תאגידים, אנשי עסקים וגם כמה מדינות לאחר הפרסום על כך שהוא מגבה הצעה שהעלו דרום אפריקה והודו לוותר לזמן למה על הגנות הפטנט של החברות שפיתחו את חיסוני הקורונה, כדי להאיץ את ייצורם בכל העולם. יותר מ-100 חברי קונגרס (מתוך 435) הודיעו כבר שהם תומכים בוויתור.
יותר ממאה מדינות מתפתחות תומכות, מטבע הדברים, ביוזמה, בעוד שמדינות מובילות כגון בריטניה וגרמניה מתנגדות.
בברית החיסונים העממית מקווים שהוויתור על זכויות הקניין על החיסונים ירחיב את מלאי החיסונים העולמי, והפער החיסוני בין מדינות עניות לעשירות יצטמצם. בארגון חישבו שסך ההון של תשעת המיליארדרים החדשים, שעומד על כמעט 20 מיליארד דולר, שווה לכמות חיסונים שמספיקה ל-780 מיליון איש במדינות עם הכנסה נמוכה.
המתנגדים לצעד הזה טענו שהגנה על קניין רוחני היא חיונית לחדשנות וביטול פטנטים לא ישפיע באופן משמעותי על מלאי החיסונים, בין היתר משום שיכולת הייצור תישאר מוגבלת ומשום המחסור ברכיבי החיסון. לבסוף, למרות התמיכה של ארה"ב, ההצעה לוותר על זכויות הקניין על החיסונים לא זכתה לתמיכת מדינות ה-G20 והיא נותרה על הרצפה.
סטפן בנסל, מנכ"ל מודרנה / צילום: Associated Press, Nancy Lane
לקחו על עצמם את הסיכונים
לפי ארגון הבריאות העולמי, 87% ממנות החיסון שיוצרו נשלחו למדינות בעלות הכנסה בינונית או גבוהה, בעוד שמדינות עם הכנסה נמוכה קיבלו רק 0.2% מכלל מנות החיסון שיוצרו. בדוח שהוציאה קרן המטבע העולמית לפני כשבועיים, כתבה הכלכלנית הראשית, פרופ' גיתה גופינאת, שחיסון 60% מאוכלוסיית העולם עד אמצע 2022 אמור לעלות רק כ-50 מיליארד דולר.
מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא, אמר החודש כי החברה תספק 2 מיליארד מנות מהחיסון שלה למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בשנה וחצי הקרובות. בורלא הגן על ההחלטה להפיק רווחים מהחיסון, ואמר שהחברה שלו לקחה על עצמה את כל הסיכון בפיתוחו והשקיעה 2 מיליארד דולר במחקר ופיתוח.
ביונטק, שקיבלה מהממשלה הגרמנית 325 מיליון אירו (כמעט 400 מיליון דולר) לפיתוח החיסון, אמרה שהיא מחויבת לספק את החיסון מתוצרתה למדינות בעלות הכנסה נמוכה במחיר עלות הייצור. "כולנו יודעים שאף אחד לא יהיה בטוח עד שכולם יהיו בטוחים", הוסיפו בחברה.
החברה גם מסרה בהודעה רשמית שתהליך הייצור והזמן שלוקח לבנות מפעלים חדשים הם בין החסמים המרכזיים לאספקה עולמית של חיסונים. "פטנטים הם לא האלמנט המגביל", נכתב בהודעה.
מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל, אמר בחודש שעבר שהחברה תהיה מוכנה לתת רישוי לחברות אחרות להשתמש בקניין הרוחני שלה "לתקופה שאחרי המגפה". לעומת זאת חברות אחרות, על פי הצהרתן, דווקא מציעות להתפשר על הרווחים כעת. כך, חברת אסטרהזנקה, שפיתחה חיסון יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, הסכימה לתת מנות במחיר עלות לפחות עד יולי 2021, ועד בכלל למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית; חברת ג'ונסון וג'ונסון אמרה שהיא תספק את החיסון "ללא הפקת רווח" כל עוד המגפה ממשיכה לאיים על העולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
