שוק העבודה | ניתוח

התעלומה של שוק העבודה: אם יש כל כך הרבה משרות פנויות, למה יש גם כל כך הרבה מחוסרי עבודה?

מצה"ל ועד לשירות התעסוקה, הטיפול במחוסרי העבודה בישראל מחולק בין שלל גופים שונים • כעת בארגונים האזרחיים שעוסקים בתחום קוראים לממשלה לאחד את כל האגפים שעוסקים בו למשרד אחד

לשכת התעסוקה ת"א / צילום: שירות תעסוקה
לשכת התעסוקה ת"א / צילום: שירות תעסוקה

יותר משנה אחרי משבר הקורונה שגרם לפיטורים נרחבים והוצאה נרחבת לחל"ת, שוק התעסוקה נמצא בדיסוננס. מצד אחד כ-440 אלף דורשי עבודה, קרוב לפי שלושה ממה שהיה לפני המשבר - לעומת 130 אלף משרות פנויות, ומצד שני מעסיקים בתחומים מסוימים שמשוועים לידיים עובדות ואינם מוצאים עובדים משום שהמועמדים מעדיפים לקבל דמי אבטלה, שהוארכו בגלל המשבר עד סוף יוני 2021. התקרבות המועד הזה, שיחייב טיפול משמעותי כדי לדאוג שמאות אלפי המובטלים שלא ימצאו עבודה ימצאו את עצמם בעוני, מחייב התמקדות באחת הבעיות הבסיסיות של שוק התעסוקה בישראל: הטיפול בתעסוקה במדינה מבוזר בין גופים שונים, שלעתים אינם מתואמים ביניהם, ותחום ההכשרות המקצועיות כושל, בין היתר משום שהוא מחולק בין משרדים שונים ובין אגפים שונים באותו משרד.

בעיית הביזור בתחום התעסוקה ארוכת שנים. שירות התעסוקה עבר בשנים האחרונות ממשרד העבודה למשרד הכלכלה עקב אילוצים פוליטיים וחלוקת תיקים לבניית הקואליציה. בשבוע שעבר אמר פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, בכנס הגיוון של גלובס כי "עם הממשלה החדשה פורק הטיפול בהכשרה מקצועית - שירות תעסוקה במשרד הכלכלה, הכשרה מקצועית וטכנולוגית בזרוע העבודה, ועוד הכשרות ברשות החדשנות ובמשרד האוצר. אבל חייבים לתאם בין כל הגופים האלה. ואחרי שיושג התיאום, הגיע הזמן להקים משרד תעסוקה בישראל. שיהיה שר אחד שיקום כל בוקר וישאל את עצמו - כמה קידמתי את השתלבות התעסוקה של האוכלוסיות המגוונות במשק הישראלי?".

ההצעה ליצירת משרד ממשלתי אחד, משרד תעסוקה, שיאגד תחתיו את כל הגופים המטפלים בדורשי עבודה, שאליו יוזרמו כל התקציבים היא אחד מהסעיפים העיקריים גם במתווה שמפרסם המטה לקידום תעסוקתי, התאגדות של ארגוני חברה אזרחית שאת הקמתו יזמה עמותת 121, ומטרתה לקדם את החזרת המשק לתעסוקה מלאה, תוך מתן סיוע לכל מובטלי הקורונה.

לפי מגבשי המתווה, "משרד התעסוקה יהיה אחראי להסדרת חלוקת עבודה ברורה ומנגנוני תיאום מסודרים בין כל הגופים העוסקים בקידום תעסוקה, כולל משרדי ממשלה אחרים והרשויות המקומיות, בדגש על הרשויות המקומיות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. כמו כן, הוא יהיה אחראי לקביעת יעדים כמותיים ואיכותיים ברמה הלאומית; מיפוי של כלל קהלי היעד והתייחסות לצרכים של כל אחד מהם; הפעולות הנדרשות ולוח זמנים לביצוען. במסגרת זו, על משרד התעסוקה יהיה לפעול בצורה שיטתית ונחרצת כדי להבטיח שאכן ייעשה שימוש יעיל ואפקטיבי במשאבים שכבר הוקצו ויוקצו בעתיד. למרבה הצער, אין זה המצב כיום, גם בתחומים בהם אושר 'על הנייר' תקצוב ממשלתי משמעותי".

לדברי טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, שיזמה את הקמת המטה: "הצלחתו של המתווה תלויה בהשקעה ממשלתית משמעותית ואפקטיבית ביצירת מקומות עבודה, הכוונה וליווי למובטלים, ופיתוח הון אנושי. המתווה שגיבשנו מפרט את הצעדים הנדרשים להשקעה כזו. במיוחד אנו עומדים על הצורך לרכז את הסמכויות בתחום התעסוקה תחת משרד ושר אחד, שידאג לעבודה מסונכרנת ויעילה של כל הגופים ויחידות הסמך הממשלתיות העוסקים בקידום תעסוקה".

הטיפול בדורשי העבודה

עניין הטיפול במובטלים צף במהלך השנה האחרונה עם הוויכוח בין שירות התעסוקה לביטוח לאומי, שהגיע לטונים גבוהים, על שאלת האחריות לתשלום למובטלים שמספרם הגיע בתחילת המשבר לכמיליון איש. אבל זה מתחיל עוד קודם - תהליך הרישום של מבקשי עבודה לצורך קבלת קצבת אבטלה עובר בין שני גופים: רישום בשירות התעסוקה ומיד לאחריו רישום בביטוח לאומי.

שירות התעסוקה אמון על "מבחן תעסוקה" שכולל כיום שתי שאלות: האם אתה עובד? האם אתה כשיר לעבוד? בזמנים רגילים, שאינם קורונה, המבחן כולל גם ראיון, ולאחר מכן נדרש דורש העבודה להתייצב בלשכת התעסוקה אחת לשבוע. מי שלא התייצב, הקצבה נשללת ממנו. כיום מובטלים חדשים נדרשים להתייצב בלשכה, אבל אחת לחודש ולא אחת לשבוע כמו לפני המשבר. ביטוח לאומי אמור לבדוק את הזכאות לפי קריטריונים קבועים ולשלם את הכסף למובטלים.

בחודש ספטמבר ניסה הביטוח הלאומי לקדם סעיף בחוק שהאוצר הביא לדיון בוועדת הכנסת, לבטל את חובת הדיווח לשירות התעסוקה למי שמדובר בחל"ת השני או יותר שלו. ההצעה הייתה שהדיווח יהיה ישירות לביטוח לאומי והוא ידווח לשירות התעסוקה, כדי לפשט את הבירוקרטיה. לטענת הביטוח הלאומי, בשירות התעסוקה עשו הכול כדי לסכל את הסעיף הזה, שבסופו של דבר לא נכנס.

הוויכוח המשיך בתחילת השנה לאחר שנתונים שפרסם הביטוח הלאומי הראו שב-2020 שולמו תשלומי יתר של מיליארד שקל למובטלים, ובהם 50 מיליון שקל לאנשים ששהו בחו"ל. גם על הנושא הזה התקוטטו שני הגופים והם ממשיכים להתקוטט עד היום. הוויכוח האחרון בשבוע שעבר נסב על מספר האנשים שנשללו מהם קצבאות אבטלה באחרונה. שירות התעסוקה פרסם כי שלל זמנית מ-50 אלף מקבלי אבטלה את הקצבה שלהם, וביטוח לאומי מיהר לפרסם כי מדובר ב-500 איש בלבד.

במטה לקידום תעסוקתי מציעים כי שירות התעסוקה ימשיך לבצע את האבחון והליווי התעסוקתי לדורשי עבודה ואומר כי הביקורת החריפה על עבודתו מוצדקת, אבל יש לזכור כי במשך שנים עבד בתת תקצוב מתמשך. לטענת המטה לקידום תעסוקתי, לא נכון יהיה להקים גוף חדש, אלא להקצות לשירות התעסוקה את התקציבים הנדרשים לביצוע אפקטיבי של תפקידיו. אלה כוללים "פנייה באופן יזום לכל מבקש עבודה ולהפנות אותו לתהליך בירור פרטני ויסודי של מצבו וצרכיו, כולל אבחון של האפשרויות הפתוחות בפניו ומתאימות לו. על בסיס תוצאות תהליך זה, השירות יציע לו מענה: משרה הולמת או תוכנית תעסוקתית שתשפר את יכולתו למצוא עבודה (למשל, הכשרה מקצועית). בראייתנו, תפקידו העיקרי של שירות התעסוקה יהיה לעקוב אחר כלל מבקשי העבודה הרשומים בלשכותיו". טיפול נכון של שירות התעסוקה יאפשר לקבוע למי באמת מגיעים דמי אבטלה.

הכשרות מקצועיות

מתחילת המשבר מדובר על ניצול תקופת האבטלה הכמעט הבלתי מוגבלת שניתנה לדורשי העבודה עבור הכשרות מקצועיות. בפועל, ההכשרות המקצועיות החלו לצאת לדרך רק בחודשים האחרונים. אחת הסיבות העיקריות לפספוס הזה הוא שרשימת העוסקים בהכשרות מקצועיות ארוכה מאוד. בתוך משרד העבודה עצמו עוסקים בכך תשעה גופים שונים: זרוע העבודה, באמצעות האגף להכשרות מקצועיות, בשישה מסלולים שונים, הכוללים בין היתר לימודים במכללות ספציפיות או בכיתות בתוך המפעלים או קבלת מימון חלקי ללימודים באמצעות שוברים שונים; אגף תעסוקת אוכלוסיות, האמון על ליווי אוכלוסיות מיוחדות, כמו חרדים וערבים, כולל קורסי השלמת השכלה; מה"ט - המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע; מנהלת מעסיקים - גוף חדש שמחבר את המעסיקים לשותפות בהכשרות מקצועיות במסלולי משרד העבודה, ועוד ועוד.

בביטוח לאומי עוסקים בשיקום מקצועי לאנשים עם מוגבלות - תוכניות הכשרה מקצועית, השלמת השכלה, השכלה גבוהה, סדנאות הכנה לעבודה.

משרד הכלכלה עוסק בתחום באמצעות רשות החדשנות המממנת קורסי הכשרה למקצועות ההייטק ושירות התעסוקה המספק הכשרות קצרות ושוברים למעסיקים ולדורשי העבודה. מסלול נוסף הוא של רשות ההשקעות, באמצעות מסלולי עידוד תעסוקה ומענקים למעסיקים שקולטים לעבודה אוכלוסיות מיוחדות.

אחת ההצעות של המטה לקידום תעסוקתי הוא להחזיר את שירות התעסוקה בחזרה למשרד העבודה (או משרד התעסוקה), לאחר שהועבר כתוצאה מלחצים פוליטיים ועיוותים שיצר המו"מ הקואליציוני.

גם האוצר החליט להיכנס לתחום ההכשרות בתקופת הקורונה והקים את מנהלת ההכשרות המקצועיות במטה התשתיות. גם כאן לא ברור מדוע מנהלת הכשרות נוספת הוקמה מחוץ למשרד העבודה.

משרד החינוך מפעיל את האגף לחינוך מבוגרים, מל"ג - תוכניות לסטודנטים, כיתות י"ג-י"ד - הכשרת הנדסאים/טכנאים ולימודים מקצועיים בתיכונים.

מכאן עוסקים משרדים אחרים בתחומם הם, משרד הביטחון מטפל בהכשרות לחיילים משוחררים ולחיילים בצה"ל, משרד הבריאות מספק הכשרה למקצועות רפואיים, משרד העלייה והקליטה מפעיל מרכזי תעסוקה לעולים ולתושבים חוזרים; המשרד לשוויון חברתי עוסק בהכשרות באמצעות רשות הצעירים, תעסוקת מבוגרים, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים והרשות לקידום מעמד האישה. המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל מקדם גם הוא הכשרות לצעירים; משרד התחבורה מאשר גופים להכשרה בתחום ומשרד התיירות מפעיל הכשרות למורי דרך ומקצועות אחרים; משרד החקלאות מפעיל קורסים והשתלמויות לחקלאים; משרד הפנים נמצא כיום בשיחות עם מנהלת ההכשרות באוצר וגורמים נוספים בנוגע לקידום תעסוקה דרך הרשויות המקומיות; וגם משרד רה"מ מרכז צוותי חשיבה בנושא באמצעות אגף ממשל וחברה.

תקציבי הקורונה התוספתיים הקצו סכום מצטבר של 1.5 מיליארד שקל עבור הכשרות לשנים 2020 ו-2021, שמתוכו כ-900 מיליון שקל הוקצו להכשרות ותוכניות תעסוקה שונות, והשאר הוקצה להגדלת כמות הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה. עם זאת, ההתקדמות עד כה הייתה מצומצמת יחסית בשל פיצול בין גופים שונים. מתוך זה בוצעו 470 מיליון שקל (מזומן + התחייבויות).

צרו איתנו קשר *5988