חברת DayTwo, אשר פיתחה מערכת ניהול תזונה למניעה וטיפול בסוכרת ומחלות נוספות על בסיס חיידקי המעי, הודיעה על גיוס של 37 מיליון דולר. את הגיוס הובילו קרן aMoon של מריוס נכט וד"ר יאיר שינדל, שהייתה המשקיעה הראשונה של החברה עם היווסדה, ואליה הצטרפו משקיעים נוספים בניהם המשקיעים החדשים קרן La'maison ו- Micron Ventures ומשקיעים קיימים D10 ו-Cathay Ventures. עד היום, כולל הגיוס הזה, גייסה החברה 85 מיליון דולר.
דיי טו, המנוהלת על-ידי ליהיא סגל, משווקת את מוצריה היום בעיקר בישראל ובארה"ב, ותקופת הקורונה האיצה את חדירתה לשוק. "30% ממקרי המוות בקורונה קרו אצל אנשים עם מחלות רקע, בעיקר מן העולם המטבולי", אומרת סגל. "ובמקביל גל התחום של בריאות דיגיטלית וטלהרפואה הפל למיינסטרים. ואצלנו, כל הפעילות בארה"ב היא מרחוק. הפרופיל הגנטי של חיידקי המעי, וגם תוכנית התזונה שמבוססת על ליווי מרחוק של דיאטנים ומאמני בריאות".
הקורונה הגיעה במקביל להצטברות של הוכחות קליניות ליעילות המוצר של החברה. "היום ברור לכולם, יותר מתמיד, שמחלות מטבוליות עולות למדינה ולמבטחים הרבה כסף. אנחנו מראים שיפור בערכי הסוכר, שיפור ב-BMI, בארה"ב הראינו גם ירידה בצריכת תרופות. היום אנחנו ממוקדים באנשים עם סוכרת או קדם-סוכרת, ואנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו למחלות מטבוליות נוספות כמו כבד שומני, יתר לחץ דם, השמנת יתר קלינית ועוד. היכולת שלנו להוכיח את התועלת הקלינית שלנו, אפשרה לנו בשנה האחרונה לחתום על עסקאות עם מערכות בריאות בארה"ב, חברות ביטוח ומעסיקים גדולים (אשר בארה"ב נותנים גם שירותי ביטוח בריאות לעובדיהם).
החברה מציעה מודל היברידי של המלצות תזונה, אפליקציה ומאמן בשר ודם. "הליווי יכולה להיות אחד על אחד או בקבוצות ויש לנו גם קהילה שנותנת תמיכה הדדית. תמיד ישנה זמינות של דיאטנית מתמחה בסוכרת. אנחנו מחברים לאפליקציה גם את הרופא של אותו משתמש, אבל הרופא הוא לא מטעמנו".
יש לכם אפליקציה, קואצי'נג, דיאטנית - עד כמה ניתוח חיידקי המעי, שהוא האלמנט המבדל שלכם, אכן משפיע מעבר לרכיבים האחרים של התוכנית?
"זו שאלה ששואלים אותנו הרבה ולשמחתי הקדמנו לבצע את המחקר הקליני שעונה עליה. נתנו את האפליקציה שלנו לכ-200 איש בשתי קבוצות. אחת קיבלה את ההמלצות המותאמות אישית שלנו. שניה קיבלה תפריט על-פי תזונה מומלצת כיום לרוב הציבור, התזונה הים תיכונית. כמות התמיכה הייתה זהה. וראינו הבדל. ראינו השפעה שונה על ה-HDL, על הטריגליצרידים, על לחץ הדם. אנחנו רואים שאין פה ירידה בסוכר לטובת עליה בשומן, כמו בחלק מן הדיאטות דלות הפחמימות ועתירות השומנים, אלא הסוכר משתפר ופרופיל השומנים בדם משתפר".
החיידקים החדשים שלי
במקביל לפעילות הזו בתחום התזונה לניהול סוכרת, החברה ממשיכה לבצע מחקרים מתקדמים עם המייסדים שלה, פרופ' ערן סגל ופרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן, סביב המידע שהיא ממשיכה כל הזמן לאסוף לגבי חיידקי המעי. "העומק של הנתונים הרפואיים שאנחנו אוספים מן המטופלים שלנו, יחד עם המידע הרב על חיידקי המעי, יחד עם כלי אנליטיקה מיוחדים שאנחנו בונים, מעניק לנו יתרון אדיר בתחום. עשינו עד היום ריצוף גנטי עמוק של חיידקי המעי של 80,000 איש. מצאנו חיידקים שלא היו מוכרים למדע. אנחנו המצאנו להם שמות".
כאשר החברה ממפה היום את המעי, היא יודעת לזהות לא רק כמה חיידקים מכל סוג יש בתמהיל, אלא ממש כמה גנים מכל סוג יש במעי של אדם מסוים, ללא תלות בחיידק ממנו בא אותו הגן. "אותו גן יכול להיות בעל השפעה דומה גם אם הוא מגיע מכל מיני סוגים של חיידקים. אנחנו יכולים לומר שלאנשים עם סוכרת יש יותר חיידקים עם גן כזה ופחות חיידקים עם גן כזה, או שדווקא שילוב מסוים של גנים מחיידקים שונים הוא שמעלה את הסיכון לסוכרת, או להשמנה. אנליזה כזו מתאפשרת רק כשעושים ריצוף עמוק ברמה שאנחנו עושים".
החלום הוא לפתח תרופות מסוג אנטיביוטיקה מדויקת נגד חיידקים מסוימים או פרהביוטיקה להוספת חיידקים מסוימים, כדי לשנות את תמהיל חיידקי המעי, כך שיהיה דומה יותר לזה של אדם בריא. "החברה עדיין מבוססת על הפתרון התזונתי", מדגישה סגל. "והתובנות הללו יכולות לשפר את היכולת שלנו לעשות שינוי באמצעות מזון. אם בעבר האלגוריתם שלנו מדד את האופן שבו המזון משנה את רמות הסוכר בתיווך חיידקי המעי, עכשיו אנחנו נוכל לדעת איך המזון משנה את חיידקי המעי עצמם. אבל בנוסף, המחקר מאפשר לנו להציע שיתופי פעולה לחברות תרופות וחברות בתחום המיקרוביום, ויחד לפתח דרכים נוספות להתערבות".
תמהיל חיידקי המעי ניתן לשינוי באמצעות מזון? בעבר אמר פרופ' אלינב כי הוא פחות או יותר מתקבע אחרי שנתיים.
"בעבר חשבנו שתמהיל חיידקי המעי כל הזמן נמצא בשינוי. אחר כך המדע גילה שהוא יחסית יציב, אבל עדיין ניתן לשינוי יחסית מגנטיקה. השינוי הוא לא בקצב יומיומי, אבל הוא מושפע מהתזונה. אנחנו צופים שנוכל למצוא באמצעות ניתוח המידע שלנו, את המזון שדרוש כדי לעשות את השינוי. חייבים להיות מדויקים מאוד, כדי להציע לכל אדם את השינוי שהוא באמת צריך".
ישנן חברות נוספות שעושות טלהרפואה לניהול סוכרת, ויש להן הצלחות באיזון הסוכר בדם. חלקן חברות ענק. מה מיצובכם ביחס אליהם?
"חזרה כמו ליבונגו, שמוזגה לתוך חברת הרפואה מרחוק טלהדוק לפי שווי של 18 מיליארד דולר, היא הצלחה מסחררת. סוג הקסם שלה הוא קודם כל הצורך בעזרה בניהול היומיומי של סוכרת. פתאום במקום דיאטנית שמדברת עם המבוטח פעם ברבעון, יש פתרון דיגיטלי יומיומי. כל מה שהם עושים זה ניטור קבוע מרחוק. יש להם אימון אישי מינימלי, לא שם ההשפעה העיקרית שלהם.
"אנחנו מגיעים ללקוחות של ליבינגו ושמחים לגלות שהם רואים אותנו כמוצר משלים, ולא מתחרה. הם פותרים את סוגיית הניטור ואנחנו מטפלים בשורש הבעיה. לכן אנחנו יכולים לגבות עבור כל מטופל, יותר מהם. הרבה יותר מהם.
"ישנן חברות שעושות רק את הקואצ'ינג. אנחנו עושות שילוב. רק לעשות אחזקה זה לא זה כי אנשים לא מסתובבים עם האחזקה ביום יום, בדיאלוג עם האוכל. שם לצד הדיגיטלי יש משמעותי. שם נמצא שינוי ההתנהגות. אנחנו מביאים את הטוב מכל העולמות".
אתם חושבים על הנפקה?
"תמיד. אבל לא בתל אביב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
