הקדנציה של מירי רגב: התעלמות מהדרג המקצועי, התערבות בפרויקטים ומינויים פוליטיים

בתחילת השבוע שעבר שלח מנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, מכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) ארז קמיניץ בעניין פרויקט הקו הסגול של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב - אחד משלושה קווים שהפעלתם צפויה להקל משמעותית על העומס התחבורתי ההולך וגדל. על תוואי הרכבת נמצא מתחם כפר שלם בתל אביב, שהיה אמור להתפנות זה מכבר מיושביו. "המשמעות של אי השלמת הפינוי באופן מיידי היא דחייה במועד הפעלת הקו", נכתב בסיכום דיון ממרץ האחרון, בו לקחו חלק קמיניץ ושורת גורמי מקצוע ממשלתיים שהביעו דאגה לנוכח המצב בשטח.

כפי שעולה ממכתבו של מלכה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, לא ממש התרשמה מהמלצות אנשי המקצוע. מלכה הסביר כי הוא באופן אישי מנסה למצות משא ומתן עם המפונים שפנו למשרדם, וכי נותרו רק 15 משפחות במחלוקת ועל כן, "אבקש להודיעך כי בהמשך להנחיית השרה למצות הליכים עם הפונים, אנו ניתן ארכה במטרה להגיע לפינוי מרצון ולהימנע מפינוי בכוח", כתב.

במידה מסוימת, ההתנהלות במקרה הזה דומה למדי להלך הרוח במשרד לאורך הקדנציה של רגב, שהחלה עם השבעת הממשלה במאי 2020. דוגמה בולטת לכך קיבלנו בחודשים האחרונים כאשר במשרד התחבורה החליטו להוציא מידי החברה הממשלתית נתיבי ישראל חלק מפרויקט מסילת הרכבת הרביעית באיילון ולהעבירו לידיה של רכבת ישראל. שלושה חודשים חלפו והפרויקט חזר שוב לידי נתיבי ישראל, כאשר ברקע נשמעות טענות למחלוקות לא ענייניות מול קברניטי הרכבת.

מטרו במטרופולין או בפריפריה

מחלוקת אחרת, מהותית בהרבה, ליוותה הצהרה יוצאת דופן של השרה רגב בסוף אוקטובר האחרון, כאשר זו הכריזה במהלך ועידת הנדל"ן השנתית של גלובס כי היא תתנגד לפרויקט המטרו בגוש דן. השרה רגב אמנם הסבירה שאין בכוונתה לעצור את פעולות התכנון הקדחתניות, אך אין זה אומר כי כאשר תגיע העת לתקצב את התוכנית הגרנדיוזית, שעלותה המינימלית עומדת על 150 מיליארד שקל, היא תצביע בעדה. ומדוע? זאת מכיוון שלדבריה גוש דן נהנה גם ככה מתקציבים גדולים, בעוד שיש לחזק את הפריפריה. "אי אפשר לשים את כל הכסף במטרופולין דן, אנחנו זקוקים לחיבור ישראל ואם אנחנו רוצים לייצר מקומות עבודה חדשים בצפון ובדרום ולתת מענה למעבר צה"ל לנגב, אנחנו צריכים להשקיע בתשתיות נגישות וזמינות. ברור שאין כרגע כסף גם לזה וגם לזה", ניסתה השרה להסביר. אגב, למרות ההצהרה הלוחמנית שלה, נראה שרגב לא ממש פעלה בעניין.

ניסיון להראות העדפה מסוימת לפריפריה על חשבון מרכז הארץ ניתן למצוא במחלוקת אחרת מהשבועות האחרונים. באופן תמוה במשרד התחבורה סירבו למשוך למעלה מ-100 מיליון שקל ממשרד האוצר עבור מספר קטעים בפרויקט האופנידן - פרויקט לסלילת שבילי אופניים ברחבי גוש דן המוערך בעלות כוללת של 600 מיליון שקל. לפי פרסומים שונים, מקורו של המהלך האחרון הוא בניסיון להעביר תקציבים לפרויקט שכזה שיוקם בפריפריה. גם כאן נראה כי עם סיום הקדנציה של רגב הנושא יירד מסדר היום, והפרויקט בגוש דן, שכבר קיבל את כל האישורים, יושלם.

קולה לא נשמע בנושאים מהותיים

לזכותה של רגב, יש לזכור כי את הקדנציה שלה ליוו שתי "משקולות" כבדות במיוחד: האחת היא מגפת הקורונה, והשנייה היא חוסר בתקציב מדינה מסודר. השיתוק שנוצר בהשפעת שני הגורמים הללו דרמטי הרבה יותר במשרדים עתירי תכנון ותשתיות - כמו משרד התחבורה - שם התוצר או ההשפעה של כל החלטה ניתנים למדידה רק בחלוף תקופה ארוכה. ועדיין רשימת ה"הישגים" של השרה, שלא הסתירה מלכתחילה את רצונה בתיק ביטחון הפנים, דלה במיוחד וכוללת השקה של מחירון רכב ממשלתי סטייל לוי יצחק, שינוי שמו של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב ל"דנקל" והעברת תקנות מחייבות למערכת נגד שכחת ילדים ברכב. ככל שהנושאים הללו חשובים, אין בהם ובצעדים אחרים שקידמה רגב "בשורה" יוצאת דופן, דווקא בתקופה שבה נראה כי כל אנשי המקצוע מסכימים על דבר אחד: העידן של התחבורה הציבורית כאן ובגדול. לדעת אנשי מקצוע רבים, רגב פשוט פספסה את הנושא, הן בפן המקצועי ולבטח בפן התקשורתי-הסברתי.

ויש דבר נוסף. כחלק מתפקידיה רגב היא גם הממונה על תחום הבטיחות בדרכים. שנת 2020 אמנם נגמרה בירידה של כ-15% במספר ההרוגים, אלא שכאמור מדובר בשנת קורונה שלוותה בכמות נסועה קטנה מהממוצע. מבט חטוף על הנתונים של שנת 2021 מבהיר כי המצב עגום: נכון לעכשיו מספר ההרוגים מתאונות דרכים בנסיקה וכבר עומד על 146 לעומת 110 בתקופה המקבילה אשתקד, אלא שכמו בנושא התחבורה הציבורית, רגב, שיודעת להשמיע את קולה ובגדול, לא נשמעת מספיק.

שפע ניסיונות למינויים פוליטיים

מה שכן שמענו עליו במהלך הכהונה של רגב הם ניסיונות שנעשו שוב ושוב למנות לתפקידים בכירים בתחום התחבורה דמויות שמזוהות עם מפלגת הליכוד.

בסוף 2020 מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד התחבורה (תפקיד אמון) שילה אדלר, ששימש בעבר כיו"ר מועצת יש"ע, וכיועץ אסטרטגי לליכוד בבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019 או מועד א').

 המשנה למנכ

במקרה אחר ביקשה רגב למנות את איש הליכוד והח"כ לשעבר דני בנלולו לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה, אלא שהמהלך נבלם על ידי רשות החברות. בנלולו "הסתפק" במינוי כדירקטור בחברה הממשלתית נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), אשר מופקדת על תכנון וביצוע של מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב.

גם מי שמונה לכהן לפני כחצי שנה כיו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל נחשב למינוי פוליטי. מדובר ביגאל עמדי שמוכר כפעיל ליכוד. בעברו שימש עמדי כסגן ראש עיריית ירושלים, ובשנת 2015 מונה ליו"ר המועצה לתרבות ולאמנות בהמלצת רגב, אז שרת התרבות והספורט.

אלה לא המינויים היחידים שרגב ביקשה לקדם, אם כי כאמור לא תמיד עלה בידה להעביר אותם. כך למשל היה במקרה של מתן דיל, ששימש בתפקיד שטח בקמפיין במטה הליכוד. לפי פרסומים שונים רגב ביקשה למנות את דיל לדירקטור בחברת חוצה ישראל, אלא שהמהלך לא יצא לפועל. בנוסף, עוד שמות של מקורבים פוליטיים אחרים ללליכוד עלו כמועמדים לתפקידי דירקטורים בנת"ע, אלא שלמעט בנלולו עד כה המהלכים הללו לא צלחו.

תהיות לגבי מערכת נגד שכחת ילדים

בחודשים האחרונים מוביל משרד התחבורה מהלך שנועד להתמודד עם מה שהפך בשנים האחרונות לטראומה ישראלית - מוות של ילדים כתוצאה משכחה ברכב. בסוף פברואר ובתחילת מרץ קיימה ועדת הכלכלה בכנסת מספר דיונים בנושא, בהם לקחו חלק בכירים במשרד התחבורה ובהם המנכ"ל מלכה שדחפו בכל כוחם את העברת התקנות שיחייבו הורים להתקין מערכת נגד שכחת ילדים ברכב.

הכוונה כמובן טובה, אלא שלאורך הדיונים קשה היה שלא להבחין בפרטים החסרים שהוצגו לחברי הוועדה. "מצד אחד אנחנו רוצים להקל ברגולציה, מצד שני אנחנו רוצים לוודא שההתקנים האלה בטיחותיים ומספקים את המענה. לכן, אם אנחנו נראה את הפרקטיקה בחקיקה - לי אין ספק שצריך לעשות פה שינוי מהותי בניסוחים", אמר באחת ההזדמנויות היו"ר יעקב מרגי למלכה.

בשתי הישיבות עלו תמיהות הן מצד ח"כ תמר זנדברג והן מצידו של מרגי באשר לדחיפות של משרד התחבורה בעניין, תוך שהם מזכירים בהקשר זה את פרשת האפודים הצהובים (בתחקיר עובדה בעבר נטען כי החובה ללבוש אפוד צהוב במקרה של עצירת רכב מקורה בדיל מושחת, ג"ל). "אין לכם במשרד התחבורה שום קשר לשום יבואן כמו בפייק שהיה באפודים הצהובים?" תהה מרגי, ואילו מלכה השיב כי "אני חושב שזה בגדר הוצאת דיבה. גם בדיון הקודם ביקשתי להעיר על משפט שאמרה חברת הכנסת זנדברג. זה פשוט הוצאת דיבה. מעבר לזה אין לי מה לומר".

כך או אחרת התקנות דווקא עברו, כך שהחל מאוגוסט יהיה חובה להתקין את המערכת והאכיפה בנושא תתחיל בינואר 2022.

גורם בכיר במשרד התחבורה מסר כי יש לזכור שהקדנציה של רגב מתאפיינת בכך שמדובר בשנת קורונה ושהמשרד פועל ללא תקציב מדינה מסודר ועדיין המשרד הצליח להגדיל את תקציבו בשנת 2020 לכדי 31 מיליארד שקל, שסייעו לקדם פרויקטים רבים בתקופת הקורונה כמו פרויקט חישמול הרכבת שהתקדם משמעותית.

לדבריו, הביקורת בעניין חוסר תשומת הלב של השרה לנושא התחבורה הציבורית איננו במקום היות שנעשו פעולות רבות ובהם הפעלה נכונה של התחבורה הציבורית בתקופת הקורונה, השקת אפליקציית תשלומים, קידום רשת תחבורה מטרופולינית, הכנסת פרויקטים כמה באבל ליישובים ערביים ועוד.

הוא הוסיף כי הרפורמה למניעת שכחת ילדים ברכב הינה חשובה והוציאה לדרך את המהלך שהיה תקוע מזה 10 שנים בזכות מעורבות המשרד, וכי ביקורת בנושא הזה איננה עניינית. השרה שמה דגש על נושא הסיוע לפריפריה והגדלת התקציבים לאזור זה על חשבון המרכז. בנוסף בתקופת השרה קודמו פרויקטי תשתית רבים ביהודה ושומרון כמו כביש עוקף חווארה ואחרים. לגבי נושא הבטיחות בדרכים מסר הגורם כי העלייה במספר ההרוגים איננה נכונה היות וההשוואה, לפחות בחלקה, היא מול תקופת הקורונה. המשרד הניח הצעה מפורטת לקידום נושא הבטיחות בדרכים ולכשיהיה תקציב מדינה מסודר, וכשהתוכנית תאושר הדבר יביא למהפכה בתחום.