התקשורת מתנהלת בחובבנות ומזניחה את בריאות הנפש של צופיה

אם יש דבר שהקורונה הבהירה לכולנו זה שלהתעלם מהמחירים הנפשיים רק יביא למגפה נפשית קשה שנושאת בחובה מחירים גבוהים מדי • כלי התקשורת מתנהלים באופן חסר אחריות ובאינטרסנטיות קיצונית • הם מסבים נזק עצום לצופים, לא רק בקורונה - ראינו את זה גם בהסלמה הנוכחית בעזה

כתבות מדי פעם על חוויית הזום של מתבגרי ישראל לא מייצרות סדר יום / צילום: Shutterstock, Eakrin Rasadonyindee
כתבות מדי פעם על חוויית הזום של מתבגרי ישראל לא מייצרות סדר יום / צילום: Shutterstock, Eakrin Rasadonyindee

אני מאשימה את כלי התקשורת. מאשימה אותם בהתנהלות חסרת אחריות. מאשימה אותם באינטרסנטיות קיצונית. מאשימה אותם שבמו ידיהם הם מסבים נזק עצום לצופים להם הם נותנים שירות.

מדינת ישראל נתונה במשבר מנהיגותי כבר שנים. כל צד במפה יתווכח על כמה שנים אבל לאף אחד אין ספק שבארבע (עוד מעט חמש?) מערכות הבחירות האחרונות יש משבר מנהיגותי חריף. הממשלה לא מושלת, ההנהגה לא מנהיגה, האינטרסים חוגגים וההתנהלות של מקבלי ההחלטות לא מכבדת את המושג "מקבלי החלטות".

והתקשורת. מה התקשורת עושה?

שנה של משבר קורונה. חגיגה תקשורתית. על מה חוגגים? על מספרים וגרפים שכל כך כיף להציג, שכל כך נגיש להשיג. הדש בורד של משרד הבריאות בכל זווית ופרספקטיבה שרק אפשר למצוא. זה נראה טוב בעין. עמודות, קוים, גוונים, נוח וקל להעביר ככה מידע.

איפה העיתונות החוקרת? איפה העיתונות שתתעקש ותשאל מה לא נמצא שם בדש בורד של משרד הבריאות? איפה העיתונות שתפרסם תחקירי עומק, שתקשיב ותבדוק מה אנשי המקצוע אומרים. ולא - אני לא מדברת על המיינסטרים של רופאים וכלכלנים. כבר שנה שכל אנשי המקצוע האפשריים זועקים ומתריעים: המגפה הזאת תהפוך למגפה נפשית! הפסיכולוגים אומרים את זה, הפסיכיאטרים אומרים את זה, המורים אומרים את זה, ההורים אומרים את זה - והתקשורת? כתבות מדי פעם על חוויית הזום של מתבגרי ישראל לא מייצרות סדר יום.

איך ייתכן שמשרד הבריאות לא מפרסם נתונים על מערך בריאות הנפש?

שנה שאנחנו מזנבים ומתחננים לכתבים שיעלו את המשבר הנפשי לראש סדר היום התקשורתי. "אין נתונים, אין מרואיינים, אתם לא נותנים לנו שמות של מטופלים לראיין, זה מסובך, זה מורכב". זוהי לא עיתונות חוקרת. זו עיתונות זורמת.

"אין נתונים" היא בדיוק הסיבה בגללה אתם צריכים לקפוץ, לנשוך, לא לוותר. איך ייתכן שמשרד הבריאות ב-2021 לא מפרסם נתונים על צריכת שירותי מערך בריאות הנפש של אזרחיו? אם הוא לא מפרסם - זה מחדל ובגידה בתפקידו. ואם הוא שומר את הנתונים לעצמו - מה הוא מסתיר?

משרד הבריאות מסתיר את זה שבריאותם הנפשית של אזרחי המדינה לא מעניינת אותו. וכך, העיתונות הזורמת שלנו זורמת גם עם זה - בריאותם הנפשית של אזרחי המדינה לא מעניינת גם את התקשורת, למעט כותרות זעקניות.

וככה זה נראה: שימוש כרוני ומזיק במושג "ריחוק חברתי" - מה קרה למרחק פיזי? שהוא הוא במרכז ההגנה מפני הדבקה. חברויות לא מעניינות את הווירוס הזה.

הפניה אוטומטית וחסרת שיקול דעת לעמותות וארגונים הנותנים מענה נפשי (מבורך) חד פעמי - מה קרה לדרישה למענה סדור ומתמשך מהמדינה? הייתם שוקלים להפנות מאובחני קורונה למוקדי אספקת חמצן ל-5 דקות, שייקל מעט על קוצר הנשימה?

עבור התקשורת, לרייטינג יש יותר ערך מלחיי אדם

אבל זה לא רק הקורונה. הנה ראינו את זה גם בהסלמה הנוכחית בעזה, שוב אנחנו חוזרים לאולפנים שמשדרים 24/7. ומה הם משדרים:

שוב ושוב אותם לופים של תמונות פלסטיות ומעוררות טראומה.
שוב ושוב דיווחים גרפיים ומעוררי טריגרים של "סיפורים אנושיים".
אולפנים המתמקמים בקדמת בית שנפגע ישירות, שלא נוכל לעצום עיניים להרס.
סרטונים של אנשים בהיסטריה וחרדה - פלישה לרגעים פרטיים וקשים תוך חוסר כבוד והתחשבות בנזק ארוך הטווח שייגרם הן למצולמים והן לצופים.

הצגה פשטנית של המציאות - המילים מילים גדולות, הטונים דרמטיים, והמחשבה? האם היא נמצאת אצל העורכים? מהי תמונת העולם שתתקבע אצל הצופים שלכם, שיצאו אח"כ לרחוב עם המסרים שאתם-אתם מעבירים. בלי קשר לדעות פוליטיות - האם לא זה הזמן לנהוג באחריות ולהרגיע רוחות. הרי מדובר פה בחיי אדם, הם לא שווים יותר מעוד רייטינג, נכון?

וכמובן - שיתוף פעולה עם הזנחת עולם הנפש. כבר שנים שכלי התקשורת נהנים להביא מומחים מטעם עצמם ולשמוע מהם אמירות עמוקות על נפשם של בני האדם. אנשי תקשורת יקרים - צופים בכם אנשים, יש לכם אחריות. כל מומחי ה-NLP, מטפלי האנרגיות, מדריכי ההורים מטעם עצמם וקואוצ'רים שלמדו חודש וחצי בקורס שאתם מביאים לאולפן, ומנגישים את מרכולתם לציבור - האם תשאו באחריות לנזקים שיגרמו לאנשים שיקשיבו להם?

אני קוראת לכם לחדול מהזרימה עם "מקבלי ההחלטות".
אני קוראת לכם לקחת בחשבון את נפשם של הצופים שלכם.

אני קוראת לכם לזכור שיש לכם אחריות ושלתכנים שאתם משדרים יש השפעה (ולפעמים מכרעת) על נפשם של הורים, ילדים, נשים, טף, גברים, נערות, מתבגרים, קשישות. אל תשדרו מה שלא תרצו שהמשפחה שלכם תראה. אל תתנו במה לאמירות שטחיות ולא מקצועיות של אנשי (לא)מקצוע. אל תשתפו פעולה עם מחיקת הנפש של כולנו. תשאלו את השאלות הקשות, תדרשו את הנתונים הלא קיימים, כן תפרסמו ראיונות עם כמה אנשי מקצוע בכתבה אחת - זה עוזר לנו לקבל תמונת מצב רחבה. תעזרו לנו לשנות את סדר היום ולהכריח את ההנהגה שלנו לקחת אחריות.

אם יש דבר אחד שהקורונה הבהירה לכולנו זה שלהתעלם מהמחירים הנפשיים רק יביא למגפה נפשית קשה שנושאת בחובה מחירים גבוהים מאוד. גבוהים מדי.

הנפש היא לא מותרות. אל תתעלמו. יש לכם אחריות.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, ראש תחום המגזר הציבורי בהסתדרות הפסיכולוגים ולשעבר יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות הכללית

צרו איתנו קשר *5988