החד קרן המהיר בישראל: כך מתכנן אסף רפפורט להפוך את וויז לענקית סייבר

במצגות למשקיעים מציג מנכ"ל וויז אסף רפפורט חזון שבו החברה יכולה להפוך בתוך מספר שנים בודדות לענקית הסייבר הגדולה הבאה, במעמד דומה לפאלו אלטו נטוורקס וקלאוד סטרייק כיום • התחום שבו וויז עוסקת, אבטחת ענן, צומח בקצב שיא, אבל גם עמוס בשחקניות שרוצות גם הן להוביל

אסף רפפורט. מנכ"ל וויז וממייסדיה / צילום: נתנאל טוביאס
אסף רפפורט. מנכ"ל וויז וממייסדיה / צילום: נתנאל טוביאס

בפני אסף רפפורט ניצבת בימים אלו דילמה גיאוגרפית. רפפורט צריך להחליט אם לעבור להתגורר בארה"ב כחלק מהעברת המטה של סטארט-אפ הסייבר שלו וויז (WIZ) מתל אביב לניו יורק. רפפורט כבר היה אמור לעבור לתפוח הגדול, אבל בעקבות הקורונה, כאשר כולם בכל מקרה עובדים מהבית, הנסיעה נדחתה. אך ככל שאמריקה מתחסנת ונפתחת, הנושא שוב עולה על הפרק. מי שבוודאות יעשה רילוקיישן לארה"ב בקרוב הוא עמי לוטבק, סמנכ"ל הטכנולוגיות של וויז ואחד משלושת שותפיו של רפפורט להקמת החברה.

העברת המטה של וויז, שמטרתה להתקרב למסת הלקוחות בצפון אמריקה, מגיעה כחלק מהתרחבות מהירה של החברה שמעסיקה כיום כ-100 עובדים. מי שיבחן את עמוד הדרושים באתר של וויז ימצא בו כמעט 50 משרות פתוחות שונות, רובן בתחומי המכירות וניהול הלקוחות בשלושת המשרדים שמקימה החברה בארה"ב - בסן פרנסיסקו, בדנבר ובניו יורק. קצב התרחבות כזה ייחשב מהיר במיוחד, אולי אפילו פרוע, עבור סטארט-אפ שקם לפני קצת יותר משנה, במרץ 2020, והחל למכור מוצרים רק בסוף אותה שנה. אלא שוויז היא כל דבר פרט לסטארט-אפ רגיל.

קשה לחשוב על סטארט-אפ ישראלי שמרכז כל כך הרבה עניין וציפיות כמו וויז. אלו מתבססים על הרקע של ארבעת מייסדי החברה, שכוללים גם את ינון קוסטיקה (סמנכ"ל מוצר) ורועי רזניק (סגן נשיא מחקר ופיתוח). הארבעה כבר חתומים על אקזיט גדול, כשהקימו ומכרו ב-2015 את הסטארט-אפ אדאלום למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. לאחר הרכישה הם עברו לנהל את חטיבת אבטחת הענן של מיקרוסופט, כשרפפורט מונה מאוחר יותר למנהל מרכז הפיתוח הישראלי של ענקית הטכנולוגיה. לתפקיד הבכיר הזה הוא נכנס בגיל 34, כשעדיין גר עם שותפה בדירה בתל אביב.

בין המשקיעות: קרנות הון סיכון וחברות

הציפיות סביב וויז התעצמו עוד יותר בעקבות גיוסי ההון הסופר-מהירים של הסטארט-אפ מאז הקמתו. בדצמבר האחרון, תשעה חודשים בלבד לאחר הקמת החברה, הכריזה כבר וויז על גיוס של 100 מיליון דולר מקרנות מובילות, כמו סקויה, אינדקס ואינסייט פרטנרס.

כמה חודשים מאוחר יותר, במרץ, וויז גייסה 130 מיליון דולר נוספים לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר, מה שהפך אותה ליוניקורן בזמן שיא. בשבוע שעבר נודע כי ענקית התוכנה סיילספורס וקרן בלקסטון רכשו מניות וויז בעוד 120 מיליון דולר. חלק מהסכום הגיע לחברה וחלקו לקרן סייברסטארטס של המשקיע גילי רענן, שמכרה מחצית מאחזקותיה בחברה.

לגלובס נודע כי מאחורי הקלעים רפפורט היה זה שביקש מרענן, המכהן כיו"ר החברה ומלווה את היזמים עוד מימי אדאלום, למכור אחזקות כדי לאפשר את הכנסת בלקסטון וסיילספורס. השתיים נחשבות למשקיעות אסטרטגיות עבור וויז ושמות חזקים בתעשייה (בלקסטון היא כבר לקוח של וויז), ומכירת המניות של רענן אפשרה להכניסן להשקעה משמעותית מבלי לדלל משמעותית את כל בעלי המניות הקיימים, כולל היזמים והעובדים. לפי הערכות בשוק, ההשקעה בסבב זה בוצעה על פי שווי אפילו גבוה יותר של כ-2 מיליארד דולר לוויז.

לצד הציפיות הגבוהות, וויז גם גוררת קולות של ביקורת ונתפסת לדעת אחרים כביטוי לשוק בועתי, בו כסף ענק מחפש השקעות בעלות פוטנציאל מבטיח ומוכן לתמחר אותן באופן נדיב וליברלי. תומכי גישה זו יטענו שהשווי הגבוה שקיבלה וויז במהירות יכול להיות בעוכריה בעתיד כאשר השוק יתקרר מעט והיא תתקשה להמשיך לגייס באותם תנאים. תפיסה בועתית זאת קיבלה חיזוק מפרסום של אתר הטכנולוגיה הנחשב The information מחודש אפריל, לפיו שווי חד-הקרן של וויז נקבע על פי מכפיל אסטרונומי של פי 600 על ההכנסות של הסטארט-אפ הצעיר.

"אימפריות מנוצחות על ידי מתחרים רעבים"

כדי לנסות ולהבין את השווי הגבוה שמקבלת וויז צריך להסתכל קודם כל על השוק בו היא פועלת - אבטחת הנכסים של ארגונים בענן באמצעות זיהוי בעיות אבטחה ותיקונן. מדובר בשוק צעיר יחסית וצומח מאוד, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה שהאיצה את המעבר של ארגונים לשימוש בענן, והגבירה את הצורך בפתרונות אבטחה לסביבה זו.

לפי דוח של חברת המחקר גרטנר מהחודש שעבר, ההוצאה על אבטחת ענן בעולם צפויה לגדול ל-841 מיליון דולר השנה, זינוק של 41% בהשוואה לאשתקד. תחום זה עדיין קטן משמעותית מתחומי אבטחת מידע מסורתיים, כמו ניהול הרשאות וזהויות שההוצאה עליו תגיע השנה ל-13 מיליארד דולר השנה, אך הוא צומח כיום בקצב שאף תחום סייבר אחר לא מתקרב אליו. לשם השוואה, שוק הסייבר כולו צמח לפי אותו דוח רק ב-12.4%.

וזאת כנראה רק ההתחלה. גם אחרי החיסון לקורונה הנדידה של ארגונים לעבודה בענן מרוחק במקום שרתים מקומיים צפויה להמשיך ולהתעצם. לפי גרטנר, עד 2024 צפויה 14.2% מההוצאה של ארגונים בעולם על IT להיות מופנית לענן, בהשוואה ל-9.1% בלבד ב-2020.

"אם שוק הסייבר כולו חם בימים אלו, אז אבטחת הענן היא תחום בוער במיוחד", הגדיר זאת גורם בתחום. "שוק הענן העולמי כולו צפוי לגלגל מחזור שנתי של טריליון דולר תוך שבע שנים, וגם אם מרכיב האבטחה יהווה אחוזים בודדים מתוך זה, מדובר עדיין על שוק של עשרות מיליארדים".

 
  

פאלו אלטו מובילה בשוק הענן

המובילה בשוק הזה היא ענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, שהקים הישראלי ניר צוק בקליפורניה. צוק היה אחד מהעובדים הראשונים של צ'ק פוינט והקים את הפעילות שלה בארה"ב, לפני שעזב בטריקת דלת והקים ב-2005 את פאלו אלטו המתחרה, שכיום נסחרת לפי שווי של 35 מיליארד דולר.

כמו צ'ק פוינט, ההתמחות המקורית של פאלו אלטו היא פיתוח מערכת "חומת אש" (Firewall) להגנה על הרשת הארגונית. אולם בשנים האחרונות ביצעה פאלו אלטו שורה ארוכה של רכישות יקרות של סטארט-אפים בתחומי אבטחת הענן. סטארט-אפים אלו הפכו למערכת אבטחת הענן של החברה - פריזמה.

אלא שלדברי גורם בכיר אחר בשוק הסייבר הפתרון של פאלו אלטו רחוק מלהיות מושלם לאבטחת ענן. "הם בנו את מערכת הגנת הענן פריזמה בצורה של טלאי על טלאי וזה לא מנגן ביחד כמכונה אחת", הוא אומר. "כשאתה מדבר עם מנהלי אבטחת מידע בארגונים הם יגידו לך שהמערכת הזאת נראית יפה על הנייר אבל בפועל זה לא נוח לשימוש. יש הבדל גדול בין זה לבין לבנות משהו מאפס שכולו מתוכנן לענן. אתה יכול להשוות את זה למשל למאמצים של בנקים ותיקים לעבור לדיגיטל לעומת בנק חדש שנבנה מראש אונליין".

חוץ מפאלו אלטו נטוורקס, בשוק אבטחת הענן פועלות עוד שורה של חברות סייבר ותיקות כמו צ'ק פוינט, ראפיד7 וטאנבל. כמו פאלו אלטו, גם חברות אלו התפרסמו בזכות מוצרי אבטחה בתחומים אחרים, אך התרחבו לתחום הענן, בדרך כלל באמצעות מסע רכישות. הרכישה המפורסמת ביותר של צ'ק פוינט בתחום הענן הייתה של הסטארט-אפ הישראלי דום9 ב-2018 תמורת כ-200 מיליון דולר. ראפיד7 האמריקאית רכשה ממש בתחילת השנה את אלסיד הישראלית, שמפתחת פלטפורמה להגנה ושליטה על תשתיות ענן מבוססות קוברנטס, תמורת 50 מיליון דולר.

החברה שנולדה לעולם של ענן

העובדה שענקיות הסייבר מהעולם הישן לא נולדו כחברות לענן היא ההזדמנות של וויז וזה מה שרפפורט הציג במצגות למשקיעים בחברה, על פי גורמים המעורים בנושא. וויז כבר משרתת חברות ענק כמו יוניטד איירלינס, קולגייט, בנק ברקליס והום דיפו. הסכמים עם חברות בסדר גודל כזה מסתכמים במאות אלפי דולרים עד מיליוני דולרים בשנה, אבל מבחינת וויז זוהי רק ההתחלה.

לפי התפיסה שהציג רפפורט למשקיעים, בכל עידן מגיעה חברת סייבר חדשה שמשתלטת על נישה מרכזית בשוק בעזרת טכנולוגיה חדשה והופכת לענקית עם שווי של 30-50 מיליארד דולר. כך קרה כאמור עם פאלו אלטו ותחום הפירוול וההגנה על הרשת הארגונית וכך קרה עם קראוד סטרייק, שהמציאה מחדש את פתרון האנטי וירוס להגנה על מכשירי קצה. קראוד סטרייק שקמה ב-2011 נסחרת כיום, עשור מאוחר יותר, על פי שווי של 50 מיליארד דולר.

הערכה שהשמיע רפפורט היא כי התחום המתפתח של אבטחת ענן ייכבש בסופו של דבר על ידי סטארט-אפ צעיר שיביא את הטכנולוגיה הגדולה הבאה, ולא על ידי אחת החברות הוותיקות הפועלות בשוק. במקרה של שוק שמפתח מהר מאוד כמו הענן, היצירה של חברת אבטחה ייעודית שתהיה שווה מולטי-מיליארדים יכולה להתרחש אפילו תוך חמש שנים, הרבה יותר מאשר לקח לפאלו אלטו או קראוד סטרייק להפוך לענקיות.

"בסופו של דבר המשקיעים של וויז חושבים עליה כמי שיכולה להיות הקראוד סטרייק הבאה ולהיות מובילת שוק הענן. זה יכול לקחת כמובן 5-10 שנים אבל יש למשקיעים סבלנות. לאורך כל ההיסטוריה, אימפריות יורדות מגדולתן ומנוצחות על ידי מתחרים רעבים יותר", מסכים הגורם הבכיר בשוק הסייבר. "כשאתה חושב על וויז במונחים האלו של חברה בשווי מיליארדים, אז זה לא משנה אם אתה נכנס להשקעה לפי שווי של 200 מיליון דולר או 1.7 מיליארד דולר".

יריבות פנים-ישראלית מתוחה

אך גם אם התפיסה כי בסופו של דבר סטארט-אפ צעיר הוא זה שיכבוש את שוק המיליארדים של אבטחת הענן תתממש, אין שום ודאות כמובן שדווקא וויז תהיה המנצחת בו בסופו של יום. מלבד וויז, שוק אבטחת פלטפורמת הענן כבר יצר שני חדי-קרן נוספים המתחרים על אותו נתח שוק פחות או יותר ובין השחקנים החדשים מתנהל מרוץ חימוש כדי לכבוש יעדים במהירות. הסטארט-אפ לייסוורק (Lacework) מקליפורניה גייס בינואר האחרון סכום עתק של 525 מיליון דולר, הרבה יותר מאשר גייסה וויז, לפי שווי של מיליארד דולר. לייסוורק, שנוסדה ב-2015, מונה בין לקוחותיה ענקיות תוכנה כמו סנופלייק ו-VMware. 

תחרות מעניינת ועסיסית יותר של וויז מגיעה מצד הסטארט-אפ אורקה סקיוריטי, שהקימו ב-2019 שמונה יוצאי צ'ק פוינט ובראשם אבי שוע, לשעבר הטכנולוג הראשי של צ'ק פוינט. אורקה גייסה במרץ האחרון 210 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. התחרות בין שתי החברות מועצמת מכיוון ששתיהן ישראליות, במה שמזכיר לרבים בשוק את היריבות המיתולוגית בין טאבולה לאאוטבריין בתחום המלצות התוכן.

נוסף על כך וויז ואורקה מציאות שתיהן פתרון דומה מאוד מבחינה טכנולוגית. הפתרון של השתיים אינו דורש התקנה של אייג'נטים (סוכני תוכנה) על שרתים בענן ולכן מאפשר הטמעה מהירה של פתרונות אבטחה. לפי גורמים בשוק, היריבות בין השתיים קשורה לטענה של אורקה כי וויז מפרסמת שהיא פורצת דרך בפתרון נטול האייג'נטים, אף שאורקה רשמה אותו כפטנט שנה קודם.

לגלובס נודע כי וויז ואורקה, שמשרתת לקוחות כמו רובינהוד, פייבר ולמונייד, התחרו מספר פעמים ראש בראש בחודשים האחרונים על לקוחות. מקרה אחד כזה היה בנק ברקליס הבריטי, לקוח שוויז לקחה בסופו של דבר.

אפשרות אחרת היא שהסטארט-אפ שבסופו של דבר ישתלט על שוק אבטחת הענן נמצא עדיין בשלביו המוקדמים או שאפילו לא קם עדיין. בעולם ואפילו בישראל קיימים לא מעט סטארט-אפים שתוקפים את נושא אבטחת הענן מזוויות שונות ונמצאים בשלבים ראשוניים. סטארט-אפ אחד כזה למשל הוא ארמטיק הישראלי, שגייס עד היום 27 מיליון דולר ומתמקד בבעיות אבטחה בענן הקשורות לטעויות אנוש ומדיניות הרשאות, או לייטספין שגייס סבב סיד של 4 מיליון דולר אשתקד - אם למנות רק שתיים מתוך דוגמאות רבות.

כמו נבחרות אול סטאר עמוסות כוכבים שנכשלות בזכייה באליפות, גם בפני וויז המבטיחה עומדים לא מעט אתגרים בטרם תהפוך לחברת מולטי-מיליארדים יציבה המובילה את השוק. האם המשקיעים לא משקללים גם את אלו? "כשמסתכלים על זה אנליטית, אני חושב שבשוק של אבטחת סייבר יש עדיין הרבה מאוד בשר וגם אם תשקיע בחברה בינונית ומעלה תצא ברווח של 50% או לפחות 10% ולא תפסיד כסף", אומר גורם הסייבר הבכיר.

המתחרות העיקריות

פאלו אלטו נטוורקס
מובילת השוק עם מערכת פריזמה, שבנויה על רכישות ענק שביצעה

צ'ק פוינט
מערכת הגנת הענן שלה בנויה על רכישת דום 9 ב־2018

ראפיד 7
רכשה השנה את חברת אבטחת הענן הישראלית אלסיד

טאנבל
מנוהלת על ידי עמית יורן, בן להורים ישראלים

וויז
שוויה מוערך ב־ 2 מיליארד דולר

אורקה סקיורוטי
שוויה בגיוס האחרון עמד על 1.2 מיליארד דולר

לייסוורק
סטארט־אפ אמריקאי שגייס לפי שווי של מיליארד דולר

צרו איתנו קשר *5988