המשרד להגנת הסביבה: לבטל את הסכמי קצא"א לאלתר

המשרד להגנת הסביבה דורש לקיים דיון עומק בנוגע להסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך מפרץ אילת ואשקלון • לפי חוות הדעת המקצועית של המשרד, העברת הנפט עלולה לגרום לאסון חסר תקדים באילת • עם תשתיות וציוד בני עשרות שנים, קצא"א והמדינה לא ערוכות להתמודד עם דליפה

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. קוראת לבטל את הסכמי קצא"א עם איחוד האמירויות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. קוראת לבטל את הסכמי קצא"א עם איחוד האמירויות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (ג') לראשונה את חוות הדעת המקצועית שלו בנוגע להסכם קצא"א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם דרך אילת ואשקלון - תוך סיכון הסביבה החופית ושונית האלמוגים הרגישה במפרץ אילת. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, קוראת לבטל את הסכמי קצא"א עם איחוד האמירויות לאלתר, כשבמשרדה מזהיר הדרג המקצועי: שפך נפט בשל הגברת שינוע המכליות עלול להוביל לאסון חסר תקדים במפרץ אילת, "בראייה ארוכת טווח, הגדלת פעילות שינוע הדלקים הפוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, היא צעד בכיוון השגוי".

בחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, נחשפים לראשונה נתונים על היקף שינוע הנפט דרך ישראל בשל ההסכם. לאורך השנים האחרונות, היקף פעילות מכליות הנפט באילת עמד על לא יותר מ-6 ספינות הנושאות נפט שפקדו את העיר בשנה. ואולם, כעת, ההיקפים עשויים לגדול באופן משמעותי. דרך מפרץ אילת ישונעו עוד כ-5 מיליון טון נפט בשנה, ובאשקלון 12-15 מיליון טון בשנה (באשקלון הפעילות אמנם תגדל, אך תישאר בהיקפים שנמדדו בטרם תקופת הקורונה).

היקף השינוע עשוי לגדול בהדרגה לאורך חמש השנים הקרובות. מדובר, למעשה, בכ-50 ספינות נפט שנתיות באילת עד שנת 2025, וייתכן שבעתיד אף יותר. כל אחת מהאוניות שייפקדו את נמל קצא"א באילת יוכלו לשאת עד 260 אלף טון נפט. למרות שחברת קצא"א החליטה להגדיל באופן משמעותי את פעילות שינוע הנפט שלה דרך הסביבה הימית הרגישה, היא "אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת".

בחוות הדעת שחיבר רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, הוא מזהיר כי הסכם שינוע הנפט מהווה פוטנציאל פגיעה בענף התיירות והים "הייחודי של העיר אילת ושל מפרץ אילת, מהגדולים, הייחודיים והחשובים במדינה". זאת כאשר הגברת שינוע הנפט מגדילה משמעותית גם את הסיכון להתרחשות תקלות דוגמת דליפות נפט, שעלולות להיות הרסניות עבור שוניות האלמוגים, בעלי החיים והסביבה הימית הרגישה.

שונית האלמוגים באילת. דליפת נפט עלולה להיות הרסנית / צילום: Shutterstock, yeshaya dinerstein
 שונית האלמוגים באילת. דליפת נפט עלולה להיות הרסנית / צילום: Shutterstock, yeshaya dinerstein

דליפה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך

מסוף קצא"א נמצא בלבו של האזור הרגיש מבחינה סביבתית בין שמורת האלמוגים מדרום וריף הדולפינים מצפון. שונית האלמוגים במפרץ אילת היא השונית היחידה בארץ ואחת השוניות הצפוניות בעולם. השונית היא בית גידול למינים ימיים רבים וזיהום חמור מנפט עלול לגרום לתמותת אלמוגים ודגים ולהזיק לה באופן בלתי הפיך. לפי המשרד להגנת הסביבה, תקלה של דליפת נפט תהיה קשה מאוד לטיפול, מפני שפרק הזמן שבו ניתן לטפל בזיהום הים בנפט בסמוך לשונית הוא קצר מאוד. בשל מבנה מפרץ אילת ותחלופת המים האיטית בו, נפט שידלוף ויזהם ינוע במהירות לאתרים הרגישים ולחופים, כאשר אלו לאור אופיים (סלעים, שוניות) מקשים מאוד על פעולות לניקוי הדלק המזהם.

האם רישיון העסק של קצא"א תואם התמודדות עם תרחיש חמור של זיהום ים? כלל לא בטוח. לפי עמיר, ברישיון העסק של קצא"א ישנה תוכנית חירום להתמודדות עם תקריות של זיהום ים בשמן בהיקף מקומי מוגבל בלבד, כאשר לחברה ישנם אמצעים מוגבלים לחסימה, שאיבה וספיגה של שמנים מהים. זאת מפני שהמשרד להגנת הסביבה הגיע בעבר להבנות מול החברה כי אין צורך ביותר מכך, ככל שמדובר בפעילות מוגבלת של לא יותר משש מכליות בשנה. יתר על כן, מרבית מתקני קצא"א הוקמו בשנות ה-70, ובמשרד להגנת הסביבה חוששים לא רק מתקלות במכליות האוניות בים - אלא גם מתקלות שבר בצנרת ההולכה היבשתית בסמוך לקו החוף, שמשמעותן סכנה מוחשית לסביבה הימית ממוקד צנרת ההולכה.

גם המדינה לא ערוכה להתמודדות עם אסון סביבתי באילת. מצב הציוד הקיים בתחנה של המשרד להגנת הסביבה אינו מיטבי. חוסמים גדולים נרכשו לפני כשלושה עשורים. ספינת הטיפול בזיהומי ים שהקרן למניעת זיהום ים השקיעה בה ארבעה מיליון שקל לפני 20 שנה היא עתיקה ומיושנת. התקצוב והציוד, כאמור, נותרו כפי שהם - בזמן שהסיכונים לסביבה הימית גברו, וכך גם המשימות של היחידה שתתקשה לפקח כעת בצורה אופטימלית על הגברת הפעילות המסוכנת של קצא"א.

סכנה גם לתושבי אילת 

בחוות הדעת המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, עולה החשש לא רק לאסון סביבתי - אלא לפגיעה באיכות החיים של תושבי אילת במהלך השגרה וגם להגדלת זיהום האוויר באזור. למעשה, במשרד להגנת הסביבה ביצעו הערכה ראשונית, וגילו כי ייתכן שפליטת אדי הדלק במפרץ אילת תהיה כפי 50 מהכמות הנוכחית היום, וכך תגרום לבעיות זיהום אוויר ומטרדי ריח לשכונות החדשות שמתוכננות להיבנות באזור נמל אילת בעתיד.

"כיום ישנן תלונות ציבור רבות על מטרדי ריח אופייניים לדלק מאזור אשקלון, בו מצוי אתר קצא"א ואתרים נוספים, העוסקים באחסון ושינוע דלקים. באילת כיום לא ידוע לנו על תלונות של מטרדי ריח מדלקים", כותב עמיר. "בעבר היו מעט תלונות באילת על מטרדי ריח מדלקים, כאשר היתה פעילות של פריקה של נפט ממכליות. מפגעי ריח וזיהום אויר עלולים להחמיר כתוצאה מתוספת משמעותית של שינוע, פריקה, טעינה, ואחסון של דלקים, אלא אם ינקטו אמצעים לטיפול ומניעה של פליטת מזהמים לאוויר על ידי קצא"א. באתרי האחסון של קצא"א באילת יש כיום פעילות מצומצמת. אולם כאמור קיים חשש, שאם הגברת הפעילות כאמור, יגדל זיהום האוויר, לרבות מטרדי הריח".

חברת קצא"א איננה חפה מתקריות סביבתיות חמורות. עמיר מזכיר כי בעוד שהחברה מגדילה את כמות הנפט שהיא משנעת דרך ישראל בעולם, עדיין לא הסתיים הטיפול בדליפת הנפט שאירעה לפני שש שנים בשמורת עברונה, מצינור נפט של קצא"א. זהו אחד האירועים האקולוגיים החמורים בתולדות ישראל. "לכן, נדרש לבחון את המשמעות וההשלכות הסביבתיות של הגברת שינוע ואחסון דלקים פוסיליים בים וביבשה, בהתייחס למפגעים הפוטנציאליים ובהתייחס למדיניות המשרד. צנרת ההולכה של קצא"א כבר גרמה לתקריות זיהום ביבשה ודליפות בסמוך לחופי אילת. החזרת מסדרון הדלקים ל'ימי תפארתו' הינה בעלת משמעות סביבתית שיש לתת עליה את הדעת באופן קפדני ומחמיר".

דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה / צילום: המשרד להגנת הסביבה
 דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

מדברים על אנרגיה מתחדשת, אבל מגדילים את שינוע הדלקים

במשרד להגנת הסביבה מצביעים גם על הבעייתיות המדינית-אקלימית הגלומה בהחלטת קצא"א: בעוד שישראל מדברת על מעבר לאנרגיה מתחדשת, היא למעשה מגדילה את הפליטות בכך שהיא משנעת בעצמה כמויות עתק של נפט גולמי - דלק פוסילי מזהם שהעולם נדרש לצמצם את צריכתו כדי להיאבק במשבר האקלים. "ישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, ולכן תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גלמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי", כותב עמיר.

במשרד להגנת הסביבה דורשים לקיים דיון עומק בממשלה סביב ההחלטה להפוך את ישראל למסדרון דלקים עם פעילות מוגברת. אילו תחליט הממשלה לאפשר את קיום ההסכם, שכבר יצא למעשה לפועל מבלי שהמשרד להגנת הסביבה או משרדי ממשלה אחרים נדרשו לו, אומר עמיר כי על קצא"א להשלים התקנת אמצעים שיפחיתו את הסיכון למקרי זיהום נפט, ולשדרג את התשתית שלה לאורך כל קוויה.

יתר על כן, עמיר דורש כי למשרדו יוקצו תקני כוח אדם נוספים ואמצעי פיקוח על המסוף בתחנה לזיהום ים באילת, כשקצא"א מצידה תתחייב בהשתתפות בתקציב לניטור ים בהיקף של מיליון ש"ח בשנה.

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, שתחת ממשלת השינוי צפויה לכהן כשרה להגנת הסביבה, הצטרפה לעמדתה של גמליאל ואמרה כי "את ההסכמים ההרסניים של קצא"א, שמאיימים בפגיעה אנושה במדינת ישראל - יש לבטל באופן מיידי. מדובר במחטף שהתבצע ללא ידיעת המשרדים הממשלתיים, בוודאי לא המשרד להגנת הסביבה, ומבלי שהתקיימה הערכת סיכונים בנושא. בעידן הנוכחי של מעבר לאנרגיות מתחדשות, המשך הזרמת הנפט בתוך ישראל הוא דבר רעיל, מסוכן ביותר, ושייך לעבר".

מקצא"א נמסר: "ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה. קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בינלאומיים מחמירים ביותר בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה.

"כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא. כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו. מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום".

צרו איתנו קשר *5988