בת ים | ראיון

בת ים שבה לעמוד על הרגליים: "עמדנו מול לחצים מהבית ומחוץ"

לפני כ-4 שנים בת ים הגיעה לגירעון של כ-100 מיליון שקל, מה שהוביל להחלטה לאחדה עם תל אביב • היום המצב כבר אחר לחלוטין: הגירעון צנח לכ-19 מיליון שקל, ובסוף השנה הבאה יעמוד על אפס • ראש העירייה, צביקה ברוט, מספר על הספקנות מצד האוצר ועל הצבת האלטרנטיבה לשכנה מצפון

צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים  / צילום: מתן פורטנוי, גלובס
צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

האם נס מוניציפלי עבר על העיר בת ים? עיר שלפני כ-4 שנים הגיעה לגירעון שוטף של כ-100 מיליון שקל, ושאנשי מקצוע טענו במילים מכובדות - שאין לה היתכנות כלכלית כרשות מקומית עצמאית ושעליה להפוך לשכונה תל אביבית, הצליחה ליישם תוך תקופה קצרה תוכנית הבראה ושר הפנים אריה דרעי, אולי באחת מהפעולות האחרונות שלו בקדנציה הנוכחית, שלח השבוע מכתב ביטול לאיחוד תל אביב ובת ים.

"בהתאם להצהרות העירייה ונתוניה התקציביים בשלב זה, בתום שנת התקציב 2022 (לפני המועד הקבוע בתוכנית ההבראה) צפויה העירייה לעמוד ביעד של איזון תקציבי", כתב דרעי במכתב שנשלח השבוע לראש העיר תל אביב רון חולדאי ולראש העיר בת ים, צביקה ברוט. "לאור האמור, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, החלטתי על ביטול איחוד תל אביב יפו-בת ים".

ההבראה של בת ים אינה דבר מובן מאליו, שכן בעת עריכת התוכנית הכלכלית הדעה השלטת היתה שבת ים אין יכולת להתקיים כעיר עצמאית. ועדת גבולות שדנה בעניין המליצה ב-2016 לאחד את עיריות בת ים ותל אביב, וב-2017 הודיע דרעי, כי בכוונתו לאמץ את המלצת הוועדה ולאחד את שתי הערים ב-2023.

"כשהתקבלה ההחלטה על האיחוד ב-2017, הגירעון השוטף של העירייה עמד על כ-100 מיליון שקל. היום אנחנו נסיים ב-19 ואולי אפילו פחות ובסוף שנה הבאה באפס", מספר ראש העיר ברוט.

מה כוללת תוכנית ההבראה?
"במסגרת תוכנית ההבראה אנחנו צריכים בכל שנה לעמוד ביעד גירעון קטן יותר, כשההפרש ממומן במחציתו על ידי העירייה באמצעות הכנסות והתייעלות ובמחציתו על ידי המדינה. עד שמגיעים לאפס".

ישבה ועדת מלומדים שבדקה וקבעה שלעיר בת ים אין היתכנות כלכלית. מה קרה?
"היתה ועדה קודמת שגם היא כללה מלומדים שקבעה שהפתרון הוא לא איחוד מוניציפלי, אלא דווקא איחוד הכנסות. ולכן היתה גם אופציה אחרת. ועובדה, שבאגף התקציבים באוצר אמרו לי בתחילת הקדנציה שלי, שהם זורמים איתי, אבל שהם בטוחים שלא אעמוד בלחצים פוליטיים. אז הוכחנו להם שאפשר, ולזה היה חלק גדול בהצלחה. היו המון לחצים, גם מבית וגם מחוץ על סדרי עדיפויות תקציביים לא הגיוניים ועמדנו מולם".

תפירת ג'ובים?
"גם, אבל זה החלק הקטן. החלק הגדול זה תקציבים של תמיכות, ומתן נכסים ללא תמורה. אז התייעלנו אמנם בכוח האדם, אבל את הכסף הגדול מצאנו באותם מקומות. דבר נוסף שהתחלנו לעשות היה לאסוף כסף מהריצפה. התברר שמעל 15 שנים היו חובות של גורמים שפעלו בעיר, שהעירייה בכלל לא אספה אותם. היו הסכמי שימוש בקרקע עם קבלנים, יזמים שפעלו בעיר והשתמשו בקרקע עירונית ציבורית לכמה שנים ולא שילמו עליהן. אני לא נכנס לשאלה למה ואיך זה קרה. זה תפקיד של רשויות אחרות. אבל פתאום מצאנו על הרצפה נכסים של עשרות מיליארדים שהיו שם שנוהלו לא נכון".

איך הצלחת ליישם את התוכנית?
"אני חשב ששלושת העקרונות שבזכותם הצלחנו לעשות את זה זה קודם כל טיפול מקצועי שלא היה בעבר, בראש ובראשונה על ידי הצוות שלי כאן, בראשות מנכ"לית שהגיעה הנה ממשרד האוצר (יודפת אפק-ארזי, א"מ), שקיפות לציבור ונקיון כפיים. אני חושב שבסופו של דבר הדברים האלה עזרו לנו לקבל החלטות לא פופולריות לפחות בשנה הראשונה שהייתי בתפקיד , ואני מזכיר שאני ראש עיר בקדנציה ראשונה שמשמש גם חבר מועצת עיר בקדנציה ראשונה. כלומר לא הייתי קודם בפוליטיקה המקומית.

"ידעתי שאנחנו צריכים לפעמים לחתוך את הרגל כדי להציל את הגוף. הצטרכנו להדק את החגורה, כדי להצליח לעשות את המהלך השלם והנה אחרי שנתיים וחצי הגענו למצב שגם בגירעון ביצענו התקדמות דרמטית וגם יש לנו אופק להכנסות קבועות בהמשך, כי זה שנהיה מאוזנים לא עושה שום דבר אם לא נוכל לייצר הכנסות קבועות".

ואם לתרגם את הדברים לנוסחה?
"הצלחנו לעשות נוסחה שעד עכשיו מנסים לנתח, איך היא הצליחה. מצד אחד הקטנו דרמטית את הגרעון, מצד שני הגדלנו את ההשקעה בתושב, ומצד שלישי הגדלנו את מספר העובדים. פיטרנו אמנם לא מעט עובדים במסגרת החלפת עובדים בעובדים יעילים יותר, אבל לא היה צמצום בכוח האדם במסגרת ההבראה, כי גילינו שבת ים היתה בתת תקינה. לא היה עודף עובדים, ולא היו שומנים. העובדים נוצלו בצורה לא טובה.

"כפי שאמרתי קודם, היו כאן המון כספים שחיכו שינהלו אותם בצורה נכונה, מה שהצלחנו לעשות ודבר נוסף היה שהתחלנו להגדיל הכנסות, באמצעות קידום אזורי תעסוקה ומסחר, על פני מגורים. למשל באזור העסקים החדש שלנו, שיוצא עכשיו לדרך, התמהיל שם הוא 70% לשימושים שאינם מגורים ו-30% למגורים. לפני שהגענו זה היה הפוך. ומגורים כידוע זה גרעוני".

אתם עומדים לאפס את הגרעון בסיוע ממשלתי. האם לאחר מכן תוכלו להגיע לפלוס?
"על פי צוות הכלכלנים שלקחנו, כ-5 שנים מתום תוכנית ההבראה נגיע לפלוס. תהיה לנו בעיה לפרק זמן מסויים, שבו ההכנסות מתעסוקה, לא יהיו מספיק גדולות ולא מספיק יציבות. אנו עובדים כרגע על מתווה מול האוצר, לגבי הדרך שבה נעבור את 5 השנים האלה. אין לנו עדיין מתווה גמור, ואני מניח שחלק ממנו יהיה הלוואות. עומס ההלוואות שיש לנו הוא מהנמוכים מבין הערים הגדולות, ואני לא לוקח עכשיו, כי אני יודע שאצטרך אותן בהמשך. בשלב שבו נעבור מהבראה להמראה, נקבל סיוע ממשלתי אבל ברמה הרבה יותר מתונה שתביא אותנו למצב מהרגע שנמצא באיזון תקציבי ועד לזה שנצליח לייצר הכנסות קבועות שיוכלו להספיק לעמוד על הרגליים".

בזמנו העירייה דרשה חלוקת הכנסות עם תל אביב. מה עמדתך בנושא?
"אני לא רוצה להתחפש לתל אביב. אני לא חושב שאני צריך לחשוש מהענק התל אביבי. להיפך, אני אוהב את תל אביב והתושבים שלי עובדים בתל אביב. אני רוצה להיות עיר בוטיק שקרובה לתל אביב עם היתרונות של הקירבה לכרך הגדול ולהיות עיר גדולה אבל לא מפלצתית. כתוצאה מזה אני לא צריך את ההכנסות התל אביביות ואני לא שותף להתבכיינות שהיתה בעבר שאמרה ש'זה לא הוגן שלתל אביב יש יותר שטחים, היא שותה את הכל'. אז תמצא את הייחודיות שלך וגם אתה תצליח לפעול בשוק הזה של מגדלי התעסוקה, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו עומדים לשווק ולמתג את אזור העסקים שלנו שהוא יותר טוב למי שרוצה לעזוב את תל אביב, מי שרוצה להשאר בשדרות רוטשילד - שלא יבוא אלי. הוא לא קהל היעד שלי. הקהל שלי יהיה מי שתל אביב כבר לא טובה לו - אולי בגלל גובה שכירות, אולי בגלל הפקקים. אני אוכיח להם שאני יותר טוב מכל המתחמים המתחרים".

"לטווח הארוך אני לא מודאג מעצמאות בת ים, כי אני יודע שאזור העסקים שלנו, הוא לבדו, אמור לתת לנו על פי הערכות שמרניות כמיליון מ"ר של מסחר ותעסוקה. הבעיה שלי היא, כאמור, תקופת הביניים שבה אני יושב עם משרדי הממשלה וכל האופציות על השולחן מבחינתי.

צרו איתנו קשר *5988