ממשלה ללא גרעין שליטה: רה”מ המיועד יתקשה לנהל את שריו ואת הקואליציה

מנכ"ל משרד ראש הממשלה נחשב תפקיד בעל עוצמה רבה, הראשון בהיררכיה מבחינת שורת המינויים שצפוי להוציא לפועל ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט בימים הקרובים. הוא שואב את כוחו מזהות ראש הממשלה כמובן, אבל בעיקר משליטתו הנוספת של ראש הממשלה במשרדים הבכירים, הכוח שלו להוציא לפועל תוכניות בוועדות השרים (בעיקר ועדת שרים לחקיקה) וממספר האצבעות הנתונות למרותו סביב שולחן הממשלה.

אך מה שנכון לימי שגרה במשרד השולט בחלק נרחב מהקואליציה ובשריו ביד רמה, לא נכון לקואליציה הטרוגנית, שרוב שריה נתונים למרותו של החליפי וראש הממשלה מחזיק בשישה מנדטים בלבד, רק שלושה מהם, שרים לצדו בשולחן הממשלה, כשמשרד האוצר בידיו של ליברמן שכבר הודיע שלא ייתן שיתערבו לו בניהול ובתוכניות ו-ועדת שרים לחקיקה בידיו של גדעון סער.

במצב הזה מקור כוחו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה המיועד צפוי להיות קטן משמעותית ולהקשות על בנט עצמו להוציא לפועל תוכניות ומהלכים. מדובר גם בשיא חדש בפוליטיקה הישראלית. לדברי פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, גרעין שליטת סיעת רה"מ - הגודל היחסי של סיעת רה"מ המיועד בתוך הקואליציה, יהיה הנמוך אי פעם, ויעמוד על 10% בלבד (6 מתוך 61).

אבל לא רק בנט צפוי להיתקל בקשיים שלטוניים, גם המפלגות השונות צפויות להשאיר חלק ניכר מתוכניות העבודה שלהם במגירה. נוסף על כך ההסכמים הקואליציוניים עליהם צפויים לחתום חברי המפלגות השונות אינם מחייבים את מפלגת ימינה, שכן הם נחתמו מול יש עתיד בלבד. כך תוכניות רבות שהוכנסו לתוך ההסכמים צפויים להישאר "התחייבויות על הנייר" בלבד, מקידום תחבורה ציבורית בשבת, דרך קידום זכויות להט"ב (שרע"ם לא מחויבת לתמוך בהם) ועד לשינוי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כפי שמתחייב סער, בהיעדר תמיכת סיעות הקואליציה העתידיות.

טקסי החילופים במשרדי הממשלה צפויים להתקיים ביום שני הקרוב, למחצית מהמשרדים ייכנסו שרים ללא ניסיון קודם - מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, מתן כהנא, אלי אבידר ונוספים. הם יצטרכו ללמוד במהירות את תחומי המשרדים עליהם יופקדו ובהיעדר תקציב חדש לפחות ב-140 הימים הקרובים (כך בהסכם הקואליציוני) לנווט את הספינה ולפחות למנוע ממנה לשקוע.

קואליציית ה-61 האחרונה הייתה ב-2015 עם הסיעות החרדיות, הבית היהודי, כולנו והליכוד, היא הייתה הומוגנית ולא הצליחה לפעול. הייתה תלויה במצב הרוח של כל חבר כנסת באשר הוא. זכורים שניים - דודי אמסלם ואברהם נגוסה, שהכריזו מרד על ההצבעות במליאה עד להעלאת בני הפלשמורה ולמעשה שיתקו את עבודת הקואליציה כליל. רק כניסת ישראל ביתנו לקואליציה והרחבתה מאוחר יותר הובילה למציאות של ממשלה מתפקדת.

בשבוע הבא תצא לדרך קואליציית 61 של בנט-לפיד שלא סובלת או נהנית (מחקו את המיותר) מהומוגניות שתאפשר לה לפעול ברוב דחוק של אצבע אחת. כל חבר כנסת בקואליציה הזו יוכל לקחת כבן ערובה את הצבעות המליאה לקידום תוכניותיו - מאביר קארה ועד ליאיר גולן. לפיד ובנט יידרשו לשמור טוב על המשמעת הקואליציונית של כל חבר כנסת כדי לצלוח כל הצבעה במליאה.

המבחן הדרמטי לקואליציה שתקום יהיה כבר בשבוע הבא, שלושה ימים בלבד לאחר ההשבעה: חוק איחוד משפחות המונע מפלסטינים להתאחד עם משפחתם בישראל יידרש לחקיקה מחודשת ב-16 ביוני יום רביעי הבא, אחרת יפקע. החוק מאפשר לממשלה למנוע מתן אזרחות או אשרות שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לישראלים או שיש להם קרובי משפחה דרגה ראשונה בארץ והוא חלק גם על מדינות אויב כמו איראן, סוריה, עיראק ולבנון.

בעוד בשמאל מתנגדים להארכת תוקפו של החוק (מרצ), החוק הוארך בתמיכת רוב חברי הכנסת בכל שנה מחדש מאז שנחקק ב-2003. הממשלה החדשה תידרש לאשר את החוק השנוי במחלוקת כבר בימיה הראשונים ולהביא אותו לאישור המליאה באותו השבוע.

חבר במשרד המבקר

ראש הממשלה נפתלי בנט צריך לשלוח השבוע זר פרחים ללשכת ראש הממשלה המכהן. אמנם יש לו רק שישה חברי כנסת לצדו וקואליציה מגוונת שרוב חבריה אינם נדרשים לסור למרותו, אבל יש לו מכר במוקד כוח חשוב אחר: משרד מבקר המדינה, וזה הודות לנתניהו. מעשה שהיה: ביוני 2019 נכשל נתניהו בפעם הראשונה בסדרת מערכות הבחירות בהרכבת ממשלה, רגע לפני פיזור הכנסת ה-21 בחרו חברי הכנסת את מבקר המדינה - מתניהו אנגלמן לשבע שנות כהונה.

בליכוד תכננו לתמוך בעורכת הדין מיכל רוזנבוים, אולם בשעה האחרונה להגשת שמות המועמדים ב-20 במאי 19, נאספו חתימותיהם של עשרה חברי כנסת לטובת מתניהו אנגלמן ושמה של רוזנבוים ירד מהשולחן. מי שהריץ באותן שעות גורליות את מועמדותו של אנגלמן מאחורי הקלעים היו אנשיו של בנט ובראשם עדן ביזמן, מי שהיה יועצו של בנט במשרד החינוך והפך עם בחירתו של אנגלמן לראש מטהו. אגב, מי שנתן שירותי דוברות למבקר המדינה עד לקמפיין הבחירות האחרון הוא מתן סידי, מנהל הקמפיין ודוברו של נפתלי בנט

היכרותם של אנגלמן ובנט הולכת אחורה ל2018, אז מינה אותו בנט למנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה. ב-2019 כשהתפנתה משרת המבקר לליכוד לא היה מועמד מוסכם והודות לעבודה קשה מאחורי הקלעים של ביזמן, נבחר אנגלמן ברוב מכריע. בישיבת סיעת הליכוד שנערכה לאחר הבחירות במליאת הכנסת אף החמיא נתניהו למבקר הנכנס במילים אלו ממש: "אנגלמן הוא מינוי של נפתלי בנט. זה איש מאוד רציני".

בליכוד החלו להיאבק בשבוע האחרון על שיבוצים לוועדות הכנסת ובראש על תפקיד יו"ר הוועדה לביקורת המדינה - התפקיד המשמעותי היחיד למעשה שנותר בידי האופוזיציה. אך למעשה גם במבצר היחיד שנשאר בשליטת הליכוד בממשלה שתקום - הוועדה לביקורת המדינה, יידרש נתניהו או מי מאנשיו לשיתוף הפעולה של אנשי משרד המבקר.

נתניהו אמנם דאג לבחירתו אי אז ב-2019, אך המושכים בחוטים במשרד הם אנשיו של בנט.

חרדת העריק הרדום 

קיים חשש משמעותי בקרב סיעות הממשלה העתידית, מכך שבזמן השבעת הממשלה תיעלם לה באופן מפתיע האצבע ה-61 הנדרשת לאישורה. חברי כנסת ושרים לעתיד טוענים כי כל התוכניות שלהם כפופות למועד ההשבעה ולמרות ששרי הליכוד כבר נצפו אורזים את משרדיהם, יש פחד עמוק מכך שלנתניהו יש עוד קלף אחד בשרוול שיסכל את הקמת הממשלה, כלומר עריק.

עד שלא יחזו בהשבעה בעיניהם - חלקם מסרבים עדיין להאמין שהממשלה ה-36 אכן תקום.