לקראת השבעת ממשלה חדשה, יש מלחמה אחת שצה"ל הולך לנצח בה. בוודאות

נאומו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי השבוע פתח את המאבק נגד קיצוץ אפשרי בתקציב הביטחון, לקראת הקמתה הצפויה של הממשלה.

לכוכבי יש ממה לחשוש. הגירעון התקציבי עולה על 10%, ולמרות שהוא התקזז מעט בשל גידול בהכנסות במיסים, אם הממשלה החדשה תרצה לפעול במדיניות מוניטרית ופיסקאלית אחראית, יהיה עליה לאזן את התקציב.

על הגירעון הזה יש להוסיף את ההוצאות הצפויות בשל ההסכמים הקואליציוניים, כאשר רק אלה עם רע"מ משמעם הוצאה של כ-10 מיליארד שקל בכל שנת תקציב. על כך יש להוסיף סעיפים שבהם אין תקצוב מובהק במספרים, כמו חינוך חינם לגיל הרך ועוד הבטחות קואליציוניות.

אבל הנה הספויילר - איך שהדברים נראים ולפי הנפשות הפועלות, כוכבי יכול להיות רגוע, לא יהיה קיצוץ של ממש, אם בכלל, בתקציב הביטחון של מדינת ישראל.

משקל הביטחון יורד

נחזור לנאומו של כוכבי בעצרת לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק. היה זה נאום כלכלי בכוונת מכוון, ופרט על כל נים אפשרי במאבק על התקציב. הוא הדגיש: "מדינת ישראל חייבת ותהיה חייבת להמשיך ולהבטיח את עוצמתו של צה״ל. באיכות המשרתים קודם כל, ושנית בתקציבים סבירים, שמאפשרים לו לספק את המענה הזה. אי אפשר לעשות את כל זה בלי כסף. הצבא יקר. וזה רק הולך ונהיה יקר יותר עם השנים. טנק יותר יקר, מטוס הרבה יותר יקר." וכאן עשה את הטוויסט שמראה כי בפועל חלקיות תקציב הביטחון מכלל הקציב ירדה לאורך השנים: "ולמרות כל זאת - וטוב שכך - בשנת 1981, 31% מהתקציב היה ביטחון. עשור לאחר מכן 22%. היום - פחות מ-12% מתקציב המדינה זה ביטחון".

הוא הדגיש את התמורות של הצבא למדינה: "צה"ל גם תורם לביטחון הלאומי כשהוא מחזק את המרקם החברתי ותורם למשק ולכלכלה ישירות ובעקיפין. כיפת ברזל, במחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר, חסכה 100 מיליון שקל בעמוד ענן, 300 מיליון שקל בצוק איתן וקרוב לחצי מיליארד בשומר החומות".

בדקנו את הדברים ואכן יש הערכות (אם כי לא מחקרים מעמיקים), לפיהן ההגנה של כיפת ברזל חוסכת למדינה כסף רב. עם זאת יש לומר כי זהו טיעון מורכב - כי ללא כיפת ברזל אולי צה"ל היה פועל אחרת. אולי מפיל את חמאס ברצועה ומסיר כליל את האיום הזה שעולה לנו כסף רב. גם מחירה של כיפת ברזל והטילים המיירטים (50-80 אלף דולר היחידה) לא הובאו כאן בחשבון.

כוכבי העלה עוד טיעונים לתרומה של הצבא: "צה"ל משחרר מדי שנה 2,500 טכנאים והנדסאים. משחרר מדי שנה 2,000 אנשי מקצועות הדיגיטל והתקשוב, 600 בוגרי סייבר, 300 תוכניתנים, 100 דאטה אנליסטים, 1,000 אנשי חילוץ והצלה, 200 סייעות לרופאי שיניים והרשימה עוד ארוכה. צה״ל הוא קטר לתעשיות, לפרנסה לכלכלה״.

מי יפגע בחלשים?

וכמובן כמו בכל מאבק כלכלי טוב, מביאים גם את החלשים, שעלולים להיפגע ראשונים בשל קיצוץ אפשרי: "חוות השומר זה מקום בו אנחנו מרכזים ומטפלים בחיילים עם קשיי הסתגלות - מקבלת לשורותיה כל שנה 1,500 איש. רובם הגדול מסיימים את ההכשרה והשירות. עשרות רבות יוצאים לפיקוד ולקצונה. במציאות מקבילה ואלטרנטיבית - לאן היו מתגלגלים? צה"ל נותן להרבה מאוד אנשים הזדמנות שנייה".

הוותיקים שביננו יזכרו שיותר מפעם אחת איימו בצה"ל לסגור את חוות השומר ופרויקט "נערי רפול" במהלך מאבקי למניעת קיצוצי תקציב.

ייאמר מיד כי יש אמת רבה בטיעונים הללו. מצבנו הביטחוני מורכב מאוד, והערך המוסף של צה"ל לכלכלה עצום. הן בהכשרת כוח האדם לשוק העבודה האזרחי, הן בפיתוח התעשיות הביטחוניות, ולא רק הן, ובתחומים רבים נוספים, לרבות הפרויקט החשוב של חוות השומר. עם זה, יש בתקציב הביטחון, ובצה"ל במיוחד, לא מעט  מקום לקיצוצי שומנים במקומות פחות יעילים. סוגיית תקצוב צה"ל בקורונה, למשל, זכתה לביקורות חריפות על מה שנראה כבזבזנות בשכירת יועצים חיצוניים, מפקדות נרחבות וכפילויות מול משרדי ממשלה.

כוכבי לא לבד במאבקו, בשעה שבצד השני, זה שידרוש גם מצה"ל להתגייס למאמץ הכלכלי של התאוששות המשק בהתייעלות ובקיצוץ שומנים, אין הרבה גייסות.

שר הביטחון בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר, ראש ממשלה חליפי כמעט לשעבר ודמות בכירה במיוחד בממשלה חסרת הניסיון המתהווה, ישתמש במעמדו זה למנוע קיצוץ של ממש. גם לו כבר כמה התבטאויות בנושא, ולמעשה ינקוט דרך הפוכה של דרישה לתוספת תקציב בשל מבצע "שומר חומות" והחשש מהתעצמות איראנית מחודשת בשל חזרתה הצפויה של טהראן להסכם הגרעין.

הפוליטיקאים לא יתעמתו

ראש הממשלה הראשון ברוטציה, נפתלי בנט, היה גם הוא כזכור שר ביטחון, יש לו אוריינטציה ביטחונית, וכדי למנוע זעזועים בקואליציה יימנע מלהיגרר לעימותים. ואם נתניהו ראש ממשלה חזק ועם ראש כלכלי מובהק הגדיל את תקציב הביטחון, אז בנט חסר הניסיון לא יהיה זה שיקצצו.

שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן היה גם הוא שר ביטחון, ואף שיש באמתחתו לא מעט רפורמות, אין לו עניין בעימות ישיר זה עם גנץ והממסד הביטחוני.

נותר יאיר לפיד - העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר וראש הממשלה החלופי. לפיד היה שר אוצר, מכיר את הבעיות הכלכליות ואמור להיות הסמן האזרחי בצמרת הממשלה. האם יעמוד בעימות מול צה"ל ומשרד הביטחון? ספק. ראשית, שלמותה של הקואליציה היא אינטרס עליון. שנית, גם לפיד לא הצטיין במשרד האוצר ברפורמות כואבות ואמיצות.

איך הגדירה את זה פקידה בכירה בשירות המדינה - פוליטיקאים הם כמו דובוני איכפת לי כשזה מגיע לקופה הציבורית. רוצים להיות נחמדים עם כולם.

והפקידים? למרות המהלומות שספגה הפקידות הבכירה באוצר בשנים האחרונות, ראשי האגפים באוצר יצטרכו להיות שבעתיים שומרי הקופה הציבורית. במאבק התקציבי מול משרד הביטחון. האם יקבלו את גיבויו של ליברמן? לא בטוח.

בסופו של דבר התקציב הגדול במדינה - תקציב הביטחון בהיקף של כ-70 מיליארד שקל לא צפוי לקיצוץ של ממש, והמשמעות תהיה, הגדלת הקיצוץ הצפוי במשרדים האחרים.