מה מתכנן פרקליט המדינה החדש איסמן, ואיך הגיב סער לביקורת על מינויו?

אחרי כשנה וחצי שבהן לא היה במדינת ישראל פרקליט מדינה במינוי קבע, אמורה החלטתו של שר המשפטים גדעון סער, למנות את עו"ד עמית איסמן לפרקליט מדינה, לספק אוויר לנשימה לפרקליטות ולהביא סוף כל סוף לסדר ולשקט תעשייתי במערכת.

על מינוי איסמן, שטעון את אישור הממשלה, ממשיכה להימתח ביקורת בשל שתי אמירות אומללות ודי נושנות שלו כלפי נשים שעבדו עמו, למרות שהוא התנצל עליהן (ראו בהמשך); אך דומה כי איש אינו חולק על סגולותיו של איסמן כמשפטן רב-זכויות וכפרקליט רב-ניסיון. 

על הפרק: הגברת האמון בפרקליטות ודגש על החברה הערבית

איסמן מתכוון לנקוט שורה של מהלכי עומק שאמורים להביא לשיפור עבודת הפרקליטות, והוא הציג אותם בפני ועדת האיתור שהמליצה עליו לתפקיד.

איסמן מודע לכך שאחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו הוא הגברת אמון הציבור בפרקליטות. אמון שנסדק בשנים האחרונות, בין היתר, על רקע מתקפות של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה אפרופו משפטו של נתניהו, אבל גם בגלל כשלים ובעיות בעבודת הפרקליטות. לכן, בכוונתו של איסמן לבצע סקר עומק שיבדוק את הסיבות לירידת אמון הציבור בפרקליטות, ליצור מנגנוני ביקורת, בקרה והפקת לקחים ארגוניים, להגביר את השקיפות הפנים והחוץ-ארגונית ואת נגישות הפרקליטות לכלל הציבור.

איסמן שואף גם לשפר ולטייב את ההון האנושי בפרקליטות. עוד בין היתר, בכוונתו לקדם שינוי במבנה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ולקדם תהליכי התייעלות בפרקליטות בכלל כולל הגברת השימוש בכלים דיגיטליים. 

על רקע אירועי מבצע "שומר חומות" וההתפרעויות בערים המעורבות, אחד היעדים החשובים שאיסמן הציב לעצמו הוא להגביר מאוד את המעורבות של הפרקליטות בנעשה בחברה הערבית, ובעיקר את השותפות במניעת פשעים והגברת האכיפה הפלילית והאזרחית בחברה הערבית.

בין היתר, איסמן מתכנן לקיים מפגשים של פרקליטים עם מובילי דעה בציבור הערבי, להעלות את מספר העובדים בפרקליטות שמגיעים מהחברה הערבית, ולהקים צוותי עבודה משותפים של הפרקליטות, המשטרה, שירותי רווחה ורשויות מקומיות, בניסיון לתת מענה לבעיות רוחביות בחברה הערבית ולבחור יעדים משותפים לטיפול.

החלטה בתיקי נתניהו

עו"ד איסמן גדל בחיפה, ואביו, יוחנן איסמן, כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. את לימודי המשפטים הוא השלים באוניברסיטת שפילד באנגליה, ובשנת 1994 החל לעבוד בפרקליטות מחוז חיפה פלילי. מאז הוא טיפל והופיע במספר רב של תיקי פשיעה חמורים ומורכבים, ובכלל זה תיקי רצח, מין, ושחיתות שלטונית.

בין התפקידים הבכירים אותם מילא איסמן בדרכו בפרקליטות: פרקליט מחוז חיפה, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי) ובחודשים האחרונים ממלא-מקום פרקליט המדינה. איסמן מקורב מאוד ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, והם עובדים בשיתוף-פעולה.

איסמן לקח חלק חשוב בתהליך קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, בפרשות 1000, 2000 ו-4000. בתום הדיונים בתיק 2000 נחלקו הדעות ביחס לאפשרות העמדתם לדין של נתניהו ושל מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן, ועו"ד ליאת בן-ארי סברו כי יש תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין של נתניהו בגין עבירה של בקשת שוחד והתניית שוחד, ולהעמדתו של מוזס לדין בגין עבירה של הצעת שוחד. מנגד, היו מי שסברו כי יש לסגור את התיק.

מבין שלל הפרקליטים הבכירים שדנו בגורל תיק 2000, איסמן הוא שהגיע למסקנה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של נתניהו בעבירה של בקשה או התניית שוחד, אך קיימת תשתית ראייתית מספקת לעבירה של מרמה והפרת אמונים, ולהעמדתו של מוזס לדין בעבירה של הצעת שוחד. עמדת האמצע הזאת של אייסמן היא זו שאימץ בסופו של דבר היועמ"ש מנדלבליט, כאמור, נגד עמדתם החולקת של רוב הפרקליטים הבכירים, ובראשם פרקליט המדינה דאז ניצן. 

בחודשים בהם מילא איסמן את תפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה, התקבלו בפרקליטות כמה החלטות קשות. אחת ההחלטות המשמעותיות הייתה להחמיר את כתב האישום נגד ירין שרף, שתקף מינית ילדה במלונית קורונה. בתחילה התכוונה הפרקליטות להאשים את שרף בעבירה של בעילה בהסכמה, אך בתום מספר דיונים שקיים איסמן, שבהם נבחנו חומרי החקירה ואף בוצעו מספר השלמות חקירה, הוחלט להאשים את שרף באונס. ההחלטה הזו זכתה לגיבוי ציבורי (גם הח"מ קרא להחמיר בסעיף האישום נגד שרף).

גדעון סער עונה לביקורת על המינוי של איסמן

זמן קצר אחרי שהודיע שר המשפטים סער על החלטתו למנות את עו"ד עמית איסמן לפרקליט המדינה במינוי קבע, וכפי שקרה כשאיסמן מונה לממלא-מקום פרקליט המדינה בינואר האחרון, החלה להימתח ביקורת על המינוי.

הביקורת ממשיכה לעסוק בשתי אמירות אומללות שאמר איסמן לעובדות שעבדו עמו לפני 7 ו-13 שנים, והיא נמשכת למרות שאיסמן התנצל על האמירות הנושנות הללו, ולמרות ששורה של בכירים במערכת המשפט כבר קבעו כי באמירות הללו אין כדי למנוע את מינויו לתפקיד פרקליט המדינה.

בתמצית נזכיר כי במהלך עבודתו בפרקליטות אמר איסמן לפרקליטה שהתייעצה איתו בנוגע לתיק שהסנגוריה לחצה עליה לסיים בעסקה: "את לא גבר, אין לך ביצים, נכון? כי כשאת גבר ומועכים לך את הביצים, אז יש תחושה של כאב אבל יש גם תחושה של עונג, וזה מה שהסנגורית עשתה לנו".

בהזדמנות אחרת, לפני כ-13 שנה, בעת ששוחח עם פרקליטה על תיק של עבירות מין, הסתובב איסמן אל מתמחה ששהתה בחדר ושאל אותה האם יש לה בארון חוטיני מנומר. כשהשיבה בשלילה, פנה איסמן לפרקליטה ואמר: "את רואה, זאת בחורה נורמלית, היא לא מחזיקה דברים כאלה בארון".

הפרשייה נדונה אצל מנכ"לית משרד המשפטים דאז, עו"ד אמי פלמור, שקבעה כי ההתבטאויות של איסמן מהוות התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, אך אינן מונעות את המשך עבודתו של איסמן בפרקליטות.

גם חברי ועדת האיתור שהמליצו על איסמן לפרקליט המדינה - היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט, פרופ' אורן גזל-אייל, עו"ד רחל תורן, פרופ' דניאל הרשקוביץ ועו"ד סיגל יעקבי - סברו כי אין באמירות הללו כדי למנוע את קידומו של איסמן.

אחרי הודעתו של השר סער על מינוי איסמן, פנתה אליו מאיה קרול, מנהלת מיזם "שוות 60" לייצוג שוויוני, וביקשה ממנו לשנות את החלטתו. "הדבר הראשון שעובר לציבור בראש כששומעים את צמד המלים 'עמית איסמן' זה 'חוטיני מנומר', וזה המסר שלך, וזה מה שייזכר מהמינוי הזה, כי זה מה שנמצא בעברו של האיש", כתבה קרול לסער.

שר המשפטים השיב: "בכל הכבוד, אדם שעשרות שנים משרת את הציבור כעובד ציבור במלחמה בעבריינים, כולל בעברייני מין, קנה את הזכות שלא להישפט רק בגין אמירה זו".

קרול לא ויתרה וכתבה לסער: "נשים בכל התפקידים עוזבות מקומות עבודה כי הבוסים שלהם רעילים ופונים אליהם בצורה מינית. זה מונע מהן להתקדם. בנוסף, אתה אומר שאתה מוותר לו על אמירה אחת, אבל זאת לא אמירה אחת, זאת שיטה ותרבות שלמה שהפרקליטות שעבדו תחתיו טוענות שהוא הנהיג. זה האדם שאתה נותן לו כוח בידיים להתוות דרך ומדיניות בישראל". 

סער השיב: "אני קראתי היטב את החומר בנושא. מדובר בשתי התבטאויות (עליהן כאמור הועמד איסמן לדין משמעתי). אגב, הוא ממלא את תפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה כבר חצי שנה. ועדת האיתור המליצה על מינויו פה-אחד לאחר שנושא נבחן על-ידה. נדאג שלא יעבור המסר שהתבטאויות כאלה הן לגיטימיות".