ירושה | דעה

ההבדל בין מתנה על-תנאי למתנה עם חיוב: כך הסתיים סכסוך על דירה בירושה

סכסוך בין אחים שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד ממחיש מדוע חשוב להגדיר באופן ברור כבר במסגרת חוזה האם המתנה כרוכה בתנאי או בחיוב

דירה במתנה / אליוסטרציה: Shutterstock, Varavin88
דירה במתנה / אליוסטרציה: Shutterstock, Varavin88

בהסכם מתנה צד א' מעניק נכס או זכות לצד ב', מבלי לקבל ממנו תמורה מוחשית, אולם הוא רשאי לקשור את המתנה בתנאי, שצד ב' נדרש לקיים כדי לקבלה, או להטיל על צד ב' חיוב שיתבצע לאחר קבלתה.

לא תמיד קל להבדיל בין מתנה שדורשת מהמקבל לעמוד בתנאי מסוים, לבין מתנה שמטילה עליו חיוב, אולם ההבחנה חשובה. בחוזה מתנה על-תנאי, הענקת המתנה אינה מושלמת עד לקיום התנאי, ואם המקבל לא ממלא אחר הוראות התנאי, המעניק רשאי לבטל את המתנה. לעומת זאת, במתנה הכרוכה בחיוב שהופר, המעניק אינו זכאי לבטל את המתנה, אך רשאי לקבל מבית המשפט תרופות של אכיפת החיוב או קבלת פיצוי על הפרתו.

סכסוך בין אחים, שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, ממחיש מדוע חשוב להגדיר באופן ברור כבר במסגרת חוזה המתנה האם היא כרוכה בתנאי או בחיוב. במקרה זה, טרם לכתה לעולמה, סבתא ביקשה להוריש את דירתה לשני נכדיה שחיו עימה, אך לא דאגה לעגן רצון זה בצוואה. לאור זאת, ניתן צו ירושה על-פי דין, והדירה עברה לבעלות בתה, אימם של הנכדים. האם ידעה על רצונה של הסבתא והעבירה את הדירה במתנה לבעלותו של הבן, מתוך הבנה שהבת תקבל את חלקה ממנו.

עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת, אולם האח והאחות הציגו בפני בית המשפט שתי גרסאות שונות בנוגע לזכויותיה של האחות בנכס. האחות טענה כי האם העניקה לאח את מלוא הזכויות בדירה בתנאי שיעביר אליה מחצית, ולכן משהאח לא עמד בתנאי, האם רשאית לבטל את המתנה.

האח, לעומת זאת, טען כי בצד המתנה, שהענקתה הושלמה ללא תנאי, הוטל עליו חיוב לשלם לאחות את מחצית השווי של הדירה. האח גם טען כי עמד בחיוב שקיבל על עצמו, ובכל מקרה, גם אם היה מופר החיוב, אין בכך כדי להקנות לאם סעד של ביטול המתנה.

בית המשפט קיבל את מלוא גרסתו של האח. מבחינה משפטית קבע בית המשפט כי במקרה זה אכן לא ניתנה מתנה על-תנאי, אלא מתנה שהייתה כרוכה בחיוב של האח לפצות את אחותו, עם קבלת הדירה לבעלותו. מבחינה עובדתית קבע בית המשפט כי החיוב שקיבל על עצמו האח היה לפצות את האחות בכסף, ולא באחוזי בעלות בדירה.

יתר על כן, בית המשפט קיבל גם את טענותיו של האח, לפיהן עוד בשנת 2005, עם פטירת הסבתא, הוא רצה להעביר לאחות את שווי מחצית הדירה, שעמד אז על סך של 60,000 שקל, אולם האחות ביקשה ממנו שישמור עבורה את הכסף אצלו, כדי להסתירו מבעלה.

להכרעות אלה יש משמעויות חמורות ביותר עבור האחות. אם טענותיה - לפיהן האח התחייב להעביר לה מחצית דירה בעין - היו מתקבלות, לא זו בלבד שהייתה מקבלת זכויות בשווי מאות אלפי שקלים, אלא שגם הייתה עומדת לה עילת תביעה, שכן תביעות מקרקעין מתיישנות רק לאחר 25 שנה. מאחר שבית המשפט קבע כי האח רק התחייב להעביר לה כספים בשנת 2005, מדובר בכלל על תביעה כספית, שהתיישנה לאחר 7 שנים.

בנסיבות אלה דין התביעה להידחות, אולם מאחר שמדובר בבית המשפט לענייני משפחה, שמתאמץ לקדם פשרות בראייה משפחתית ארוכת-טווח, השופטת בחרה לתת לצדדים הזדמנות נוספת להגיע לפשרה, לפיה האח יעביר כעת לאחות את שווי מחצית הדירה נכון לשנת 2005, עם הצמדה וריבית שנותנים הבנקים בתוכניות חיסכון, כפי שהתחייב לשלם לה במקור.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה

צרו איתנו קשר *5988