דם חדש במשרד שירותי דת: הזדמנות לכונן שינוי משמעותי בשירותי הדת בישראל

מאה הימים הראשונים לממשלה הנוכחית הם לא רק ההזדמנות הטובה ביותר לשינוי בבחינת "מה שלא תעשה מהר כבר לא יקרה", אלא ישנו סיכוי לא מבוטל שלא יהיו הזדמנויות נוספות • על השר כהנא לממש את הפוטנציאל ולבצע שינויים מחיקי לכת בשירותי הדת במדינה

השר לשירותי דת מתן כהנא / צילום: ראובן קסטרו
השר לשירותי דת מתן כהנא / צילום: ראובן קסטרו

לפני כשנה וחודש נכנס למשרד לשירותי דת הרב יעקב אביטן, שעד לפני כן שימש כסגן ראש העיר אשקלון וכרב המועצה האזורית חוף אשקלון. היו מונחים בפניו אתגרים רבים, שחלקם היו מורכבים עוד יותר על רקע משבר הקורונה שהיה אז בשיאו. עמדו בפניו מספר משימות: חידוש הרכבי המועצות הדתיות, מינוי רבנים מקומיים בעשרות רשויות מקומיות, רפורמות בתחום הכשרות והקבורה ועוד.

השר אביטן לא הספיק הרבה. בתקופתו חודשו 16 הרכבי מועצות דתיות בלבד מתוך 130 (כ-12%). מונו בסך הכל שני רבני ערים מתוך שלושים רשויות מקומיות בהן לא מכהן רב כך שנותרו ערים רבות ללא רב עיר מכהן: תל אביב, חיפה, הרצליה, רמת השרון, כפר סבא ועוד. לא בוצעה רפורמה אחת בתחום הכשרות, הקבורה, הרבנות או המועצות הדתיות, זאת על אף מספר דוחות מבקר המדינה שהתריעו על כשלים מבניים חמורים ותופעות שמעודדות שחיתות במערכת.

אלה העניינים הדחופים ביותר שניצבים על שלחנו של השר החדש לשירותי דת, מתן כהנא (ימינה). אמנם בהסכמים הקואליציוניים הוכנסה התחייבות לקדם ביזור סמכויות בתחום הכשרות והגיור וכן תיקון של הגוף הבוחר את הרבנות הראשית, אך לצד פעולות חקיקה חשובות אלה, עניינים רבים ניתן לקדם בתוך המשרד ובכלים משפטיים הנתונים לשר. צריך גם לזכור שתחת אחריות השר לשירותי דת נמצאים גם המקומות הקדושים, ועל אף שככל הנראה תקום ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון הטרגי, יש ביכולתו של השר לשירותי דת לחשב מסלול מחדש ביחס לאופן הניהול של כלל המקומות הקדושים בישראל, לרבות מתחם הכותל המערבי.

השר כהנא הצהיר בכנס חילופי השרים שהוא רואה את המשרד לשירותי דת כמוקד לכל ענייני דת ומדינה בישראל. זו אמירה חשובה ואכן יש נושאי דת ומדינה רחבים שאין להם "הורה" ממשלתי, כמו למשל סוגיית המרחב הציבורי בשבת. אך חשובה לא פחות הצהרתו של כהנא שיבוצעו שינויי מדיניות. למרות הבעיות החוזרות ונשנות בכלל מערכות שירותי הדת, השנים האחרונות עמדו בעיקר בסימן קפאון מתמשך וניסיון בלתי מוצלח להשלים את מכסת המינויים של כל שר. אין פלא שאפילו למנות כבר אי אפשר; ראשי הרשויות מעדיפים להסתדר בלי הרכב מועצה דתית ובלי רב מכהן, חלקם אף פועלים למינוי רב מטעם העירייה ומחלקה עצמאית לשירותי דת.

מאה הימים הראשונים לממשלה הנוכחית הם לא רק ההזדמנות הטובה ביותר לשינוי בבחינת "מה שלא תעשה מהר כבר לא יקרה", אלא ישנו סיכוי לא מבוטל שלא יהיו הזדמנויות נוספות. אלה ימי המבחן של השר לשירותי דת. בנספח ה' להסכם הקואליציוני להקמת הממשלה הנוכחית הוסכם על לוחות זמנים לקידום החוקים השונים, בהם הסכמה של חקיקת הרפורמות בכשרות ובגיור תוך ששים ימים, ותיקון הגוף הבוחר של הרבנות הראשית תוך תשעים ימים. על פניו אלה לא מועדים בלתי אפשריים. יחד עם שינויים בתקנות ועבודה מאומצת על מינוי רבנים ודיינים וחידוש הרכבי מועצות דתיות, אפשר תוך מאה ימים לכונן שינוי משמעותי בשירותי הדת בישראל, כזה אשר יחזיק מעמד עוד מספר דורות קדימה.

זה ייתכן, זה אפשרי.

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

צרו איתנו קשר *5988