הגיע הזמן לממש את הפוטנציאל בחיבור שבין שקל דיגיטלי לניירות ערך דיגיטליים

ככל שבנק ישראל ילך בעקבות המדיניות של רשות ני"ע ויפעל להנפיק שקל דיגיטלי בישראל, תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת גם בכל הנוגע להתפתחותו של שוק הון דיגיטלי ומשוכלל, שיאפשר קישוריות לשווקים דיגיטליים וגישה למשקיעים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מואץ ברחבי העולם של בחינה והערכות לקראת מעבר של מטבעות מדינתיים של בנקים מרכזיים לפורמט דיגיטלי Central Bank Digital Currency, או בקיצור CBDC.

מה שנדמה היה תחילה כרעיון תיאורטי מופשט, הופך בשנים האחרונות למציאות קרובה במדינות מפותחות רבות, ביניהן אנגליה, שבדיה ושווייץ. בעוד שבנקים מרכזיים ברחבי העולם כבר בוחנים סביבות ניסוי למטבעות דיגיטליים, בנק ישראל פרסם השבוע לציבור את ממצאי ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי במסמך שכותרתו "שקל דיגיטלי של בנק ישראל - תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה", מלווה "בקול קורא" למשלוח התייחסויות לגבי היבטים רלוונטיים של הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל בעתיד.

מדובר בנקודת ציון משמעותית בתהליך בחינת הנושא שהחלה בבנק ישראל עוד בשנת 2017. בדו"ח לציבור שפרסם הבנק בשנת 2018 הובהר כי צוות הבחינה שהוקם ימשיך לפעול לצורך לימוד הנושא ומעקב אחריו. השבוע הודיע הבנק על כוונה מעשית להכין תוכנית פעולה, כך שאם ייווצרו תנאים בעתיד שיביאו לכך שלהערכת בנק ישראל התועלות מהנפקת שקל דיגיטלי עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים, בנק ישראל יהיה ערוך ומוכן להוציא תוכנית זו לפועל. הבנק מבהיר באופן חד משמעי כי בשלב זה עוד אין החלטה לגבי הנפקת מטבע דיגיטלי, אך פורט את המוטיבציות המרכזיות שיילקחו בחשבון, וביניהן יצירת אלטרנטיבת תשלום יעילה, מתקדמת ובטוחה, הקמת תשתית חדשנית ושיפור היתירות למערך התשלומים, וכן צמצום השימוש במזומן התמודדות עם הכלכלה השחורה.

על המוטיבציות האלו יש להוסיף את האינטרס הציבורי והמשקי של מעבר לשווקים דיגיטליים שבהם המסחר מתבצע באמצעות כסף דיגיטלי וניירות ערך דיגיטליים. בנקודת הזמן הנוכחית, חשוב לראות את ההתפתחויות בקונטקסט יותר רחב, שלוקח בחשבון את התמורות המשמעותיות שמתחוללות בשווקים בישראל ובחו"ל בתחום ניירות הערך הדיגיטליים.

מערכות המסחר עומדות בפני שינוי דרמטי כפועל יוצא מהקמתן (במדינות רבות וביניהן אוסטרליה, ארה"ב, אנגליה, שווייץ, סינגפור, הולנד וגרמניה) של בורסות ייעודיות למסחר בניירות ערך דיגיטליים, המציעות סטנדרטים ושירותי מסחר מתקדמים ויעילים תוך שקיפות מלאה ועמידה בכללי הרגולציה.

כך לדוגמה, השנה הוכרז פרויקט הלבטיה (Helvetia), בהשתתפות הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) והבנק המרכזי השוויצרי (SNB). פרויקט הלבטיה הראה את ההיתכנות של אינטגרציה של CBDC וניירות ערך דיגיטליים והסליקה של מטבע מרכזי דיגיטלי אל מול נייר ערך דיגיטלי.

הזדמנות נדירה לקדם באופן משמעותי את שוק ההון 

לאחרונה פרסמה רשות ניירות ערך החלטה תקדימית, במענה לפניה מקדמית של חברת סימטריה, המאפשרת רישום ומסחר של ניירות ערך דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין. החלטה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות הרשות לקדם בחקיקה הקמתה של בורסה דיגיטלית שתרחיב את אפשרויות ההשקעה בשוק ההון, הן לטובת הציבור והן לטובת חברות המבקשות להשיג מימון לפעילותן. פעילות בורסה דיגיטלית תאפשר את ייעול הליכי המסחר והסליקה ותאפשר לפתוח את שוק ההון לעסקים קטנים ובינוניים.

מנכ"ל רשות ניירות ערך, עו"ד עודד שפירר, זיהה כבר אז את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה החדשה וציין כי: "שוקי הון דיגיטליים הם כבר לא בבחינת עתיד רחוק, אלא בהתהוות כאן ועכשיו. רשות ניירות ערך היא בין הרגולטורים הראשונים בעולם שהציבו על סדר היום והגדירו את מיסודם של שווקים דיגיטליים כיעד שיש לקדם מתוך הבנת הפוטנציאל שההתפתחות הטכנולוגית המואצת מאפשרת".

ככל שבנק ישראל ילך בעקבות המדיניות של רשות ניירות ערך ויפעל להנפיק שקל דיגיטלי בישראל, תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת גם בכל הנוגע להתפתחותו של שוק הון דיגיטלי ומשוכלל, שיאפשר קישוריות לשווקים דיגיטליים וגישה למשקיעים בעולם, ויוביל לשיפור בתחרות ובמגוון השירותים והמוצרים לטובת הציבור.

מדובר בהזדמנות נדירה לקדם באופן משמעותי את שוק ההון והפוטנציאל הטמון בחיבור שבין שקל דיגיטלי וניירות ערך דיגיטליים צריך לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות.

עו"ד זיו קינן הוא מנכ"ל סימטריה, מומחה לטכנולוגיות בלוקציין וניירות ערך דיגיטליים

ד"ר אילן שטיינר הוא COO סימטריה, לשעבר מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל וסמנכ"ל רשות התחרות

צרו איתנו קשר *5988