יואב גלנט | ניתוח

יואב גלנט נזכר בערגה במבצעים שהיו בתקופתו בעזה. אז בדקנו אותו

האם המבצעים שבהם ח"כ יואב גלנט היה אלוף פיקוד דרום מוצלחים יותר מהמבצעים שהתרחשו כשהיה חבר בממשלה? בדקנו ומצאנו תוצאות אחרות • המשרוקית של גלובס

יואב גלנט, ליכוד המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 20.6.21 / צילום: איל יצהר
יואב גלנט, ליכוד המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 20.6.21 / צילום: איל יצהר

מה הקשר בין המבצעים שנערכו ברצועת עזה לפני יותר מעשור, כשיואב גלנט היה אלוף פיקוד דרום, לבין מבצע "שומר החומות" שנערך לאחרונה תחת הממשלה בה היה חבר גלנט? ולמה המהלכים הצבאים הללו היו מוצלחים, בעוד המבצעים שבתווך, בין 2009 ל-2021, היו כישלון? הח"כ גלנט ניסה לבסס את הטיעון הזה בראיון שהעניק לרדיו קול חי. "כשהייתי אלוף פיקוד דרום הדברים לא קרו ככה... כשהייתה נוצרת הפסקת אש אחרי סבבים של לחימה… הם לא העזו לירות ולא לעשות פעולה אחרת", הוא אמר. "...עכשיו (אחרי מבצע 'שומר החומות') העברנו מצב דומה לממשלה הנכנסת".

האם אחרי המבצעים שעליהם מדבר גלנט - בתקופתו כאלוף פיקוד ובתקופתו בממשלה - האויב "לא העז לירות ולא לעשות פעולה אחרת", בעוד שבמבצעים אחרים ברצועה התוצאות היו רעות יותר? בדיקה שערכנו לא מזמן במשרוקית העלתה תוצאות אחרות. מהשוואה בין שלושת המבצעים הגדולים שקדמו ל"שומר החומות" - "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", ו"צוק איתן" - עלה כי הראשון, שהוא המבצע הבולט בתקופתו של גלנט כאלוף פיקוד, הניב את התוצאות הדלות ביותר מבחינת השמירה על השקט והפסקת הירי. 

 
  

כך, מיום סיום המבצע חלפו עשרה ימים עד שנורתה שוב רקטה משטח הרצועה ובסיכום השנה שלאחר המבצע נורו על ישראל 158 רקטות ו-108 פצצות מרגמה. לעומת זאת, לאחר סיום מבצע "עמוד ענן" ב-2012 נרשמו לא פחות מ-96 ימי שקט עד להפרת הירי הראשונה. ובחלוף שנה מסיום המבצע נרשמו רק 36 שיגורי רקטות לעבר ישראל. מבצע "צוק איתן" מ-2014 הופר לכאורה מהר יותר מ"עמוד ענן", והירי הראשון הגיע לאחר כשלושה שבועות (גם זו תוצאה טובה יותר מ"עופרת יצוקה"), אך 12 החודשים שאחריו היו השקטים ביותר שידעה ישראל מאז ההתנתקות, עם 15 רקטות בלבד.

בתקופתו של גלנט נערכו גם מבצעים קטנים יותר. אולי אליהם הוא כיוון בדבריו? בדקנו שניים מרכזיים. מבצע "גשמי קיץ" החל ביוני 2006. על פי "מרכז המידע למודיעין ולטרור" הוא הסתיים בחלוף כשלושה חודשים, ב-26 בנובמבר, "בהבנה בלתי כתובה" בין אבו מאזן לאולמרט על הפסקת ירי החמאס תמורת הוצאת כוחות צה"ל מהרצועה. אולם, ההבנה הזאת הופרה באופן מיידי. בשלושת הימים הראשונים שלאחר ההסכם נורו לעבר ישראל 10 רקטות. בפברואר 2008 יצא צה"ל למבצע בשם "חורף חם". המבצע הזה הסתיים ב-3 במרץ, ובין 4 ל-6 במרץ נורו לעבר ישראל 22 רקטות. כלומר, גם שני המבצעים המוקדמים יותר בתקופת גלנט לא הובילו לכך שהאויב לא העז לירות.

פנינו לחבר הכנסת כדי לנסות להבין למה התכוון בדבריו והוא הסביר לנו בצורה מפורטת מדוע הוא רואה הבדלים בין המבצעים שאותם שיבח לאלה שביקר. לעצם עניין ירי הרקטות לאחר סיום המבצעים הוא הגיב כך: "המדידה הזאת שבאה ובודקת האם היה ירי של רקטה, או שתיים, או 10, או 20 זאת בדיקה של נתון שלא יכול לעמוד בפני עצמו… ולכן זה לא הסיפור". הוא הוסיף כי אם "משתמע שכאילו התכוונתי להגיד שאצלנו היה שקט בעקבות זה (המבצעים), אז פה יש אי דיוק שלי, (אבל) אני לא חושב שזה מרכז הדברים של מה שאמרתי".

בשורה התחתונה: דבריו של גלנט אינם נכונים. המבצעים שנערכו בתקופתו כאלוף פיקוד דרום לא הביאו לכך שעם סיומם הפלסטינים ברצועה לא העזו לירות לעבר ישראל. לעומת זאת, דווקא שני המבצעים שנערכו לאחר תקופתו, עמוד ענן וצוק איתן, הובילו לתקופות שקט ארוכות יותר.

תחקיר: יונתן כיתאין

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: יואב גלנט
מפלגה: הליכוד
תוכנית: המהדורה המרכזית, רדיו קול חי
תאריך: 20.6.21
ציטוט: "כשהייתי אלוף פיקוד והייתה הפסקת אש אחרי סבבי לחימה; הם לא העזו לירות או לעשות פעולה אחרות"
ציון: לא נכון

ח"כ יואב גלנט התראיין לרדיו קול חי והשמיע את הדברים הבאים: "כשהייתי אלוף פיקוד דרום הדברים לא קרו ככה. כשהייתה נוצרת הפסקת אש אחרי סבבים של לחימה, חלק מהם קשים, אז למעשה לא זאת בלבד שהם לא העזו לירות ולא לעשות פעולה אחרת, אלא גם אנחנו היינו עוברים את הגדר לתוך מה שנקרא הפרמטר הביטחוני, 500 מטר, ומסלקים מטעני חבלה וכן הלאה ואין פוצה פה. כי היה ברור מה יחסי הכוחות", הוא אמר למראיין, אבי מימרן. "...עכשיו (אחרי מבצע 'שומר החומות') העברנו מצב דומה לממשלה הנכנסת".

גלנט טוען, אם כן, שבתקופתו כאלוף הפיקוד, וגם אחרי המבצע הנוכחי, האויב "לא העז לירות ולא לעשות פעולה אחרת", כשמכך משתמע שאחרי המבצעים שלא נכללים בתקופת הזמן שהוגדרה על ידו התוצאות היו פחות מוצלחות.

בבדיקה שערכנו לא מזמן במשרוקית כבר ערכנו השוואה בין חלק מהמבצעים הללו. מהבדיקה עולה כי "עופרת יצוקה", המבצע הבולט בתקופתו של גלנט כאלוף פיקוד, הניב את התוצאות הדלות ביותר מבחינת השמירה על השקט והפסקת הירי. הנה הנתונים:
מבצע "עופרת יצוקה" נערך בסוף 2008 ותחילת 2009 תחת ממשלת אולמרט. מיום סיום המבצע חלפו עשרה ימים עד שנורתה שוב רקטה משטח הרצועה, אך זה היה בגדר אירוע בודד. בסיכום השנה שלאחר המבצע נורו על ישראל 158 רקטות ו-108 פצצות מרגמה.

ב"עמוד ענן" שהגיע אחריו, ב-2012, התוצאות היו טובות יותר. בסיומו נרשמו לא פחות מ-96 ימי שקט עד להפרת הירי הראשונה. בחלוף שנה מסיום המבצע נרשמו רק 36 שיגורי רקטות לעבר ישראל - הנתון הנמוך ביותר עד אז, מאז ההתנתקות.
מבצע "צוק איתן" מ-2014 הופר לכאורה מהר יותר מ"עמוד ענן", הירי הראשון הגיע לאחר כשלושה שבועות (גם זו תוצאה טובה יותר מ"עופרת יצוקה"), אך 12 החודשים שאחריו היו השקטים ביותר שידעה ישראל מאז ההתנתקות עם 15 רקטות בלבד.

בתקופתו של גלנט נערכו גם מבצעים קטנים יותר, בתקופות מוקדמות יותר. בדקנו שניים מרכזיים כדי לראות האם שם התוצאות היו טובות יותר. מבצע "גשמי קיץ" החל ביוני 2006 לאחר חטיפתו של גלעד שליט. על פי אתר "מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית" הוא הסתיים בחלוף כשלושה חודשים, ב-26 בנובמבר, "בהבנה בלתי כתובה" בין אבו מאזן לאולמרט על הפסקת ירי החמאס תמורת הוצאת כוחות צה"ל מהרצועה. אולם, ההבנה הזאת הופרה באופן מיידי. כך מתאר זאת הדוח השבועי של המרכז: "ב-26 בנובמבר... ירו ארגוני המחבלים 6 רקטות; ב-27 בנובמבר נורו שתי רקטות… ; ב-28 בנובמבר נורו שתי רקטות נוספות מצפון הרצועה. ב-29 בנובמבר שרר שקט. בשלושת הימים הראשונים שלאחר ההסכם נורו איפוא 10 רקטות מהרצועה לעבר שדרות ויישובי הנגב המערבי". מהבדיקה שאנחנו ערכנו, בהתבסס על פרסומי המרכז, ב-12 החודשים שלאחר "גשמי קיץ" נורו לעבר ישראל 690 רקטות.

בפברואר 2008 יצא צה"ל למבצע בשם "חורף חם". המבצע הסתיים בתחילת מרץ ובאתר "מרכז המידע למודיעין ולטרור", נכתב כי "בתום סבב ההסלמה האחרון (3 במרץ) חלה באופן הדרגתי ירידה ניכרת בירי רקטות לעבר ישראל, הגם ש'טפטוף' של ירי רקטות בודדות עדיין נמשך". עוד עולה מהסיכום השבועי של המרכז כי בין 4 ל-6 במרץ נורו לעבר ישראל 22 רקטות. בדיקה שלנו מעלה כי ב-12 החודשים שלאחר המבצע נורו לעבר ישראל 1260 רקטות (כ-570 מתוכן במהלך מבצע עופרת יצוקה שנכלל במסגרת הזמן הזאת). כלומר, גם שני המבצעים המוקדמים יותר בתקופת גלנט לא הובילו לכך שהאויב לא העז לירות.

פנינו לחבר הכנסת כדי לנסות להבין למה התכוון בדבריו והוא הסביר לנו בצורה מפורטת מדוע הוא רואה הבדלים בין המבצעים שאותם שיבח לאלה שביקר. לעצם עניין ירי הרקטות לאחר סיום המבצעים הוא הגיב כך: "המדידה הזאת שבאה ובודקת האם היה ירי של רקטה, או שתיים, או 10, או 20 זאת בדיקה של נתון שלא יכול לעמוד בפני עצמו… ולכן זה לא הסיפור". הוא הוסיף כי אם "משתמע שכאילו התכוונתי להגיד שאצלנו היה שקט בעקבות זה (המבצעים), אז פה יש אי דיוק שלי, (אבל) אני לא חושב שזה מרכז הדברים של מה שאמרתי".

לסיכום: המבצעים שנערכו בתקופתו של גלנט כאלוף פיקוד דרום לא הביאו לכך שעם סיומם הפלסטינים ברצועה לא העזו לירות לעבר ישראל. לעומת זאת, דווקא שני המבצעים שנערכו לאחר תקופתו, עמוד ענן וצוק איתן, הובילו לתקופות שקט ארוכות יותר. לכן, דבריו של גלנט אינם נכונים.

צרו איתנו קשר *5988