"אם הייתי שר אנרגיה מהשמאל' היו נושאים אותי על כפיים": יובל שטייניץ נפרד מהממשלה

יובל שטייניץ הבטיח שמיליארדי שקלים יזרמו לקופת המדינה מהכנסות הגז וזכה לכינויים כמו "פוליטיקאי אפור" ו"מגן הטייקונים" • כעת הוא נפרד ממשרד האנרגיה ועונה למבקריו: "הפחתנו את הזיהום וייעלנו את חברת החשמל״. והכסף מהגז? "הוא עוד יגיע"

שטייניץ והדיוקן מפחם / צילום: יוסי זמיר
שטייניץ והדיוקן מפחם / צילום: יוסי זמיר

במהלך טקס החלפת שרי האנרגיה שנערך בשבוע שעבר בירושלים, שלף השר היוצא ד"ר יובל שטייניץ ספר בצבעי שחור כחול בשם "המלחמה על הגז" והקריא ממנו שני עמודים. מדובר בספר ששטייניץ כתב ושפורסם בשנה שעברה, ושבו הוא מוצג כגיבור שנאבק נגד הטייקונים ו"הפופוליסטיים מימין ומשמאל", כפי שנכתב בכריכה האחורית, בדרך לפיתוח תחום הגז בישראל.

כתבת ספר על הגז במהלך התפקיד, וגם הבלטת את הנושא בטקס שבו חתמת שש שנים כשר האנרגיה, היית רוצה להיזכר כשר הגז?
"בהחלט כן. אבל לא פחות מזה הייתי רוצה שיזכרו אותי כשר האנרגיה הכי סביבתי וירוק בתולדות ישראל".

משאיר את ענף האנרגיה במצב טוב משקיבל אותו | עמירם ברקת, פרשנות

נראה כי התשובה של שטייניץ מאפיינת במידה מסוימת את הפער שבין הדימוי העצמי שלו כרפורמטור בתחומי הגז, החשמל והשמירה על מי הכנרת (תוכנית היפוך הכיוון של המוביל הארצי. ג"ל), כמו גם כמי שנלחם בטייקונים ובראשם יצחק תשובה, לבין הדימוי שלו בציבוריות הישראלית כפוליטיקאי אפור משהו. לדברי שטייניץ הוא "לא לגמרי מסכים", שבציבור לא מעריכים אותו על הרפורמות שהביא והוסיף, "אני מסכים שלא כולם מבינים איזה מהפכה אדירה נעשתה פה".

למה?
"קשה להסביר. הפחתנו 75% מזיהום האוויר שאנחנו נושמים (מפעילות מגזר האנרגיה בלבד. ג"ל), להבדיל מגזי החממה. זה לא נתונים שלי, אלא של המשרד להגנת הסביבה. תמיד יש כאלו שאומרים למה לא עשו יותר. אני מניח שאם הייתי שר אנרגיה שעושה את המהפכה הזאת מהשמאל, ממרצ או מהעבודה, אז התקשורת והארגונים הירוקים היו יותר מבליטים את זה ונושאים אותי על כפיים", הוא אומר ומזכיר שדווקא בעולם יש מי שמעריכים את פועלו.

"בכנס האקלים במדריד ב-2019, לבקשתו של אלקין (אז השר להגנת הסביבה. ג"ל) ייצגתי את ישראל. הדגש בכנס היה על הפחתת הפחם כי בניגוד למה שמחרטטים לפעמים חלק מהאנשים, הבעיה העיקרית, גם לגבי התחממות גלובלית, עדיין נתפסת השימוש בפחם - לא השימוש בגז טבעי ולא דברים אחרים. הבעיה זה תחנות הכוח הפחמיות ולקראת הכנס הסתבר שאנחנו מקום ראשון בעולם בקצב של הפחתה וסגירת התחנות הפחמיות בין 2015 ל-2025, אנחנו ובריטניה. אבל אנחנו התחלנו מ-60% פחם ונגיע לאפס ובריטניה מ-40% פחם והיא תגיע לאפס".

צובט לך בלב זה שאתה לא מקבל הערכה בציבור הכללי, לפי תפיסתך?
"כן. זה מתסכל".

הדיוקן שצויר בפחם

הפגישה עם שטייניץ נערכת במשרד החדש שלו בכנסת. הדוברת הצמודה מוריה מבהירה כי "דווקא מדובר בחדר מצוין", אך קשה להתעלם מהפער בין התמונות שעל הקיר עם שועי עולם כנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, לבין תפקידו כח"כ מן המניין. ליד שולחנו תלה שטייניץ דיוקן שלו בצבע שחור כהה. הוא ממהר להסביר שמדובר בציור מפחם שהניפו פעילי מחאה מאזור חוף דור בהפגנה שנערכה שלושה שבועות מכניסתו לתפקיד ושכוונה נגד תוכנית להרחיב את תחנת הכוח הפחמית בחדרה. "הם לא ידעו שכבר אז תכננתי להוריד את השימוש בפחם באופן משמעותי, וזה יהיה לי למזכרת". הוא אומר.

שטייניץ אכן עצר את התוכנית הזו, כשלזכותו יש לזקוף את השינוי במקורות ייצור החשמל. לפי נתוני רשות החשמל ב-2015, 46% מהייצור התבסס על פחם וסולר, כשב-2020 המספר ירד ל-27%. השימוש בגז טבעי עלה מ-53% ב-2015, ל-67% בשנה שעברה, ואילו בתחום האנרגיות המתחדשות עלינו בין שתי התקופות מ-2% ל-6%. הצעדים שנעשו צפויים להוביל לגמילה מוחלטת ב-2025 מייצור חשמל מפחם סולר ומזוט.

המפתח לכך היה הפיתוח של מאגר הגז לוויתן. אם תשאלו את שטייניץ, כשהוא הגיע למשרד ייעצו לו אנשי האוצר "לא לגעת" בקידום המאגר בשל האווירה הציבורית והתקשורתית העוינת. אם תשאלו את מבקריו - שטייניץ אולי ביקש לקדם את המאגר, אך דאג לא פחות לטייקונים ששולטים בהם ולרווחיהם. ראיה לכך היא הכנסות המדינה הדלות עד כה מעסקי הגז.

 
  

המיליארדרים שלא הגיעו

ביקורת נוקבת שמושמעת (עד היום) מתייחסת להצהרה מ-2103 של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים שקיים, בנוכחות שטייניץ יום לאחר החתימה על מתווה הגז, כשאמר "הסכם הגז יכניס לישראל מאות מיליארדי שקלים בשנים הבאות".

בדיקה שקיים צוות "המשרוקית של גלובס" העלה שעד לתחילת 2020 ההכנסות עמדו על 12 מיליארד שקל בלבד - כולל ממאגר ים תטיס, שהחל לפעול מ-2004, קרי רחוק מהמספר בו נקב נתניהו. חלק גדול מהמיליארדים היו אמורים להיכנס הודות למס רווחי היתר (שידוע בשם "היטל ששינסקי") שנקבע במתווה הגז. בצפי של בנק ישראל מ-2013, בין השנים 2018-2022 הקרן, שתפקידה לנתב את הכסף לתחומים ספציפיים של בריאות, חינוך ורווחה, הייתה אמורה להתמלא בכמעט ארבעה מיליארד דולר. לפי הנתונים הכי עדכניים של רשות המסים, עד סוף 2019 הצטברו בקרן 474 מיליון שקל.

היות שנקבע כי הקרן תתחיל לפעול רק כשיצטברו בה מיליארד שקל לפחות, היא טרם החלה לפעול. בימים הקרובים צפויה רשות המסים לפרסם את נתוני הגבייה ל2020-ו-2021, וכן צפי לשנים הקרובות.

לאור המספרים הנמוכים, האם זו הייתה הצהרה שנועדה לסייע לו פוליטית?
"אני לא זוכר מה הוא אמר, אני יודע מה אני אמרתי וההצהרה של מאות מיליארדים היא נכונה, השאלה היא טווח הזמן", הוא אומר ומוסיף כי, "כשהבאתי את החקיקה לקריאה שנייה ושלישית לכנסת, אמרתי שאני רוצה להבהיר שהכסף גדול יגיע רק עוד 10-15 שנים, לא מייד. בהתחלה יהיו סכומים קטנים של מיליארדים. אני זוכר ששלי יחימוביץ' עלתה לבמה ובירכה אותי שהנה שר אוצר שעושה מהלך שהוא יודע שרוב הרווח וההכנסות ממנו יגיעו שנים אחרי שהוא לא יהיה שר אוצר".

אז בנק ישראל טעה בהערכות שלהם לגבי מיליארדי הדולרים שיוזרמו לקרן העושר?
"כולנו קצת טעינו מסיבה פשוטה, שב-2010 כשעשיתי את ששינסקי, ההערכה הייתה שתמר יפותח תוך שנתיים ולוויתן תוך שלוש או ארבע שנים. אף אחד לא חשב שזה יהיה תקוע חמש שנים"

ההערכה של בנק ישראל היא מ-2013
"הערכה הייתה שהפיתוח של לוויתן ושל כריש יהיו קודם. דבר נוסף שקרה הוא שמחירי הגז באירופה וגם אצלנו ירדו", הוא אומר ומעריך כי ההכנסות השנה משותפויות הגז ינועו בטווח של 4-5 מיליארד שקל וכי עוד שלוש שנים ההכנסות יגיעו בממוצע ל-10 מיליארד שקל בשנה.

 
  

המגבלות של השמש

בתקופתו של שטייניץ העלה משרד האנרגיה את יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2030 לרמה של 30%, כשהיתר מגז טבעי. חשוב לציין, כי בעוד שהשימוש בגז טבעי מפחית כמעט לאפס את פליטות החלקיקים המזהמים, השימוש בו מפחית רק בחצי את פליטת גזי החממה. על כן בארגונים ירוקים, כמו גם במשרד להגנת הסביבה, נשמעו טענות כי מדובר ביעד נמוך מדי. שטייניץ רואה זאת אחרת לחלוטין.

"המספר הקודם היה 17% וצריך להגיד ביושר אנרגיות מתחדשות זה שמש. זה ביחיד: אנרגיה מתחדשת, כי אצלנו רוח זה זניח ואין הידרואלקטריקה ולא נקים כורים גרעיניים מסיבות ברורות", הוא אומר ומסביר כי הוא דווקא רצה להעלות את היעד, אלא שהמספר נקבע לאחר בדיקה ארוכה של גורמי מקצוע רבים.

לפי בדיקת מרכז המידע של הכנסת, עד היום אף פעם לא עמדנו ביעדי אנרגיות מתחדשות. לדוגמה את 2020 היינו אמורים לסיים עם 10%, אבל גמרנו עם 6%. האם 30% זה בכלל ריאלי?
"זה נכון, רק בגלל הקורונה. בלי הקורונה היינו עוברים את ה-10% ב-2020. הסגר הראשון ואחר כך גרם להרבה התקנות שנתקעו והרבה פאנלים שהיו אמורים להגיע מסין נתקעו. אגב הקורונה גם גרמה לעיכוב בפיתוח של כריש תנין כי ממשלת סינגפור אסרה על העבודה בנמל. את האסדה ייצרו קודם בסין ואחר כך משלימים אותה בסינגפור".

מדינה בלי שטח

להערכתך נעמוד ביעד של 30%?
"קשה מאוד, אבל ריאלי. מה הבעיה באנרגיית השמש? מצד אחד היא אנרגיה מאוד ירוקה כי היא נקייה כמו הגז בזיהום האוויר, וגם אין פליטת גזי חממה שכאן יש לה עדיפות על הגז הטבעי ללא ספק. מצד שני יש איתה שתי בעיות גדולות: היא מייצרת חשמל רק 5 שעות בממוצע ביום, אז אתה צריך מתקני אגירה אדירים כדי שיהיה לך גם ללילה. זה גם יקר כי יש זמנים עם עננות ואין אגירה בכלל.

"דבר שני, המדינה שלנו מאוד קטנה ואנרגיית השמש תופסת שטחים עצומים. נניח שאני צריך להוסיף 5,000 מגה-וואט בגלל העלייה באוכלוסייה. בגז מספיק לי 200 דונם. בשמש אתה צריך 50 אלף דונם בשביל הפאנלים הסולאריים, ובגלל שאתה צריך בצהריים לייצר כפול - גם בשביל הלילה - צריך בפועל 100 אלף דונם. אתה צריך עוד 5,000 דונם לחוות אגירה. זה שטח ענק. על כן יש מחיר סביבתי לכל שיטה. לפחם המחיר הוא מטורף. אבל גם לגז הטבעי וגם לשמש, לכן זו משימה קשה".

מצד שני, אין למדינת ישראל תוכנית אסטרטגית להגעה ליעד
"יש תוכנית אב איך להגיע לשם".

למה התנגדת להציב יעד לאנרגיות מתחדשות לשנת 2050?
"זה קל דווקא. אני כבר לא אהיה שר בממשלה בגיל 93, אז אפשר להתחייב - 'כן אפס פחמן'. אני שונא את הדברים האלה"

המשרד להגנת הסביבה כן עשה את זה, אז מה אני למד מזה?
"יש אופנה עולמית כזאת לזרוק התחייבויות ל-2050 או 2060 בעיני הרבה יותר רציני להגיד משהו קונקרטי על 2030 ולנסות לעמוד בזה".

מצד שני המבקרים שלך אומרים שבהחלטת הממשלה שבה הוחלט על 30% אנרגיות מתחדשות כתבת ש-70% יגיע מגז טבעי - ז"א שאתה דואג למגזר הזה.
"מה הם רצו שיהיה? פחם? תראה איזה טירוף, לפני זה היה 83% גז טבעי, ההחלטה שלי הורידה למגזר הגז את הכמות ל-70%", הוא אומר ומוסיף. "תראה כמה רעים או טיפשים יכולים להיות מבקרים לפעמים".

הצינור לאירופה שנשאר על הנייר

במהלך הכהונה של שטייניץ תהו רבים האם יהיו גורמים בחו"ל שירצו לקנות גז מישראל. ההסכמים עם ירדן ומצרים מוכיחים שכן, אלא שלא כל התוכניות עלו יפה. בתחילת ינואר 2020 טסו שטייניץ ונתניהו לאתונה, שם חתמו עם נציגי יוון וקפריסין על הסכם לפרויקט שאפתני במיוחד בשם איסט מד (East-Med) להנחת צינור גז תת ימי באורך 1,900 ק"מ, ובעלות משוערת של כשישה מיליארד אירו שיוביל גז מישראל ללב אירופה, בתוך חמש שנים. שנה וחצי חלפו מאז ונראה שהאופטימיות דעכה.

"יש לנו הסכם עקרונות עם האיחוד האירופי שהשקיע יחד עם חברת פוסידון (חברה יווני. ג"ל) יותר מ-100 מיליון דולר בבדיקת היתכנות. אנחנו לא שמנו פרוטה", הוא אומר ומסביר כי, "אין ספק שבתקופת הקורונה הכל התעכב בשנה, שנה וחצי. אם זה יקרום עור וגידים זה ייקח מהיום לפחות 4 שנים אם לא חמש", הוא אומר ומוסיף מעין הערת אזהרה, "אין ודאות שזה יקום. בסוף זה צריך לקום על ידי הסקטור הפרטי".

פרויקט אחר שנראה תקוע הוא מאגר הגז אפרודיטה-ישי, שחלקו הארי נמצא בשטח קפריסין. בעבר תהו גורמים בתחום אם ישראל מעכבת את פיתוח המאגר. שטייניץ מסביר כי למרות שלחברה ישראלית יש בעלות על חלק קטן מהמאגר (כ-5%), ישראל נמנעה מלקדם את הסכם המסגרת מול הקפריסאים בשל חוסר הסכמה על תנאי ההסכם. עם זאת, שטייניץ מוסיף כי בחודשים האחרונים חלה התקדמות בעניין.

מי ידע על ההסכמים 

הסכם בינלאומי אחר שעלה בשבועות האחרונים לכותרות הוא ההסכם בין חברת קצא"א לאיחוד האמירויות לשינוע נפט ממפרץ אילת, דרך צינור יבשתי לאשקלון ומשם למדינות מעבר לים. במסגרת תחקיר של ערוץ כאן 11 בנושא, הסביר שטייניץ כי הוא לא היה מודע להסכם טרם חתימתו. בשיחה כעת שטייניץ חוזר על כך ("שמעתי על זה מהתקשורת"), ואומר כי, "את קצא"א צריך להעביר ממשרד האוצר למשרד האנרגיה".

היית שר אוצר.
"כשהייתי שר אוצר רציתי להעביר אותם ואמרו לי אי אפשר - רק ב-2016"

מה היה ב-2016?
"לא זוכר, משהו עם האיראנים, תום הבוררות (קצא"א קמה כחברה משותפת לאיראן וישראל ג"ל). בגלל הסיבוך הזה רצו להחזיק את זה לפיקוח במשרד האוצר. כיום זו חברת אנרגיה כמו תש"ן וצריך להעביר אותה משרד האנרגיה".

היית אמור להכיר את העסקה?
"אני חושב שהיה ראוי שיתייעצו איתנו".

אם זה היה תלוי בך היית שוקל לבטל את העסקה הזאת?
"הייתי בוחן אותה בעיניים ביקורתיות. קו צינור הנפט אילת אשקלון הוקם בדיוק בשביל זה - להעביר נפט מהמפרץ הפרסי דרך הנגב ולהטעין אותו לאירופה. זו הייתה מטרת הקמתו בשנות ה-70, אז לכאורה ההסכם הזה בדיוק תואם את המטרה שלו, אבל אנחנו לא בשנות ה-70. אז נזקקנו לכל גרם של מטבע זר, היום לקחת את הסיכון של הזיהום של המיכליות ושל הנפט שעובר במדינה זה לא משתלם. היום אין לנו בעיה של מטבע זר וכרגע במאזן תוספת הסיכון הסביבתי זה לא שווה".

למכור סלולר וחשמל

בימים האחרונים מנהלת חברת החשמל קמפיין פרסומי, כשבתשדירייה היא מבשרת על מכירת שתי תחנות כוח ושתחנות נוספות בדרך להימכר. שורשי המהלך נטועים ב-2018, אז חתמה חברת חשמל על הסכם מול המדינה, בדרך להפיכת שוק החשמל למבוזר, כשבתפריט הגדלה של מספר יצרני החשמל (ובהם יצרני אנרגיות מתחדשות), בדרך להפיכתה של חברת החשמל לגורם מינורי בתחום הייצור תוך השארה מונופול בתחום ההולכה וחלוקת החשמל.

הוכחה נוספת להשפעת המהלך קיבלנו רק בימים האחרונים כשחברות כמו סלקום, הוט ופז הגישו לרשות החשמל בקשה לקבלת רישיון לאספקת חשמל. כן, ייתכן ובעתיד הלא רחוק לצד חשבון האינטרנט, נשלם לחברות אלה גם עבור החשמל שאנחנו צורכים בבית.

"מחיר החשמל ירד בעקבות הרפורמה כי מכרו תחנות וחברת החשמל גם התייעלה, אבל זה הדבר הפחות חשוב בעיני. הרפורמה בחברת החשמל היא הכי גדולה והכי מקיפה אי פעם בגוף ממשלתי כלשהו. יותר מאל על ובזק יותר מהנמלים, רמ"י ורפאל".

תסביר.
"כשהייתי שר אוצר היו להם 15 או 16 אלף עובדים, היום הם מתקרבים לחצי. היו שם בזבוזי כספים וחוסר יעילות. בזכות הרפורמה יצרנו משק חשמל תחרותי שכולל תחנות פרטיות. תבקר בתחנת כוח של חברת חשמל ותראה מאות עובדים, ובתחנת כוח פרטית תראה מקסימום 40, כולל המאבטחים. אתה מקבל את אותו המוצר בצורה יעילה יותר, וזה מאפשר להוריד מחירים, ובלי יד על השאלטר", אומר שטייניץ, שכאילו חוזר על הנאום שלו מטקס החלפת השרים. על כן יהיה אולי נכון לסכם עם מילותיו שלו שאותן הפנה בטקס החלפת השרים למחליפתו קארין אלהרר, "עשינו המון אבל יש עוד המון מה לעשות".

"אני מעריך את בנט, הוא בן אדם עם ראש על הכתפיים" 

כמו חברים רבים מהליכוד, שטייניץ נאלץ כיום להתרגל לספסלי האופוזיציה.

שיערת שאתם בדרך לאופוזיציה?
"כן".

למה?
"הייתי היחידי בצמרת הליכוד שהזהיר ודרש לכבד את ההסכם עם גנץ ולא ללכת לבחירות. א', כי חשבתי שזה נכון וב' כי הערכתי, ואמרתי לכל חבריי בליכוד, אם אנחנו הולכים לבחירות אנחנו נהיה בקיץ הקרוב באופוזיציה. אמרו לי 'למה, ואם יהיה לנו הישג?'. הסברתי שזה מצב מאוד פשוט - אם נפסיד אז נפסיד ואם ננצח אז גם נפסיד, כי לא נשאר לנו עם מי לעשות קואליציה. הניתוח שלי אמר שאם יהיה לנו הישג רע, אז זה לא טוב, אבל אם יהיה לנו הישג טוב בבחירות - אנחנו הולכים להיתקע במצב שלא רוצים לעשות איתנו קואליציה אם נפר את ההסכם עם גנץ, וזה מה שקרה", הוא אומר ומוסיף "אני חושב שהיינו צריכים להימנע מהבחירות האלה, אבל בסדר הייתי בדעת יחיד כמעט".

אתה הולך להישאר ח"כ?
"בעתיד הנראה לעין כן. אבל אח"כ נראה מה יהיו ההתפתחויות", אמר שטייניץ ומסביר כי בעבר שימש כח"כ כך שהוא מכיר את התחום, אלא שאז הוא הוסיף, "מצד שני תמיד כל השירות שלי האקדמיה קורצת לי, אהבתי מאוד להיות מרצה לפילוסופיה".

לדעתך בפריימריז בליכוד נתניהו מנצח שוב?
"היום כן, אני לא יודע להגיד לך מה בעוד שנה, אבל היום כן".

מול הרפורמות שעכשיו תיארת שעשית, אתה רואה את עצמך אולי יכול להחליף אותו?
"קודם כל התשובה היא חיובית, אבל אין לי שום רצון כזה, כי אני לא טרומפלדור. להיות ראש ממשלת ישראל, אני לא מקנא בנפתלי בנט, בסוף בסוף זה להקריב את עצמך למען המדינה".

בנט מסוגל לעמוד בתפקיד הזה?
"ימים יגידו. אני מעריך אותו, הוא בן אדם עם ראש על הכתפיים. אני חושב שהמצב הוא בלתי אפשרי - להיות ראש עם 6 מנדטים ועם ממשלה שיש מפלגות יותר גדולות ממך. קודם כל אף אחד לא משתווה לנתניהו מבחינת יכולות וניסיון גם בזירה הבינלאומית, אבל מבחינה אינטלקטואלית ויכולות אני מעריך אותו מאוד".

מה התחזית שלך לגבי הממשלה הנוכחית?
"אין לי תחזית. אי אפשר לדעת. כמובן שאנחנו ננסה להפיל אותם כמה שיותר מהר, למרות שיש שם הרבה אנשים, גם בתפקידי שרים, שאני מעריך מאוד. אבל זה לא משנה, זה תפקידה של האופוזיציה ואנחנו נמלא את תפקידנו במרץ ובהתלהבות".

צרו איתנו קשר *5988