מתרחקת מהיעד: המועצה הלאומית לכלכלה מחפשת מנהיג

פחות דוחות עומק, פחות התייעצות עם גורמי מקצוע, פחות התעסקות בנושאים אסטרטגיים ארוכי טווח, ויותר פלסטרים כמו תוכנית "מענק לכל אזרח" • תקופתו של פרופ' אבי שמחון, "האיש של נתניהו", כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה חידדה עד כמה התרחקה המועצה מהייעוד המקצועי שלה

אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה היוצא / צילום: שלומי יוסף
אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה היוצא / צילום: שלומי יוסף

רגע אחרי השבעת הממשלה, הודיע יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון על פרישתו מהתפקיד. זה היה צעד צפוי עבור מי שכונה "האיש של נתניהו". כעת נדרש ראש הממשלה נפתלי בנט למנות אדם אחר לתפקיד, ובורסת השמות בשיאה כשדמותו של מיכאל שראל נמצאת בראש.

רגע לפני שהמינוי מוכרע, כדאי ליו"ר הבא לבדוק איזו ירושה משאיר שמחון, מה עשתה המועצה הלאומית לכלכלה בתקופה האחרונה והאם היא ממלאת את ייעודה. התשובה לכך מורכבת, ועוברת דרך תפיסות העולם של שלושת היו"רים שעמדו בראשה מאז הקמתה: פרופ’ מנואל טרכטנברג, פרופ’ יוג’ין קנדל ופרופ’ שמחון.

תקופתו של שמחון הייתה סוערת משל קודמיו במובנים רבים. קודם כל שמחון עצמו הוא דמות צבעונית ושנויה במחלוקת בקליקה הכלכלית. דבר שני, תפיסת העולם המוצהרת שלו היתה הפוכה מקודמיו, והוא לא הסתיר את כוונתו לעסוק פחות בדוחות ויותר בעשייה שתסייע לראש הממשלה לקדם את המדיניות שלו. ושלישית, במהלך הקדנציה שלו התמודדה המדינה עם משבר הקורונה ששינה את אופי העבודה של כל הגופים הכלכליים בישראל.

איך תיראה המועצה לכלכלה, מה יהיו הסמכויות של העומד בראשה, והאם היא בכלל יכולה להיות גוף משמעותי בתקופה של שר שמתיימר להיות דומיננטי כאביגדור ליברמן.

המציאות: "שמחון עשה את מה שנתניהו רצה"

על דבר אחד אין מחלוקת בזירה הכלכלית: המועצה הלאומית לכלכלה היא לא אותה מועצה שהייתה לפני כהונתו של שמחון. היא פרסמה פחות דוחות, התייחסה הרבה פחות לתכנון ארוך טווח ולתוכניות אסטרטגיות והתנהלה תחת תפיסה של "לפתור את הבעיות של הממשלה כאן ועכשיו".

"את שמחון לא עניינו נושאי מדיניות. הוא עשה דברים לטווח הקצר ואת מה שנתניהו רצה", אומר עובד לשעבר במועצה הלאומית לכלכלה.

שמחון עצמו לא הסתיר את כוונותיו בהקשר הזה. בראיון שנתן לתקשורת בראשית הקדנציה שלו במועצה, אמר: "אני לוקח את המועצה מהמקום של גוף שמתכנן אסטרטגיה לטווח ארוך ומסיט אותה למקום של מבקר המדינה, רק שבמקום לבדוק פרוצדורות אנחנו נבדוק מהות. לא נעסוק יותר רק בתוכניות לטווח ארוך, אלא נתמקד בסיוע לממשלה בטווח המיידי".

 
  

ההצהרות הללו לא ממש תואמות את מטרות המועצה. תפקידה המוגדר (לפי אתר המועצה הלאומית) כולל: "ייעוץ לראש הממשלה בנושאים כלכליים וגיבוש והובלת תהליכים אסטרטגיים לקידום המשק והחברה הישראלית, בשיתוף משרדי הממשלה, רשויות וגופים פרטיים...המועצה אמונה על גיבוש יוזמות לצעדי מדיניות לעידוד הצמיחה במשק, תוך צמצום הפערים הכלכליים; הכנת חוות דעת ביחס להצעת תקציב המדינה, והצעת חלופות במידת הצורך, הן באשר למסגרת התקציב והן בנושאים תקציביים פרטניים; והכנת חוות דעת מקצועיות ביחס להצעות להחלטה העומדות על סדר יומה של הממשלה".

האם המועצה הובילה תהליכים אסטרטגיים לקידום המשק והחברה הישראלית? האם היא גיבשה יוזמות לצעדי מדיניות?

קדנציות 1 ו־2: מהלכים אסטרטגיים של טרכטנברג וקנדל

בתקופת טרכטנברג במועצה (2006-2009) הוגשו לא מעט דוחות כלכליים לראש הממשלה, והעיסוק של המועצה היה בעיקר סביב מהלכים אסטרטגיים. בין היתר היא הציגה את האג’נדה הכלכלית-חברתית לשנים 2008-2010, והציפה יעדים בנוגע לשיעור התעסוקה והעוני, והממשלה פעלה בהתאם להמלצות. בנוסף, ​צוות מקצועי משותף של המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר ובנק ישראל גיבש המלצות למדיניות ממשלתית בנוגע לחסכון הפנסיוני והמלצות הצוות אושרו על ידי הממשלה. בתקופת טרכטנברג נכתב דוח על שילוב חרדים בתעסוקה, הכשרתם ופתיחת ערוצי השתלבות בשוק העבודה.

בנוסף, ​בפברואר 2010 אישרה ממשלת ישראל מגבלת הוצאה חדשה שגובשה בעבודה משותפת של המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל ומשרד האוצר. הכלל החדש החליף את מגבלת ההוצאה השרירותית שעמדה על 1.7% מהתקציב בשנה הקודמת.

בתקופתו של קנדל (2009-2016), היו מעורבים הכלכלנים של המועצה בשלל ועדות ממשלתיות שהמליצו בעניינים כלכליים. במקביל נכתבו על ידי כלכלני המועצה דוחות, החל משוק הדיוק וכלה במחסור בכוח אדם בשוק ההייטק. קנדל היה גם חבר בוועדה להגברת התחרותיות במשק הישראלי. בעקבות המלצות הוועדה נחקק בין היתר החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

עוד השתתף קנדל כראש המועצה הלאומית לכלכלה בוועדה לבחינת מדיניות התמלוגים ממשאבי טבע ("ששינסקי 2"), ובתקופתו גובש ה"הליך האסטרטגי" שמטרתו ליצור מצב שבו הממשלה מתמודדת עם אתגרים כמו יוקר הדיור.

ואז הגיע שמחון.

קדנציה 3: טווח ארוך? שמחון מחפש שינוי כאן ועכשיו

בתקופתו של שמחון יצאו הרבה פחות דוחות מבית היוצר של המועצה לכלכלה. "שמחון לא רצה אנשים שיודעים לכתוב דוחות, הוא רצה אנשים שיניעו תהליכים בשטח", אומר גורם שעבד תחתיו. על רקע האג’נדה הזאת, בין היתר, שמחון היה מעורב פחות בהליכי אסטרטגיה אך עדיין נרשמים לזכותו מהלכים שישפיעו מאוד על המשק. כך, רק לאחרונה גיבשה ועדת המנכ"לים הבין-משרדית לפיתוח וקידום מפרץ חיפה, בהשתתפות המועצה לכלכלה, את ההמלצות לפנות את בתי הזיקוק (בז"ן) בתוך עשור מהמפרץ. כן גובשה תוכנית ל​​​הגדלת מספר הסטודנטיות הלומדות את המקצועות הרלוונטיים לענף ההייטק וכן קידם יחד עם משרד ראש הממשלה את העברת התקציב בהיקף כ-900 מיליון שקל להגדלת מספר המהנדסים ומדעני המחשב.

בטווח היותר קצר, שמחון היה זה שסייע לקדם את המענק לכל אזרח שחילקו נתניהו ושר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ במהלך הקורונה, והגן עליה מול גורמים באוצר שהתנגדו לה, וכן סייע בקידום תוכנית הסיוע למשק.

מנגד, המהלך האסטרטגי הגדול שגובש בתקופת קנדל - נעצר. "שמחון לא האמין בתהליך האסטרטגי ולכן לא קידם אותו. כל הדוחות שנעשו בתקופתו בנושא הזה לא היו בתיאום איתו, ובכלל - עובדי המועצה עבדו על נושאים רבים שלא בתיאום איתו כי זה לא עניין אותו. אני מכיר עובדים שעבדו תחתיו ולא דיברו איתו בכלל", אומר עובד לשעבר במועצה לכלכלה.

גורם אחר באחד הגופים הכלכליים במדינה אומר, כי "את שמחון פחות עניין הנושא של תהליכים אסטרטגיים. רוב הדברים ששמחון קידם היו סביב ‘אני רוצה לראות את השינוי כאן ועכשיו, בשטח’".

הביקורת: "שמחון הסתכסך", "הכל נהייה פרסונלי"

לכאורה, כל אחד מהראשים לקח את המועצה למקום שלו, אבל יש מי שבטוח ששמחון הרס את מעמדה של המועצה. לדברי פרופ’ טרכטנברג, מי שהקים את המועצה יחד עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ב-2006, אופי פעילות המועצה והשפעתה השתנו דרמטית, ולא לטובה. "בתקופתי צברה המועצה רקורד יוצא דופן של טיפול בנושאי מדיניות שאומצו על ידי הממשלה. זה מיצב את המועצה כגוף משמעותי בעל דעה עצמאית, לא פוליטית, שיכול לנהל שיח שווה בין שווים מול האוצר ובנק ישראל. יוג’ין קנדל העצים עוד יותר את מעמדה וכוחה של המועצה. בשנים האחרונות יש ירידה דרמטית במעמדה של המועצה. כואב לי לראות את זה. זה גוף שקנה את מעמדו בעבודה קשה והפך לשחקן מרכזי במדיניות הכלכלית בישראל, ולראות את הפיחות במעמד זה מאוד קשה".

טרכטנברג מתייחס גם למאבקים שהיו בין שמחון לגופים הכלכליים האחרים. "היו לנו ויכוחים קשים מאוד עם האוצר בתקופתנו במועצה. שום דבר לא הלך בקלות, אבל אלה היו ויכוחים מקצועיים, הערכנו אחד את השני ושום דבר לא יצא החוצה כי זה היה ענייני. מעולם זה לא ירד לפסים אישיים ולא דלף לתקשורת כי כולנו הרגשנו שאנחנו באותו בית, וזה השתנה לרעה מאוד בתקופה האחרונה".

גורם אחר מתוך "הגופים הכלכליים" שהיו בחדרי המשא ומתן אומר לגלובס: "בתקופת שמחון כל הכביסה המלוכלכת יצאה החוצה. כולם ראו את כל הריבים שלו עם האוצר ועם בנק ישראל, והוא לא הסתיר את הבוז שלו כלפיהם, ולהיפך. היחסים המקצועיים והאישיים שהיו לקודמיו עם הפרסונות בגופים האלה לא התקיימו בקדנציה שלו".

לדברי גורם נוסף, "זה לא סוד שהוא הסתכסך עם כולם, והיה פחות שיתוף פעולה. כשעובדים תחתיו זה לא היה נעים. זה היה פרסונלי. היה יותר חשש וחוסר רצון לשתף פעולה מצד האוצר ובנק ישראל בתקופה של שמחון, אבל זה לא עניין אותו - הוא קידם דברים שהוא רצה בלי שיתוף פעולה".

הדוגמה הידועה הייתה "מענק לכל אזרח" שנתניהו וכ"ץ חילקו, חרף התנגדותם של גורמי המקצוע באוצר. "שמחון ליווה את המהלך. הוא הרגיש שהוא לא צריך את הגופים האחרים. הוא גם אמר לנו במועצה לא פעם שיש דברים שרק הוא יכול לעשות. בישיבות הוא אמר שהוא זה שלימד את אנשי האוצר את הקורס בכלכלה, אז הוא יודע יותר טוב מהם מה לעשות".

שמחון מעולם לא התנצל על מהלכיו ועל הוויכוחים שניהל עם האוצר. להיפך, הוא התבטא באופן חריף נגד אנשי המקצוע באוצר, כשאמר ש"הפקידים מנהלים את המדינה". רק לאחרונה, לאחר ההודעה על פרישתו מהתפקיד, אמר במהלך כנס, כי "אי אפשר היה לעבוד איתם" (עם אנשי אגף התקציבים באוצר).

הקרבה לרה"מ: הפך לדמות פוליטית, "שלוחה של נתניהו"

דימוי נוסף שדבק בו היה כ"עושה דברו של נתניהו". "שמחון לא נתפס כסמכות בתחום הכלכלי. הוא נתפס כדמות פוליטית, שלוחה של נתניהו", אומר גורם באחד הגופים הכלכליים. בכיר אחר בזירה הכלכלית אומר, "מלכתחילה זה היה משחק פוליטי. נתניהו רצה נאמנות עיוורת, וזה מה שקיבל". אם זה נכון או לא רק שמחון ונתניהו יודעים, כי רבות מהפגישות שלהם התנהלו לבד. מעבר לכך, שמחון אמר כי תפקידו הוא לסייע לראש הממשלה ליישם את מדיניותו.

אם נשים בצד את "הפסים האישיים" שהקדנציה של שמחון התאפיינה בהם, צריך להסתכל גם על המציאות שאפפה את עבודת המועצה, ובייחוד המצב הפוליטי. לדברי גורם לשעבר במועצה לכלכלה, "בתקופתו של יוג’ין קנדל הייתה ממשלה שפויה, ממשלה מתפקדת, היו תהליכי עבודה, היו ועדות. הממשלה עבדה ובתוך העבודה הזאת המועצה לכלכלה יכלה להשתלב ולהשפיע. בתקופה האחרונה השימוש בוועדות מת, והדרך להיות מעורבים בתהליכים של הממשלה קטנה".

מנגד אומר אותו גורם, "כמובן שגם לשמחון האיש היה חלק גדול בהידרדרות במעמד המועצה לכלכלה, עד שהיא בכלל לא פקטור בנושאים הכלכליים. בתקופתו, וגם רגע לפני שהוא הגיע, עזבו אנשים טובים את המועצה כי הם לא רצו לעבוד איתו. היו לו יותר כלכלנים ממה שהיה לפני תקופתו, אבל המועצה הוציאה פחות דוחות ולא הייתה מעורבת בענייני מדיניות כלכלית משמעותית כמעט בכלל. אז הירידה בקרנה של המועצה זה לא 100% שמחון. זה פשוט האדם הלא מתאים בזמן הלא מתאים". 

שמחון: "תמיד היו האינטרס והרווחה של אזרחי מדינת ישראל הגורם היחיד לנגד עיניי"

פרופ’ אבי שמחון מסר: "יש לי הערכה רבה לפעילות המועצה בתקופת קודמי ואין בדעתי לדון במניעי מי שמסרו את הדברים בצורה אנונימית, לאחר שנאלצו לעזוב את המועצה מפאת חוסר התאמתם.

"בתקופה שבה זכיתי לעמוד בראש המועצה הובלנו, עם משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, החלטות ממשלה שמוסיפות כמיליארד שקל להגדלת מספר המהנדסים ומדעני המחשב לטובת חיזוק מנוע הצמיחה המרכזי של מדינת ישראל - סקטור ההייטק, מציאת פתרון למשבר הנכים, גיבוש מסקנות צוות המנכ"לים לקידום אזור מפרץ חיפה שבמרכזן ההמלצה להפסקת פעילות בתי הזיקוק במפרץ וכמובן את גיבוש התוכניות הכלכליות של מדינת ישראל בתקופת הקורונה. במרבית התקופה עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם משרד האוצר, בנק ישראל ומשרדי הממשלה. לא תמיד הסכמנו עם עמדותיהם ולפעמים מצאתי עצמי בעימות קשה עם אגף התקציבים באוצר, כשתמיד היו האינטרס והרווחה של אזרחי מדינת ישראל הגורם היחיד לנגד עיניי".