השתמשו בתמונה שצילמתם ללא רשות? אלו הדברים שאתם צריכים לדעת

הסמארטפון והרשתות החברתיות הפכו את כולנו לצלמים שתמונותיהם נגישות לכולם באופן המאפשר להפר בקלות את זכויות היוצרים שלנו • מה תוכלו לעשות כשזה יקרה גם לכם?

האם קרה לכם פעם שתמונה שלכם התפרסמה באתר שלא בחרתם לככב בו? / צילום: Shutterstock, Jacob Lund
האם קרה לכם פעם שתמונה שלכם התפרסמה באתר שלא בחרתם לככב בו? / צילום: Shutterstock, Jacob Lund

האם קרה לכם פעם שתמונה שלכם התפרסמה באתר שלא בחרתם לככב בו? או שגיליתם שתמונה משפחתית שצילמתם בחופשה מתנוססת על פרסומת של מלון או אטרקציה? המקרים הללו ומקרים נוספים בהם תמונות אישיות שהעלו גולשים לרשתות חברתיות מופיעים פתאום במקומות אחרים בהם המצלם או המצולם לא בחרו לפרסם אותן קורים לא פעם.

לפני למעלה מעשרים שנה, הרבה לפני שהתחלנו לכנות את הטלפונים הניידים שלנו "חכמים", פותח ויוצר הטלפון הנייד ששולבה בו מצלמה. שנים לאחר מכן, הטלפונים שלנו למדו גם להתחבר לרשת האינטרנט, לשלוח את התמונות שצילמנו לחברים ולהעלות אותן לרשתות החברתיות, כשהן נגישות וזמינות לכולם.

ההתפתחויות הטכנולוגיות המדהימות הללו גרמו לכולנו להפוך לצלמים עם גלריה שבחלקה גלויה לעיני כל, אך לצד זאת, אפשרו להפר בקלות את זכויות היוצרים בתמונות שצילמנו. לא צריך ידע רב כדי להוריד תמונה שפירסם אדם אחר מאתר אינטרנט או אפליקציה ולהשתמש בה כאילו צילמנו אותה בעצמנו.

אז אם פרסמתי תמונה באינטרנט, כל אחד יכול לעשות בה שימוש? לדברי עו"ד סהר פלד, שותף במחלקת ההיי-טק במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' ומומחה בדיני קניין רוחני, "החוק קובע כי שימוש בתמונה, וכך גם ביצירות מסוגים נוספים, מבלי לקבל רשות מהיוצר או ממי שרכש מהיוצר את זכויותיו בהן, מהווה הפרת זכויות יוצרים".

מה צריך לעשות כדי להפסיק את הפרסום של התמונה? ואיך מקבלים את הפיצוי?

תיעוד

הפעולה הראשונה שעליכם לבצע היא: תיעוד הפרת הזכויות שלכם. "הדבר הראשון שיש לעשות זה להכין תיעוד לכך שאתם צילמתם את התמונה, ולכן הינכם הבעלים של זכויות היוצרים בה, וכך גם תיעוד ההפרה, בדגש על המקום והזמן בו פורסמה התמונה ללא הסכמתכם", מסביר עו"ד סהר פלד. "במצב בו המפר נטל את התמונה מאתר אינטרנט בו פרסמתם אותה, עליכם לספק תיעוד לכך שהפרסום שלכם נעשה קודם לפרסום של הגורם המפר. התיעוד ייעשה לרוב באמצעות צילומי מסך של הפרסום שלכם ושל הפרסום המפר, כשבאלו יפורטו יום ושעת הפרסום באופן המאפשר להוכיח איזה פרסום נעשה קודם".

במקרים מסוימים נכון להכין תיעוד נוסף. פלד: "כך למשל, אם הפרסום המפר נעשה על ידי גוף מסחרי או לצרכים מסחריים, אתם עשויים להיות זכאים, אם תפנו לערכאות משפטיות, בפיצוי בסכום גבוה יותר - כך שחשוב לתעד נסיבות אלה. כך גם פרסום הזוכה לחשיפה רבה יכול להעיד על הפקת 'רווח' גדול יותר שהפיק המפר מהשימוש שעשה בתמונה שלכם. לכן, אם ישנו 'נומרטור' המונה את הצפיות בתמונה או דרך אחרת להראות את החשיפה הרבה לה היא זכתה, כדאי לתעד גם אותם".

פנייה למפרסם ולמפרים עקיפים

לפני שרצים להגיש תביעות נגד מי שעשה שימוש בזכויות שלכם, צריך לפנות אל המפר ולדאוג כי יסיר את תמונתכם. פלד: "לאחר שסיימתם לתעד את מעשה ההפרה, הגיע הזמן לפעול להפסקתה. יעילותן של הדרכים האפשריות להביא להסרת הפרסום המפר תלויה בנסיבות העניין. בהנחה שאתם תושבי ישראל, פנייה לערכאות המשפטיות במדינה זרה, אם מקום מושבו של הגורם המפר אינו בישראל, כרוכה לרוב בהוצאה כספית לא מבוטלת. כך גם פנייה לבית משפט בישראל ובקשה לאכיפת פסק הדין במדינה זרה. אולם בין אם המפר הוא תושב אותה המדינה כמותכם ובין אם לאו, במרבית המקרים ראוי ונכון לפנות אליו, להביא לידיעתו שהוא מפר את זכויות היוצרים שלכם ולדרוש ממנו להסיר את הפרסום".

לא תמיד הפניה למפר תעזור. "היעילות של פנייה כזו היא מוגבלת, ותלויה בעיקר בקיומו של חשש אצל הגורם המפר שהתעלמות מפנייתכם תגרום לכם להגיש נגדו תביעה לערכאות המשפטיות. אך ייתכן והשימוש המפר בתמונה נעשה בתום לב, ובמקרים כאלו פנייה ישירה עשויה להיות יעילה", מסביר פלד.

פנייה למפרים עקיפים

גם אם הפנייה למפר לא הועילה, ישנם גורמים נוספים שניתן לפנות אליהם לצורך הסרת הפרסום אשר עשויים לשתף פעולה, בהם הרשת החברתית (פייסבוק, אינסטגרם וכדומה) או ספקי השירות. "האדם שפרסם את התמונה ללא רשות אינו הגורם היחיד שנחשב כמפר של זכויות היוצרים שלכם. גורמים נוספים, כמו הרשת החברתית בה נעשה פרסום מפר וספק שירותי האחסון של אותה רשת חברתית נחשבים למפרים, אם כי עקיפים".

מתוך התחשבות באופן פעילותן של הרשתות החברתיות וחוסר היכולת שלהן לבדוק כל תמונה ותוכן אחר המועלים על ידי המשתמשים, נקבע מנגנון של "הודעה והסרה" שנועד להתמודד עם מקרים של הפרות זכויות יוצרים. "'הודעה והסרה' הוא מנגנון שעוגן בחוק לראשונה בארצות הברית ובהמשך התווסף לספר החוקים של מדינות נוספות ובישראל הוא הוחל מכוח פסיקת בתי המשפט. המנגנון קובע כי גורמים אשר עשויים להיחשב כמפרים עקיפים, כדוגמת הרשתות החברתיות, שיסירו תוכן מפר זמן סביר לאחר שקיבלו הודעה ודרישה לעשות כן מבעל הזכות, יזכו, בכפוף למספר חריגים, בחסינות מפני תביעות כספיות", מסביר פלד.

בשל חשיפתן לתביעות של בעלי תוכן, מקפידות הרשתות החברתיות לפעול על פי המנגנון של "הודעה והסרה" ומתן הודעה ודרישה היא לרוב דרך יעילה להסרת פרסום מפר שנעשה ברשתות.

 חיפוש שגרתי ופעילות מונעת

הטיפ הזה נועד בעיקר לצלמים ויוצרי תוכן אחרים אשר מעלים תכנים איכותיים לרשתות כדבר שבשגרה, באופן שהופך אותם לקורבנות מיידיים של הפרות זכויות יוצרים.

לדברי פלד, "ליוצרי תכנים מומלץ לערוך מדי פעם בפעם חיפוש ברשת של התכנים שלהם. ישנם כלים רבים אשר חלקם מוצעים ללא תשלום, המאפשרים לערוך חיפוש של תמונות ברשת. כותבי תכנים יכולים אפילו לבצע חיפוש פשוט בגוגל או באמצעות כל מנוע חיפוש טקסטואלי אחר. באופן זה ניתן לאתר גורמים מפרים ולפעול נגדם".

דרך נוספת שיכולה לסייע עם הפרות עתידיות היא בהטמעת רכיבים נסתרים לתכנים שאתם משתפים ברשתות, כדי שאלו יסייעו לכם להוכיח שהם נוצרו על ידכם ומצויים בבעלותכם. פלד: "בהליך שהתקיים בעבר בבית המשפט בישראל נדון מקרה בו הועתקו טקסטים ארוכים ורבים מאתר אינטרנט ישראלי שהציע שירותים בתשלום לעורכי דין. הטקסטים עצמם היו בנחלת הכלל ולאתר לא היו זכויות במלל עצמו, אבל מפעילי האתר השקיעו משאבים רבים בהשגתם ועריכתם והגורם המפר קיבל הכל מן המוכן. האתר השכיל לעשות ושילב בטקסטים רכיבים נסתרים שאפשרו להוכיח שהם הועתקו ממנו, ולא הושגו ממקור אחר וכך הצליח לזכות בתביעה. פעולה מונעת כזו יכולה להציב אתכם בעמדה טובה יותר בהתמודדות עם הפרות עתידיות של התכנים שלכם".

הגשת תביעת פיצויים

"מלבד הזכות לדרוש מהמפר לחדול מהשימוש הבלתי מורשה, אתם זכאים על פי חוק גם לתשלום פיצויים אפילו מבלי להוכיח שנגרם לכם נזק", מסביר פלד. על פי חוק אדם רשאי לתבוע את המפר על הפרת זכויות יוצרים והנזקים שנגרמו לו. במקרים בהם נקבע כי בוצעה הפרת זכויות יוצרים ונפגעה זכותו של התובע, אולם זה לא הוכיח את נזקו, רשאי בית המשפט לפסוק לו פיצוי על כל הפרת זכות בסכום בין 10,000 ל-20,000 שקלים.